קטגוריה: שמות

אני ומעמד הר סיני במוקד הפרשה עומדת ההתגלות האלוקית לעם ישראל – מעמד הר סיני ומתן תורה.מעמד הר סיני הוא מיסודי האמונה, וכפי שמביא הרמב"ם1: משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את […]

בין הורים לילדים שלשה מתוך ארבעת הבנים שבהגדה מופיעים בפרשתנו (הבן הרשע: י"ב, כ"ו – כ"ז; הבן שאינו יודע לשאול: י"ג, ח'; הבן התם: י"ג, י"ד – ט"ו). הבן הרביעי, החכם, מופיע בספר דברים (ו', כ"ג – כ"ה) ערב הכניסה לארץ ישראל.נעיין מעט בענין שאלות הבנים כדי ללמוד על הקרקע שבה צומחות השאלות, ועל ההתיחסות הראויה להן.שניים מארבעת הבנים שואלים שאלה מפורטת מעט.הבן הרשע1: והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. והבן החכם2: כי ישאלך בנך מחר לאמר […]

האני ו"אני ה'" וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי. לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי […]

"על הגאולה" בסיום הפרשה טוען משה כלפי הקב"ה על התוצאות הקשות של שליחותו אל פרעה1: וישב משה אל ה' ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני. ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך. ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. א. אומרים על כך חז"ל במדרש2: 'וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעותה לעם הזה'… אמר ר' פנחס הכהן בן […]

סוד המשכן חז"ל למדונו שהתורה עומדת במישור אחר, מעל המציאות המעשית החמרית. בחינת "כל חפציך לא ישוו בה" בעולם המעשי לכסף יש תכונות משלו ולזהב יש תכונות אחרות. יש דרך מיוחדת לעבודת השדה ויש דרך אחרת לעבודת הכרם, ואין אדם יכול לעשות שתי הפעולות כאחד.התורה, כיון שהיא עומדת במישור גבוה מעל המציאות הרי היא כוללת כל הבחינות בנקודה אחת. המתח בין רוחניותה של תורה, לבין חומריות העולם אליו ירדה, בא לידי ביטוי במשל1 לבת יחידה, עליה אומר המלך "לפרוש הימנה […]

"השיבה שופטינו כבראשונה" "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" בסידורו של ר' יעקב עמדין – ב"בית יעקב" בברכת "השיבה שופטינו" – מובאת דרשה1: כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. יש לבאר את הקשר שבין יישום המשפטים המופיעים בפרשתנו לבין אהבת המשפט אצל הקב"ה, שהרי לכאורה עשיית המשפט הוא עניין שבין אדם לחברו! במכילתא2 דרשו על המצוות השונות: כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו […]

מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]

יציאת מצרים "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'" במדרש1 שואלים: "וכי פרעה שלח? (והלא) בלעם אמר 'אל מוציאם ממצרים'". מכאן משמע שהקב"ה הוציאם ולא פרעה שלחם.ר' צדוק מלובלין2 שואל על המילה "ויהי" הרי כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער3. ואמנם במדרש רבה דקדקו שפרעה צווח 'וי' על יציאת ישראל מרשותו. וצריך ביאור על מה היה צערו של פרעה.ונראה ששני הפסוקים הראשונים בפרשה עד המילים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" הם לשון צער ומבטאים בעייתיות ביציאתם ממצרים. ובזוה"ק4 […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]

מידת דין ומידת רחמים הפרשה מתחילה בפסוק "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ה'".ניתן לחלק את הפסוק לשני חלקים:בחלק הראשון יש לשון דיבור – אל?הים – משהבחלק השני יש לשון אמירה – ה' – אליו (הוא). הרב ב"עולת ראיה"1 בביאור לביטוי "הודו לו ברכו שמו" מבדיל בין קריאה בשמו של הקב"ה המבטאת את הפנייה הנגלית אל ה' ובין הפניה הישירה אליו (לו) שמגיעה מפנימיותו של האדם ופונה אל עצמותו של הקב"ה.כך גם אצלנו יש לחלק בין הדיבור אל שמו […]

ייסורין של אהבה המדרש1 הראשון בספר שמות פותח בפסוק "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר2" ודורש: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" הה"ד (משלי י"ג) "חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר" בנוהג שבעולם אדם שאומר לו חבירו פלוני הכה לבנך יורד עמו עד לחייו ומה ת"ל "חושך שבטו שונא בנו" ללמדך שכל המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה ושונאהו שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רידהו ויצא […]