קטגוריה: בבא קמא

השיעור היום יעסוק בחקירות שונות בדיני שן ורגל, בדין היקש ובדין "אין עונשים מן הדין". נראה את הגמרא בדף ג: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד א שן ורגל היכא כתיבי? … ה"א או הא או הא, או רגל דהזיקו מצוי, או שן דיש הנאה להזיקו. מכדי שקולין הן, ויבאו שניהם, דהי מנייהו מפקת! אצטריך, סד"א הני מילי היכי דשלח שלוחי, אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל. הגמרא מבררת את המקורות לאבות הנזיקין שן ורגל ושואלת האם לא יכולנו […]

תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב אמר רב יהודה: תנא שור לקרנו ומבעה לשינו, והכי קאמר: לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה, ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק. ולאו ק"ו הוא? ומה שן שאין כוונתו להזיק – חייב, קרן שכוונתו להזיק – לא כ"ש! איצטריך, ס"ד אמינא מידי דהוה אעבד ואמה, עבד ואמה לאו אף על גב דכוונתן להזיק אפ"ה פטירי, ה"נ לא שנא. אמר רב אשי: אטו […]

נדון בשיעורנו בדין המיוחד של שן ורגל ברשות הרבים. הרי"ף מביא בהלכותיו: רי"ף מסכת בבא קמא דף א עמוד ב וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא ושן ורגל ברשות הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא: הרא"ש שואל על כך "ובער בשדה אחר" ולא ברשות הרבים וזה פשוט גזירת הכתוב! ומתרץ שהרי"ף כנראה רצה להביא את טעם המקרא כי אולי יש לזה נפקא מינות. אנחנו נשאל על כך-מדוע באמת הרי"ף הביא לנו את טעם […]

השיעור היום יעסוק בהבנת אב הנזיקין "אש" ובהגדרת הגמרא לגביו "כח אחר מעורב בו". הראשונים בסוגיית אש מדברים על כך ש"כח אחר מעורב בו" מקנה לאש שתי תכונות האחת של קולא והשנייה של חומרא1: קולא – שהרי לא הכל הוא עושה, לכן יש מקום לפטור את הבעלים. חומרא – הכח אחר גורם לו להיות והולך ומזיק ולא סטטי במקומו2. יש מקום לברר את מעמד הקולא שהגדירו הראשונים, האם יש נפקא מינה להגדרה זאת? או שזו ידיעה תאורטית בעלמא? אם אין […]

הגמרא פותחת "אבות מכלל דאיכא תולדות", ומשווה גם לתולדות של שבת שהן תולדות כיוצא מהאבות, וגם לתולדות הטומאה שהן תולדות שאינן כיוצא מהאבות. אחר כך רב פפא אומר "יש מהן כיוצא מהן ויש מהן לאו כיוצא מהן", ולאחר הסקירה של כל האבות הגמרא מגיעה למסקנה שהתולדה שאינה כיוצא מהאב באבות הנזיקין היא חצי נזק צרורות: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב וכי קאמר רב פפא – אתולדה דרגל. רגל? הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל! בחצי נזק צרורות, […]

השיעור היום יעסוק בהגדרת ארבע אבות נזיקין על פי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן. ניתן לחלק את י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן ל3 חלקים מרכזיים: 1. קל וחומר, גזרה שוה ובנין אב: חסד וגבורה(קל וחומר), תפארת(גזרה שוה), בנין אב(תפארת, נצח והוד). 2. מידות "כלל ופרט". 3. מידות "דבר שיצא מן הכלל". לעתים רבות ניתן לראות כיצד הדרשות מתאימות למידה ממנה הן נלמדות. דוגמה קצרה למשל היא מצוות פדיון הבן שנלמדת מבניין אב. ממש כמו שהבן הנפדה ממשיך את האב כך […]

שמות פרק כא פסוק כח (פרשת משפטים): וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי: פרק כא פסוק לה וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן: בבא קמא ב' ע"א – ע"ב מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן, גבי שבת תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן… גבי טומאות תנן אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע […]

השיעור יעסוק בשאלות שעולות בלימוד סוגיית קרן בתחילת בבא קמא: בבלי בבא קמא דף ב עמוד ב מאי שנא נגיחה דקרי לה אב דכתיב כי יגח נגיפה נמי כתיב כי יגוף האי נגיפה נגיחה היא דתניא פתח בנגיפה וסיים בנגיחה לומר לך זו היא נגיפה זו היא נגיחה מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף ומלתא אגב אורחיה קמ"ל […]

בשיעורנו נסתכל מהכלל אל הפרט, מהמצוות בתורה עד לסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לנזיקין. על מי מוטלת המצווה לשלם את הנזק? הגמרא מגדירה את הנזיקין המלוה הכתובה בתורה, התוס' מבארים שמה שמחייב אותנו להחזיר את ההלוואה זו לא התורה אלא המציאות. אומנם פריעת בעל חוב מצווה, אך זו מצווה מציאותית. לכן אדם לא יכול להתעסק במצוות אחרות כל היום, לומר שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ולא להחזיר את הלוואתו. זאת בניגוד לנזיקין ותשלומי הנזיקין. החזרת החוב של הנזק אינה מציאותית אלא […]

בשיעור זה נעסוק בדיוקים בפירוש רש"י על סוגיית "מאי שנא". נשים לב לכך שהגמרא חוזרת על אותו הביטוי כמה פעמים ובכל פעם ביאורו של רש"י לביטוי משתנה בעקבות בכך ננסה לעמוד על משמעות השינוי ברש"י. הגמרא בבא קמא מביאה ברייתא על שלוש אבות שבשור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב ת"ר, ג' אבות נאמרו בשור: הקרן, והשן, והרגל. ורש"י במקום מפרש כל אחד מהאבות, רש"י מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב הקרן – לנגוח. השן – […]

השיעור נעסוק בהקדמה למסכת בבא קמא ובשאלה מוכרת בעולם הלמדנות הישיבתי, האם ישנו בכלל איסור להזיק? אם אכן ישנו איסור כזה מה מקורו1? עלינו לנסות גם להבין האם דיני הנזיקין הם דיני ממון או שמא הם איסורי תורה? ואע"פ שישנו קשר הדוק בין השניים, מה מבדיל בין ההגדרות הללו? האחרונים דנו כבר בנושא זה והרב עמיאל מרחיב את הדיון בספרו המידות לחקר ההלכה2, עיקר דבריו שם הוא שכדאי להבדיל ולהבין מה הנושא עלינו להעמידו מול השאלה – מה הדיון ומהיכן […]

השיעור נפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, נעיין מעט בדברי המשנה הראשונה הפותחת את המסכת ובדברי המפרשים עליה, ננסה לעמוד על האריכות ה"מיותרת" לכאורה של המשנה ומהי משמעותה של אריכות זו: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א /מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין […]

השיעור היום יפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, ויהווה חלק מרצף שיעורי הפתיחה למסכת. נתמקד היום בפתיחה לכלל סדר נזיקין כפי שמופיע בזוהר: זוהר פרשת בלק מאמר כה אמר ה' אות רמה – מתורגם וירא בלק: ר' חזקיה פתח, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'. כמה אהובים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אף על פי שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות. וכך אמר רב המנונא סבא, ג' שערי […]