גמרא: יבמות

יבמות דף ט' (ע"א): רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. ארבע גזירות שוות לרבי שלשה ולרבין אחד. לרבי "עליה" "עליה" למדו שב"ד חייבין על הוראה פר של העלם דבר של ציבור על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. נאמר בהוראת ב"ד (ויקרא ד', י"ד): ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר בנושא אחות אשתו (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה […]

יבמות דף ט' (ע"א): יחיד ונשיא אתיא מצות מצות. נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו. ונאמר בנשיא (ויקרא ד', כ"ב): אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. ונאמר ביחיד (ויקרא ד', כ"ז): ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם. פשוט הוא, כיון שבפר העלם דבר של ציבור ההבנה של המילה "מצות" […]

יבמות נ"ה (ע"א): ולרבי יצחק דאמר כל חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצתה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. עי' מש"כ מגילה ז'

יבמות נ"ה (ע"א): אחותו דכתב בה כרת למה לי לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. כבר ביארנו (עי' מגילה דף ז' על דברי רבי יצחק הנזכרים בסוגיין) שאיסור אחות יש בו בחינה של הנהגת ה"נסירה". אח ואחות קשורים בקשר טבעי אחור באחור והם היו נישואי הכרח בתחילת הבריאה. אח"כ נתרחקו הקרובים ואותה בחינה של חסד נעשתה ל"חסד הוא" שהוא בכרת. וכך נתבארו הדברים בזוהר ויקרא דף ע"ז: תאנא, בתר דאסתלקו קין […]

יבמות ד' (ע"ב): אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה. האר"י כתב שהנהגת מידה זו היא הנהגת הבריאה. והיינו שהדבר שהיה בכלל יצא מן הכלל כמו הבריאה שיצאה מן הכלל העליון. חידושה של המידה שלא ללמד על עצמו יצא, שאינו מנותק מן המקור אלא קשור אליו וללמד על הכלל כולו יצא. נראה שהנהגה זו היא הנהגת ה"כישוף". ה"כישוף" היא תוצאה של הניתוק כביכול מן המקור האלוקי של הבריאה. […]

יבמות ז' (ע"א): דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו' כיצד והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית. בהנהגת מידה זו של דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא כי אם ללמד על הכלל כולו יצא כתב האר"י שהיא הנהגת הבריאה, וזה לשונו: … והנה זו הנהגת תחלת בריאתו […]