לחיות עם פרשת השבוע – ופקדתם עליהם במשמרת
ופקדתם עליהם במשמרת פרשת "נשא" בעיקרה, לא עוסקת במניין עם ישראל (המתואר בהרחבה בפרשת "במדבר"). אומנם מדברי חז"ל על מניין עובדי הלווים במקדש (בתחילת הפרשה), אנו למדים על אופי המניין של עם ישראל בכלל (במדבר רבה, נשא, פרשה ו, יא): " ויהיו פקודיהם שמונת אלפים וה' מאות ושמונים " זו היא שאמרו: מנאם בפרט מנאם בכלל. כאדם שיש לו חפצים נאים ומשובחין וחביבין עליו ביותר, מונה אותם בפרט וחוזר ומונה אותם בכלל מתוך ששמח בריבוי מנינם. כן צוה הקדוש ברוך […]
מנחת סוטה ומנחת העומר (ממדור י'ג מידות)
ספרי נשא (ה') – מצות סוטה – לימוד מקל וחומר, גזירה שוה וכלל ופרט הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דרשו בספרי (נשא פרשה ה'): מנחת זכרון שומע אני זכות וחובה תלמוד לומר מזכרת עון, כל הזכרונות שבתורה לטובה וזו לפורענות דברי; ר' טרפון. ר"ע אומר אף זאת לטובה שנאמר ואם לא נממאה האשה [וגו']. אין לי אלא מזכרת עון, מזכרת זכות מנין תלמוד לומר מנחת זכרון מכל מקום. ר' ישמעאל אומר מנחת […]
לחיות עם פרשת השבוע – שייכותנו להר סיני
שייכותנו להר סיני פרשת נשא נקראת ברוב השנים לאחר חג השבועות. אומר על כך ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק נשא, ז'): איתא בספר הזכות לחידושי הרי"מ זצ"ל הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם הזוהר הקדוש בגודל האיכות, היינו האדרא רבה דייקא בפרשה זו יותר משאר הפרשיות. משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זה. האריכות הגדולה במדרש באה בדרשות על פרשת הנשיאים שבסוף פרשת נשא. […]
פרשת אישה סוטה
פרשת אשה סוטה פרשת נשא היא המשך לפרשה הקודמת. חלקה הראשון הוא הכנה למה שמופיע לאחר מכן (ז',א'): ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: זו הכנה בעיקר לקרבנות, ובזכות הקרבנות הללו זכינו לפרשה הגדולה בתורה. בחסידות כותבים על כך שזה לא מקרי. זו הפרשה אותה קוראים מיד לאחר חג השבועות – חג מתן תורה. מיד לאחר חג השבועות בא שפע גדול. גם הזוה"ק ארוך […]
ה' שומר את גרים
ה' שומר את גרים גזל הגר וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו1: פרשיה זו עוסקת באדם שגזל את חברו ונשבע על שקר, ולאחר מכן התחרט ורצה לכפר על חטאו. […]
כלל הצריך לפרט
כלל הצריך לפרט שלוש הפרשיות הראשונות של ספר במדבר – במדבר, נשא ובהעלותך – עוסקות בסידור מחנה ישראל סביב המשכן, בצורת ההליכה במדבר ובחלוקת הדגלים ותפקידי הלויים. בקריאת פרשת נשא אנו תמהים לגלות מספר פרשיות העוסקות בעניינים שאינם קשורים לכאורה לנושא הכללי: שילוח טמאים, גזל הגר, אישה סוטה ודיני נזיר1. נעיין בביטוי מיוחד הפותח שתים מן הפרשיות, ודרכו ננסה לעמוד על מהות הענין. בפתיחת פרשת גזל הגר מופיע2: דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם […]
פרצופים שונים, דעות שונות ומקור אחד
פרצופים שונים, דעות שונות ומקור אחד פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה. ר' צדוק הכהן מלובלין מציין שגם המדרש על הפרשה וכן הזוה"ק על הפרשה הם ארוכים ביותר. דבר זה מוסבר בכך שפרשת נשא חלה לעולם לאחר חג השבועות, ושפע התורה שהופיע בחג זה מתבטא באריכות ובשפע של דברי תורה בשבת שאחריו. אריכותה של הפרשה נובעת, בעיקר, מפרשת הנשיאים. בחנוכת המזבח הקריבו נשיאי השבטים קרבן לחנוכת המזבח, בכל יום נשיא אחר. הקרבן שהקריבו הוא אותו קרבן, אך התורה מאריכה […]
בנין אב משני כתובים
בנין אב משני כתובים בברייתא של י"ג מידות, המופיעה בתחילת 'תורת כהנים', מובא: מבניין אב משני כתובים – כיצד, לא הרי פרשת הנרות כהרי פרשת שילוח טמאים ולא הרי פרשת שילוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השווה שבהן שהן בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן י"ג צורות התייחסות לדבר ה' ולימוד ממנו, וניתן לקבל מהן הדרכות כלליות של תורה. ננסה לעיין במידה זו של "בניין אב משני כתובים", שאחד […]