תולדותיהם של אבות נזיקין
שמות פרק כא פסוק כח (פרשת משפטים): וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי: פרק כא פסוק לה וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן: בבא קמא ב' ע"א – ע"ב מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן, גבי שבת תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן… גבי טומאות תנן אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע […]
דרכי לימוד – מותר האדם
השיעור יעסוק בשאלות שעולות בלימוד סוגיית קרן בתחילת בבא קמא: בבלי בבא קמא דף ב עמוד ב מאי שנא נגיחה דקרי לה אב דכתיב כי יגח נגיפה נמי כתיב כי יגוף האי נגיפה נגיחה היא דתניא פתח בנגיפה וסיים בנגיחה לומר לך זו היא נגיפה זו היא נגיחה מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגח ומאי שנא גבי בהמה דכתיב כי יגוף אדם דאית ליה מזלא כתיב כי יגח בהמה דלית לה מזלא כתיב כי יגוף ומלתא אגב אורחיה קמ"ל […]
מנין מצוות נזיקין
בשיעורנו נסתכל מהכלל אל הפרט, מהמצוות בתורה עד לסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לנזיקין. על מי מוטלת המצווה לשלם את הנזק? הגמרא מגדירה את הנזיקין המלוה הכתובה בתורה, התוס' מבארים שמה שמחייב אותנו להחזיר את ההלוואה זו לא התורה אלא המציאות. אומנם פריעת בעל חוב מצווה, אך זו מצווה מציאותית. לכן אדם לא יכול להתעסק במצוות אחרות כל היום, לומר שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ולא להחזיר את הלוואתו. זאת בניגוד לנזיקין ותשלומי הנזיקין. החזרת החוב של הנזק אינה מציאותית אלא […]
דרכי לימוד – מאי שנא ברש"י
בשיעור זה נעסוק בדיוקים בפירוש רש"י על סוגיית "מאי שנא". נשים לב לכך שהגמרא חוזרת על אותו הביטוי כמה פעמים ובכל פעם ביאורו של רש"י לביטוי משתנה בעקבות בכך ננסה לעמוד על משמעות השינוי ברש"י. הגמרא בבא קמא מביאה ברייתא על שלוש אבות שבשור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב ת"ר, ג' אבות נאמרו בשור: הקרן, והשן, והרגל. ורש"י במקום מפרש כל אחד מהאבות, רש"י מסכת בבא קמא דף ב עמוד ב הקרן – לנגוח. השן – […]
גמרא – בבא קמא – איסור נזיקין
השיעור נעסוק בהקדמה למסכת בבא קמא ובשאלה מוכרת בעולם הלמדנות הישיבתי, האם ישנו בכלל איסור להזיק? אם אכן ישנו איסור כזה מה מקורו1? עלינו לנסות גם להבין האם דיני הנזיקין הם דיני ממון או שמא הם איסורי תורה? ואע"פ שישנו קשר הדוק בין השניים, מה מבדיל בין ההגדרות הללו? האחרונים דנו כבר בנושא זה והרב עמיאל מרחיב את הדיון בספרו המידות לחקר ההלכה2, עיקר דבריו שם הוא שכדאי להבדיל ולהבין מה הנושא עלינו להעמידו מול השאלה – מה הדיון ומהיכן […]
דרכי לימוד – להגדיל תורה ולהאדירה
השיעור נפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, נעיין מעט בדברי המשנה הראשונה הפותחת את המסכת ובדברי המפרשים עליה, ננסה לעמוד על האריכות ה"מיותרת" לכאורה של המשנה ומהי משמעותה של אריכות זו: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א /מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין […]
דרכי לימוד – גזרה שווה 'בעצם' – פנימיות שמתגלה ביום הכיפורים
השיעור היום יעסוק במידת "גזרה שווה" מתוך י"ג המידות שהתורה נדרשת בהם ודוגמה מעשית מתוך הסוגיות הנלמדות במסכת יומא: בבלי יומא דף פא עמוד א אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא הגמרא לומדת גזרה שווה משני פסוקים צמודים בפרשת אמור: ויקרא פרק כג פסוק […]
שיעור פתיחה למסכת
השיעור היום יפתח את הלימוד במסכת בבא קמא, ויהווה חלק מרצף שיעורי הפתיחה למסכת. נתמקד היום בפתיחה לכלל סדר נזיקין כפי שמופיע בזוהר: זוהר פרשת בלק מאמר כה אמר ה' אות רמה – מתורגם וירא בלק: ר' חזקיה פתח, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי וגו'. כמה אהובים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, אף על פי שחטאו לפניו, וחוטאים לפניו בכל עת ועת, הוא עושה לישראל את הזדונות כשגגות. וכך אמר רב המנונא סבא, ג' שערי […]
דרכי לימוד – עינויי יום הכיפורים
השיעור היום יעסוק במחלוקת הבבלי והירושלמי בתחילת הפרק השמיני של מסכת יומא, בהגדרת העינויים של יום הכיפורים. ראשית נראה את דברי הירושלמי: תלמוד ירושלמי יומא פרק ח הלכה א ולמה ששה דברים כנגד ששה עינויין האמורין בפרשה והא ליתנון אלא חמשה א"ר תנחומא ואחד מוסף ברחיצה באמת ישנם ששה עינויים: 1. אכילה 2. שתייה 3. סיכה 4. רחיצה 5. נעילת הסנדל 6. תשמיש המיטה יש מהמפרשים שהסבירו את הירושלמי שרחיצה היא לא בדיוק עינוי שכן מותר ליטול ידיים וכן להוריד […]
בגדי הכהן הגדול
יש מחלוקת תנאים האם מלאכות שנעשו בכל מקרה בכל יום במקדש נעשות ביום הכיפורים דווקא על ידי הכהן הגדול או שהכהן הגדול צריך לבצע רק את העבודה המיוחדת ליום הכיפורים. מחלוקת זו נוגעת גם בבגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים. ויקרא פרק טז (פרשת אחרי מות) (א) וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי־יְקֹוָ֖ק וַיָּמֻֽתוּ: (ב) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜הק אֶל־מֹשֶׁ֗ה דַּבֵּר֘ אֶל־אַהֲרֹ֣ן אָחִיךָ֒ וְאַל־יָבֹ֤א בְכָל־עֵת֙ אֶל־הַקֹּ֔דֶשׁ מִבֵּ֖ית לַפָּרֹ֑כֶת אֶל־פְּנֵ֨י הַכַּפֹּ֜רֶת אֲשֶׁ֤ר עַל־הָאָרֹן֙ וְלֹ֣א יָמ֔וּת כִּ֚י בֶּֽעָנָ֔ן אֵרָאֶ֖ה עַל־הַכַּפֹּֽרֶת: (ג) […]
דרכי לימוד – מצוות יום הכיפורים
השיעור היום יעסוק בהגדרת המצוות של יום הכיפורים מתוך התבוננות ודיוק בלשון הרמב"ם בהגדרותיו השונות ליום הכיפורים בספריו השונות וכן שאלו האור שמח1 והמשנת יעקב2 על הרמב"ם על כך שמחליף את הלשונות בהם הוא משתמש לקרוא ליום הכיפורים. הרמב"ם מחלק את הלכות יום הכיפורים ל2: 1. בספר זמנים: הלכות שביתת עשור – ההלכות הקשורות לאדם הפרטי שצם. 2. בספר העבודה: הלכות עבודת יום הכיפורים – לרמב"ם ישנם שני ספרים שעוסקים בעבודת המקדש: ספר העבודה וספר הקורבנות3. בספר העבודה כותב הרמב"ם […]
דעת ריש לקיש בנושא חצי שיעור בבבלי ובירושלמי
השיעור יעסוק בפרק השמיני של מסכת יומא, הפרק מתחיל במשנה המתארת את האיסורים השונים ביום הכיפורים, הגמרא מעלה תמיהה מדוע המשנה נוקטת בלשון 'אסור', הרי יש עונש כרת לאוכל ולשותה1 ביום הכיפורים! נראה את הדברים בפנים (יומא ע"ג ע"ב): משנה. יום הכפורים אסור באכילה, ובשתיה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה … גמרא. אסור? ענוש כרת הוא! – אמר רבי אילא, ואיתימא רבי ירמיה: לא נצרכה אלא לחצי שיעור. – הניחא למאן דאמר חצי שיעור אסור מן התורה, אלא למאן […]