קטגוריה: מאגר תורני

המדרש: "ויאמר אלהים יהי אור", רבי יצחק פתח: "פתח דברך יאיר מבין וגו'". ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: האורה נבראת תחלה, משל למלך שבקש לבנות פלטין והיה אותו מקום אפל, מה עשה, הדליק נרות ופנסין לידע היאך הוא קובע תימליוסים, כך האורה נבראת תחלה. ור' נחמיה אמר: העולם נברא תחלה, משל למלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנסין. עד כאן דרש רבי יודן, אתא ר' פנחס ור' יהודה בר רבי סימון ורבי חנון בשם ר' שמואל בר רב יצחק […]

לחיות עם פרשת השבוע – היום הזה המדרש בשיחה זו נלמד גם בכללי הלימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מסידור שנחלק. בשבוע שעבר, למדנו את המשמעויות השונות של היציאה, שהתורה קיפלה בפתיחתה של פרשת "כי תצא". מפרשת "כי תבא", ניתן ללמוד על הצד המקביל של משמעות הביאה והכניסה לארץ. פרשתנו פותחת במצוות מקרא ביכורים ווידוי מעשר. חז"ל רואים אותם במובן מסוים כיחידה אחת, העומדת בסמיכות עניינים לנאמר לאחר מכן (דברים כ"ו, ט"ז): הַיּוֹם הַזֶּה ה' […]

המדרש: רבי אבהו ור' חייא רבה, רבי אבהו אמר: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה במעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים, הדא הוא דכתיב: "כי יודע ה' דרך צדיקים וגו'", "והארץ היתה תהו ובהו", אלו מעשיהן של רשעים, "ויאמר אלהים יהי אור", אלו מעשיהן של צדיקים, אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו, כיון דכתיב: "וירא אלהים את האור כי טוב", הוי במעשיהן של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהן של רשעים. אמר ר' חייא רבה: […]

משא בבל – פרקים י"ג – י"ד מבחינה מסוימת ניתן לסיים את ספר ישעיהו בסוף פרק יב' : "(ה) זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָׂה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ: (ו) צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל:" לאחר הישועה הגדולה המתוארת בפרקים האחרונים ורומזים למלך המשיח (חזקיהו) .הפסוקים והלשונות בחציו השני של פרק יא ובפרק יב' רומזים ומכוונים לקריעת ים סוף ולשירה שבעקבותיה. אבל כל זה לא קרה מפני 'שלא אמר חזקיהו שירה…' והנה לפנינו העוגן בפסוקים לדברי חז"ל […]

לחיות עם פרשת השבוע – במלחמת היצר הכתוב מדבר פרשתנו פותחת במצות אשת יפת תואר (דברים כ"א, י'): כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ . הפסוק הזה מתבאר ע"י פרשני התורה בכל הרבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. נעיין בפירושים השונים, וננסה בע"ה ללמוד מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו. ראשית, נתבונן בפשט הפסוק. ההבנה הפשוטה של מצות אשת יפת תואר, בהקשר ליציאה למלחמה, מתבארת בדברי חז"ל המפורסמים (קידושין כא, ע"ב): מלמד שלא דברה תורה אלא […]

המדרש: ר' שמעון בן לקיש פתר קריא בגליות. "והארץ היתה תהו", זה גלות בבל, שנאמר: "ראיתי את הארץ והנה תהו". "ובהו", זה גלות מדי, "ויבהילו להביא את המן". "וחושך", זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם: כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל. "על פני תהום", זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום, מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן. "ורוח אלהים מרחפת", זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה […]