קטגוריה: בראשית רבה

המדרש: רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות נקבות מתחממות מאדם ומולידות ממנו הה"ד (שמואל ב ז) אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, בנוי דאדם קדמאה, מאן דאמר רוחי דביתא טבן דרבין עמיה, מאן דאמר אינון בישין דחכמין יצריה, רוחין דחקלא, מ"ד דאינון טבין דלא חכימין יצריה, ומ"ד דאינון בישין דלא רבין עמיה.

המדרש: [ג, כ] ויקרא האדם שם אשתו חוה, ניתנה לו לחיותו ומיעצתו כחויא, ד"א חוה חיוה לה אדם הראשון כמה דורות אבדה, ורבי אחא אמר חויא חוויך ואת חויא דאדם, כי היא היתה אם כל חי, ר"ש בן אלעזר אמר עם כל חי, תני העשיר עולה עמו, העני אינה יורדת עמו, רבי סימון אמר אם כל חי אמן של כל החיים, דאמר רבי סימון כל מאה ושלשים שנה שפירשה חוה מאדם, היו רוחות הזכרים מתחממין ממנה והיא יולדת מהם, ורוחות […]

המדרש: [ג, יט] בזעת אפיך תאכל לחם א"ר אבהו זה אחד מה' דברים שהן סימן יפה לחולה, ואלו הן, עיטוש, וזיעה, ושינה, וחלום, וקרי, עיטוש מנין, שנאמר (איוב מא) עטישותיו תהל אור, וזיעה מניין, שנאמר בזעת אפיך תאכל לחם, שינה מניין, שנאמר (שם /איוב/ ג) ישנתי אז ינוח, חלום מניין, שנאמר (ישעיה לח) ותחלימני ותחייני, קרי מניין, שנאמר (שם /ישעיהו/ נג) יראה זרע יאריך ימים, רבנן דקסרין אמרין אף הלוך מעים בדרך הארץ, מה טעמיה (שם /ישעיהו/ נא) מהר צועה […]

המדרש: [ג, יח] וקוץ ודרדר תצמיח לך, קוץ זה קנרים, דרדר אלו עכביות, ויש מחליפין קוץ אלו עכביות דרדר זה קנרים, שהיא עשוייה דרין דרין, ואכלת את עשב השדה, רבי יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר אלו זכית היתה מעלת לך מכל אילני ג"ע =גן עדן=, עכשיו שלא זכית וקוץ ודרדר תצמיח לך, א"ר נחמיה אלו זכית היית נוטל עשבים מתוך גן עדן, וטועם בהם כל מעדנים שבעולם, עכשיו שלא זכית ואכלת את עשב השדה, אמר רבי יצחק על הדורות […]

המדרש: בעצבון תאכלנה, א"ר אסי קשה היא הפרנסה כפליים כלידה בלידה כתיב בעצב תלדי בנים, ובפרנסה כתיב בעצבון תאכלנה, ר' אליעזר ור' שמואל בר נחמן, רבי אליעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קלו) ויפרקנו מצרינו וסמיך ליה (שם /תהלים קל"ו/) נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום, רבי שמואל בר נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה ע"י מלאך והפרנסה ע"י הקדוש ברוך הוא, גאולה על ידי […]

המדרש: [ג, יז] ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, רבי שמלאי אומר בישוב הדעת באת עליו, א"ל מה את סבר שאני מתה וחוה אחרת נבראת לך (קהלת א) אין כל חדש תחת השמש, מה את סבור שאני מתה ואתה יושב לך הטליס (ישעיה מה) לא תוהו בראה לשבת יצרה, רבנן אמרין התחילה מיללת עליו בקולה הה"ד ולאדם אמר כי שמעת לדברי אשתך אין כתיב כאן אלא לקול אשתך וגו', ותאכל מן העץ, הדא מסייעא לההיא דאמר רבי אבא דעכו אתרוג […]

המדרש: ואל אישך תשוקתך, ארבע תשוקות הן אין תשוקתה של אשה אלא לאישה, שנאמר ואל אישך תשוקתך, אין תשוקתו של יצה"ר אלא על קין וחביריו שנאמר ואליך תשוקתו, אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ שנאמר (תהלים סה) פקדת הארץ ותשוקקה, ואין תשוקתו של הקדוש ברוך הוא אלא על ישראל שנאמר (שיר /השירים/ ז) ועלי תשוקתו, ד"א תשוקתו תשים אנו, ואפי' שאנו תשים אנו מקוים לתשועתו של הקדוש ברוך הוא, ומיחדים שמו בכל יום, ד"א ואל אישך תשוקתך, בשעה שהאשה […]

המדרש: עצבונך זה צער העיבור, והרונך, זה צער העדוי, בעצב, זה צער הנפלים, תלדי, זה צעד /צער/ הלידה, בנים, זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

המדרש: הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי אבא בר כהנא בשם רבי שמואל אומר כל שהוא הרבה ארבה כל שהוא במאתים ושנים עשר יום חי, רבי הונא אמר נוצר לתשעה ונולד לז' אינו חי, לח' אינו חי, נוצר לז' ונולד לשמונה חי קל וחומר לתשעה, בעון קמיה דרבי אבהו מניין שהנולד לשבעה חי, אמר להן מן דידכון אנא ממטי לכון, זיט"ה אפט"א, איט"א אוכטא, רבי ברכיה בשם ר' שמואל אמר לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד, או לרע"ב, או […]

המדרש: [ג, טז] אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, רבי יהודה ברבי סימון ורבי יוחנן בשם רבי אלעזר ברבי סימון מעולם לא נזקק הקדוש ברוך הוא להשיח עם אשה, אלא עם אותה הצדקת ואף היא על ידי עילה, רבי אבא בר כהנא בשם רבי יצחק אמר כמה כירכורין כרכר בשביל להשיח עמה, ויאמר לא כי צחקת, והכתיב (בראשית טז) ותקרא שם ה' הדבר אליה, רבי יהושע בר רבי נחמיה בשם רבי אידי אמר על ידי מלאך והכתיב (שם /בראשית/ […]

המדרש: על גחונך תלך, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך תלך, ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו בא נחש ללמד על מפלתה של מצרים ונמצא למד ממנה שנאמר (ירמיה מו) קולה כנחש ילך, רבי יודן ורבי הונא חד מנהון אמר אתה גרמת לבריות שיהו מהלכי גחונים על מתיהם, אף אתה על גחונך תלך, א"ר אליעזר אף קללתו של הקדוש ברוך הוא יש בה ברכה אמר אלולי שאמר לו הקדוש ברוך הוא […]

המדרש: כי עשית זאת, א"ר הושעיא בשביל זו, כל פעולה שלך לא בשביל זו, א"ר יהודה בר סימון בשם רבי הושעיא מתחלת הספר ועד כאן שבעים ואחד אזכרות מגיד שנידון בסנהדרין שלימה, רבי הושעיא דסכנין בשם רבי לוי אררו בצרעת, הלין סלעיא דביה, צרען אינון, אר"א ראית מימיך מאחר שאדם מכה את חבירו במקל הוא חוזר ומכה אותו ברצועה, כך ארור אתה מכל הבהמה כל שכן מכל חית השדה, תני בהמה גסה טהורה יולדת לתשעה חדשים, בהמה גסה טמאה יולדת […]

המדרש: ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת, תני רבי חייא בגדולה מתחילים מן הגדול, ובקלקלה מתחילים מן הקטן, בגדולה מתחילים מן הגדול שנאמר (ויקרא י) ויאמר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר, בקלקלה מתחילין מן הקטן, שנאמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש, ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרונך, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך, מלמד שמתחלה נתקלל נחש, ואח"כ נתקללה חוה, ואח"כ נתקלל אדם, הכל משמשין פנים כנגד עורף, חוץ מב' שמשמשין אחור כנגד אחור, גמל […]

המדרש: ויאמר ה' אל הנחש כי עשית זאת וגו' (משלי טז) איש תהפוכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף, איש תהפוכות זה הנחש שהיפך דברים על בוראו, ונרגן שריגן דברים על בוראו, ואמר לא מות תמותון, מפריד אלוף שהפריד אלופו של עולם ומיד נתקלל, ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' עם אדם נשא ונתן, עם חוה נשא ונתן, ועם נחש לא נשא ונתן אלא אמר הקדוש ברוך הוא נחש זה רשע בעל תשובות ואם אומר אני לו עכשיו הוא אומר לי […]

המדרש: [ג, יד] ויאמר ה' אלהים אל הנחש וגו' (תהלים קמ) איש לשון בל יכון בארץ וגו' א"ר לוי לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא נוטל את עובדי כוכבים ומורידם לגיהנם, ואומר להם למה הייתם קונסים את בני, והן אומרים לו מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע איש על חבירו, והקב"ה נוטל אלו ואלו ומורידן לגיהנם, ד"א איש לשון, זה הנחש שאמר לשון הרע על בוראו, בל יכון בארץ, על גחונך, איש חמס רע יצודנו, למדחפה אין כתיב כאן אלא […]

המדרש: א"ר אבא בר כהנא ואכלתי אין כתיב כאן, אלא ואוכל, אכלתי ואוכל, אר"ש בן לקיש אדה"ר =אדם הראשון= לא נטרד מגן עדן עד שחירף וגידף, הה"ד (ישעיה ה) ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, [ג, יג] ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל, גירני, חייבני, והטעני, גירני, היך מה דאת אמר (תהלים פט) לא ישיא אויב בו, חייבני, היך מה דאת אמר (דברים כד) כי תשה ברעך, הטעני. כמה דאת אמר (ד"ה =דברי הימים= לב) אל ישיא אתכם חזקיהו.

המדרש: ויאמר האדם האשה אשר נתתה וגו' הה"ד (איוב ט) אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי, אמר איני כאותו שאמר האשה אשר נתתה עמדי וגו', הוא שמע לדברי אשתו, אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי, א"ר אבא בר כהנא דינה אשתו של איוב היתה על כן אמר לה (שם /איוב/ ב) כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים, אקבל אין כתיב כאן אלא נקבל, נאים בטובה, ולא נאים בפורענות, אתמהא, (שם /איוב ב'/) בכל זאת […]

המדרש: [ג, יב] ויאמר האדם וגו', ד' הן שהקיש הקדוש ברוך הוא על קנקנן, ומצאן קנקנין של מימי רגלים, ואלו הן, אדם, וקין, ובלעם, וחזקיהו, אדם שנאמר ויאמר האדם האשה, קין (שם /בראשית/ ד) ויאמר ה' לקין אי הבל וגו' ויאמר לא ידעתי, בלעם הרשע שנאמר (במדבר כב) מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים וגו', חזקיהו (ישעיה לט) מה אמרו האנשים האלה וגו', אבל יחזקאל מצאו בקי מכולם, שנאמר (יחזקאל לז) בן אדם התחיינה העצמות האלה ויאמר ה' […]

המדרש: [ג, יא] ויאמר מי הגיד לך כי עירום אתה המן העץ, א"ר לוי לשואלת חומץ שנכנסה אצל אשתו של חבר, אמרה לה מה בעלה עושה עמך, אמרה לה כל טוב הוא עושה עמי, חוץ מחבית זו שהיא מלאה נחשים ועקרבים שאינו משליטני עליה, אמרה לה כל קוזמיקון שלו שם הוא, ומבקש לישא אשה אחרת וליתן אותה לה, מה עשתה הושיטה ידה לתוכה, התחילו מנשכות אותה כיון שבא בעלה שמע קולה מצווחה, אמר לה שמא באותה חבית נגעת, כך אמר […]

המדרש: לרוח היום רב אמר לרוח מזרחית דנו לרוח שהיא עולה עם היום, זבדי בן לוי אמר לרוח מערבית דנו לרוח שהיא שוקעת עם היום, על דעתיה דרב הקשה עליו כל שהיום עולה הוא מרתיח, ועל דעתיה דזבדי בן לוי ריתה עליו כל שהיום שוקע הוא צונן, ויתחבא האדם ואשתו א"ר איבו גרעה קומתו ונעשה של ק' אמה, בתוך עץ הגן, א"ר לוי רמז לתולדותיו שיהיו ניתנין בארונות של עץ.