קטגוריה: אקטואליה

על הכבוד הלאומי בעקבות עסקת השבויים עם ישראל עבר בימים אלו חויה קשה, החל בשלבי המשא ומתן השונים, ועד להשבת החללים.אחת הנקודות העיקרית שעמדה לדיון בימים אלה, אם כי לא הודגשה דיה בדיון הציבורי, היא: הכבוד הלאומי.אויבינו מנסים בכל מהלך כזה לפגוע בכבודנו הלאומי בצורה שיטתית. הם מבינים את מה שאנו טרם הפנמנו, שהכבוד הלאומי קובע מי ינצח בסופו של דבר בשדה הקרב.כבוד איננו מילה מגונה. כבוד לאומי וכבוד תורה, למשל, הם תנאי הכרח להרבה דברים טובים וחשובים שבאים בעקבותיהם. […]

תורת יחסי הכוחות האם תצליח מדינת ישראל להחזיר את כח ההרתעה של צה"ל?ראש הממשלה והרמטכ"ל אומרים ש"אין פתרון צבאי לטרור", ותפקידו של הצבא הוא להכין את הקרקע למשא ומתן מדיני. אויבינו, להבדיל, חושבים שהפתרון ל"בעיית פלשתין" הוא צבאי.במצב זה, התוצאה נקבעת מראש, על פי "תורת המשחקים" (או בשם הראוי: "תורת הכוחות", שהרי לא במשחקים עסקינן…). מי שמוכן למסור את נפשו באמת והוא מקרין עוצמה ונחישות – גדולים הסיכויים שלא יצטרך לעשות זאת בפועל. מי שמפחד ואינו מוכן למסור את נפשו […]

שיחה במקלט – תדרוך יומי בימים כאלה אנו נזכרים בדבריו של הרב קוק זצ"ל (אורות עמ' י"ג): כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח… ואחר כך כתום המלחמה מתחדש העולם ברוח חדש ורגלי משיח מתגלים ביותר, ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה. דברים אלה מבוססים על מדרש חז"ל (בראשית רבה פרשה מ"ב, ד'): אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח תדע שכן שהרי בימי אברהם […]

בעקבות הבחירות תוצאות הבחירות מזכירות את דברי הירושלמי1: תני קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית ניטלו דיני נפשות ובימי ר' שמעון בן יוחאי ניטלו דיני ממונות. אמר ר' שמעון בן יוחי: בריך רחמנא, דלינא חכים מידון (שאין אנו חכמים לדון). מסיבות כלשהן – כפיה חיצונית של המלכות וכדומה, לא יכלו לדון דיני ממונות.מהי תגובתו של רשב"י? רשב"י מברך על כך: "בריך רחמנא". יש לשמוח על כך שנמנעה מאיתנו הדרך לדון דיני תורה, ואנחנו צריכים למצוא דרכים חלופיות – פשרה […]

באהבת חינם ניבנה – בעקבות אירועי השעה1 הזכרנו לא פעם את דברי הרב קוק זצ"ל, המזהירים מפני רקבונה של תנועת התחיה – הציונות – אם לא תהיה קשורה למקור הקודש של האומה. הרב הכין את הלבבות כבר בימיו, למציאות של קריסת הציונות.המראות הקשים של צבא ישראל הנלחם נגד ישוב יהודי קשים מנשוא. אנו קרובים למאורעות מכדי לעכלם ולהעריך את משמעותם כראוי. בימית ובגוש קטיף לא היתה תחושה של מלחמת אחים. השבוע חשנו כי נחצה גבול – מלחמה של יהודים אלו […]

"היום שאחרי" 4 נעיין במדרש חז"ל, שאנו נוהגים להזכירו פעמים רבות, ובימים אלה יש לעיין בו מחדש (איכה רבה, פתיחתא ב'): רבי אבא בר כהנא פתח (שם ט') "מי האיש החכם ויבן את זאת וגו'", תני ר' שמעון בר יוחאי אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר (שם) "על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי". תלישתן של עיירות רבות בארץ ישראל ממקומן, אף שהיו אכסניא לבתי מדרש ולקהילות תורניות […]

"היום שאחרי" 3 ההתנתקות העמידה אותנו בפני שאלות רבות וקשות. התחושה היא, שאלו הן שאלות שאין עליהן תשובה. כל תשובה נראית קטנה ומצומצמת, ואיננה מתיישבת על הלב הסוער.יש מצבים בחיים בהם אנו צריכים לחוות את העמידה מול שאלות ללא תשובות. זוהי חוויה הדורשת בגרות מן האדם. ילד איננו יכול לקבל את העובדה שאין תשובה לשאלתו. אמנם אין הוא יכול להבין את התשובות לכל שאלותיו, אך הוא דורש תשובות, ופעמים שהמחנכים משמשים כמי שיש בידם את התשובות לכל השאלות, על מנת […]

"היום שאחרי" 2 בהמשך לדיון בעניין "היום שאחרי", ננסה לבחון את היחס למדינה ולצבא בעקבות ההתנתקות.כישיבת הסדר השולחת חיילים לשרת בצבא, השאלה עבורנו היא מהותית ומעשית, ויש לדון בה בכובד ראש.האם יש לשנות את היחס לצבא ולמדינה? האם יש להפסיק את השרות בצבא, המגרש יהודים מביתם?השאלה קשה אף יותר לאור התחושה, המבוססת על עובדות, שההתנתקות היא סימפטום לרוח כללית החודרת לצבא יותר ויותר: הצבא מכין עצמו למשימות שלום, ולא למשימות מלחמה.נראה שהבעיה שחשים רבים מן הצעירים עם הגיוס לצבא איננה […]

"היום שאחרי" 1 ימים אלה שאנו עוברים, ימי "היום שאחרי", אינם יכולים לעבור ללא בירור מעמיק בין כתלי בית המדרש."וחיי עולם נטע בתוכנו" – היא תורה שבעל פה.התורה שבעל פה מתפתחת מתוך החיים. שינויי החיים, אתגריהם וקשייהם – הם המעצבים ובונים את התורה שבעל פה. אף אנו ננסה לבנות פרק בתורה שבעל פה תוך התבוננות בעובר על עם ישראל בתקופה זו.המשבר שעוברת הציונות הדתית הוא גדול וקשה. מפעל של דור עומד על כפות המאזניים. מנין נובע משבר זה, וכיצד יש […]

דרך ארוכה וקצרה בסיכום פגישה בין ראשי ישיבות ומכינות למפקדים בצבא, אמר הרב גרוסמן שליט"א (ממגדל העמק) בתוך דברי הסיכום כך:הגמרא אומרת1: תנו רבנן הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה. מהו הקשר בין שני חלקי המשפט? כביכול אומרת הגמרא שכשם שהאף שלי איננו דומה לאף שלך, כך הדעה שלי שונה משלך. מה הקשר?הפשט הוא, שכשם שאין אדם יכול לומר לחבירו: "מדוע האף שלך לא יפה כמו האף שלי, והרי […]

לתוקפה של תקופה 3לתקפו של יום ג. מצות ישיבת ארץ ישראל.מצוה זו היא הבסיס לעניינה של המדינה – שלטונו של עם ישראל על ארץ ישראל.מהי "ישיבת ארץ ישראל"?הגמרא אומרת (סוכה כ"ו ע"א ועוד): תשבו כעין תדורו. ההבנה הפשוטה היא שיש כאן הדרכה: איך צריך להתנהג בסוכה? כשם שגרים בבית – יש לעשות בסוכה כל מה שעושים בבית. אך אין זה פשט הגמרא.הגמרא באה לפרש את הפסוק. כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". מה פירוש החיוב "תשבו"? האם מי שעומד בסוכה לא […]

לתוקפה של תקופה 2לתקפו של יום ב. קץ המגולה.מקור עניין זה הוא בדברי הגמרא בסנהדרין (צ"ח ע"א): ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'".רש"י: מגולה מזה – כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. הפסוק בשלמותו הוא (יחזקאל ל"ו, ח'): וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא. פריחתה של ארץ ישראל ושל פירותיה מלמדת כי ארץ […]

לתוקפה של תקופהלתקפו של יום לקראת יום העצמאות ובכלל, יש מקום לברר מחדש את יסודות השקפת העולם ביחס לתקופה למדינה ולתהליך הגאולה.נראה, שהיחס לעניין זה בנוי על ארבעה יסודות: א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא. ב. מצות ישיבת ארץ ישראל, חשיבותה ודרך קיומה. ג. הקץ המגולה המופיע בדברי חז"ל. ד. האם גאולה תלויה בתשובה או שאיננה תלויה בתשובה. א. גאולתן של ישראל קימעא קימעא.המקור לכך הוא בדברי חז"ל בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) ובעוד מקומות רבים1: דלמא רבי חייא רבא ורבי […]

על פירוק מחלקות ההסדר לאחרונה התפרסמה בכלי התקשורת ידיעה כי צה"ל מתכוון לפרק את מחלקות ההסדר, ולגייס את חיילי ישיבות ההסדר במחלקות בהם יש גם חיילים אחרים.בכמה נקודות יש לעסוק בהקשר זה. א. צורת התגובה. חז"ל מלמדים אותנו שתלמידי חכמים שבארץ ישראל מנעימים זה לזה בהלכה1.דבר זה נכון ביחס לכל אדם, ולא רק לתלמידי חכמים2.בחוץ לארץ אנו חיים בתחושה קבועה של איום, של פחד מפני התנכלות וכו', ולכן אנו גם מגיבים בצורה כזו.בארץ ישראל עלינו להיות רגועים ולא מאוימים, ולהגיב […]

הרהורים בעקבות המצב (תוכנית ההתנתקות) א. המפלגות החרדיות, על פי החלטת רבניהן, הצטרפו לממשלה.התחושה הראשונית למשמע ידיעה זו היא הלם, תחושה קשה ביותר. הממשלה קמה על מנת להחריב ישובים בארץ ישראל, ובה חברות המפלגות החרדיות, המתנגדות למדינה ככלל, ואילו הציונות הדתית נמצאת מחוץ למעגל ההשפעה. דבר זה יכול לעורר מחשבות קשות, על צדקת יחסנו למדינה כערך אלוקי ומתנה אלוקית, "יסוד כסא ה' בעולם".שמא יש לעדכן את ערכי היסוד שלנו?אולם, מחשבה שניה מלמדת כי לא כך הם הדברים. רבות דובר בתקופה […]