י"ג מידות >> קל וחומר

יבמות ט"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

יבמות ט"ו (ע"ב): לבית הלל מי קאמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום. אלמנה לכהן גדול יש בה שתי בחינות שונות האחת מצד הדין, אסורה היא לכהן גדול וזו היא מידת הדין שבפרשה זו. הבחינה השניה היא שקידושין תופסין בה וזו היא מידת החסד שיש חיבור בינה לבין כהן גדול, וכל חיבור הוא מצד החסד. אין הנהגת פרשה זו נחשבת לדין ממוזג בחסד, אלא לשתי בחינות […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ק"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ק"ד (ע"א): מאי טעמא דרבנן אמר עולא ילפינן רגל רגל ממצורע מה להלן דימין אף כאן דימין. נאמר בחליצה (דברים כ"ה, ט'): ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו. ונאמר במצורע (ויקרא י"ד, י"ד): ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית. מה במצורע רגלו היא רגל ימין אף בחליצה רגלו הוא רגל […]

תגיות:

י"ג מידות >> דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש

יבמות ז'- לימוד מכל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפירוש

יבמות ז' (ע"א-ע"ב): דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין ת"ל כחטאת האשם ומה ת"ל כחטאת האשם לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ק"ט – לימוד מגזירה שוה

יבמות ק"ט: תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים… בהבאת שלום דכתיב "בקש שלום ורדפהו" ואמר רבי אבהו אתיא "רדיפה" "רדיפה" כתיב הכא "בקש שלום ורדפהו" (תהילים ל"ד, ט"ו) וכתיב התם "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד" (משלי כ"א, כ"א). עי' מהר"ל חד"א שביאר גמרא זו אחר ששאל: ויש לתמוה איך מחבר דברים אלו יחד. וביארם: אבל פירוש זה מפני שהחכם הזה ראה והשיג העולם אמר כי העולם הזה, מסודרים חלקיו בענין זה, שלפעמים שראוי הרחוק בהם ולפעמים […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ק"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ק"ד (ע"א): ר"א אומר מנין לרציעה שהיא באזן הימנית נאמר כאן אזן ונאמר להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין אמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה רבא אמר לעולם לא תיפוך אזן אזן מופני רגל רגל לא מופני וכי לא מופני מאי פירכא איכא איכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת. נאמר בנרצע פעמים "אזנו" בשמות (כ"א, ו') נאמר: והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות פ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות פ"ו (ע"א): וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין ת"ל לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל. נאמר בדברים (י"ב, י"ז): לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות נ"ה – לימוד מגזירה שוה

יבמות נ"ה: קיחה קיחה דחייבי עשה מנלן אתיא ביאה ביאה יבמה לשוק מנלן אי למאן דאמר לאו לאו אי למאן דאמר עשה עשה אלא יבמה ליבם מנלן אתיא ביאה ביאה. ופירש"י: מחייבי לאוין דכתיב בהו לא יבא ממזר. ובחייבי עשה כתוב דור שלישי יבוא ועי' תוס' הרא"ש1. אף גזירה שוה זו מתבארת לפי הנהגת האר"י שהג"ש היא הנהגה של תפארת. התפארת היא כח החיבור כשם שהביאה היא חיבור. על כן כשרוצים ללמוד על אופיו של חיבור מתאים ללומדו במידת גזירה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות נ"ה (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות נ"ה (ע"א): העראה דחייבי לאוין דכהונה מנלן אתיא קיחה קיחה. הלימוד הוא מאחותו שהיא בכרת וכבר למדנו לעיל (נ"ד ע"ב) מן הפסוק (ויקרא י"ח, כ"ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הוקשו כל העריות שבכרת זו לזו, ולכן ילפינן מנדה שהיא בכרת והיא בהעראה. אם כן אנו לומדים גזירה שוה נאמרה קיחה באחותו (ויקרא כ', י"ז): ואיש אשר יקח את אחתו… ונכרתו. ונאמרה קיחה בחייב לאווין דכהונה (ויקרא כ"א, ז'): אשה זנה וחללה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ע"ח (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ע"ח (ע"ב): משנה ממזרין ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות. גמרא אמר ריש לקיש ממזרת לאחר עשרה דורות מותרת יליף עשירי עשירי מעמוני ומואבי מה להלן נקבות מותרות אף כאן נקבות מותרות אי מה להלן מיד אף כאן מיד כי אהני גזירה שוה מעשירי ואילך והאנן תנן ממזרים ונתינין אסורין ואיסורן איסור עולם אחד זכרים ואחד נקבות לא קשיא הא כמאן דאמר דון מינה ומינה הא כמאן דאמר דון מינה ואוקי באתרא. ובירושלמי קידושין פ"ד ה"א: […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ע' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק. יבמות ע' (ע"א): א"ר אלעזר מנין לערל שאין אוכל בתרומה נאמר תושב ושכיר בפסח ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו אף תושב ושכיר האמור בתרומה ערל אסור בו. הביטוי תושב ושכיר משותף לתרומה ולפסח. בפסח נאמר (שמות י"ב, מ"ה): תושב ושכיר לא יאכל בו. ובתרומה נאמר (ויקרא כ"ב, י'): וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש. […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ע"א (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ע"א (ע"א): א"ר זירא תא שמע אין לי אלא מילת זכריו בשעת עשיה ועבדיו בשעת אכילה מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל אז אז לגזירה שוה. גזירה שוה ללמוד עשיית הקרבן מאכילתו מעשייתו. הפסוקים הם: בעשיה (שמות י"ב, מ"ח): וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו. ובאכילה (שמות י"ב, מ"ד): וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ע"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ע"ד (ע"א) דא"ר יצחק מנין לערל שאסור במעשר נאמר ממנו במעשר ונאמר ממנו בפסח מה ממנו האמור בפסח ערל אסור בו אף ממנו האמור במעשר ערל אסור בו. בהמשך מבארת הגמ' שנאמרו תלתא "ממנו" בפסוקים. נאמר בפסח (שמות י"ב, ט'-י'): אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים… ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו. ונאמר במעשר (דברים כ"ו, י"ד): לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת. יש דבר השווה בפסח […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ע"ח (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ע"ח (ע"ב): מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א"ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. באורים ותומים נאמר במקום נוסף "לפני ה'" (שמות כ"ח, י"ב): ונשא אהרון את שמות בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד. ונזכר בזהר פקודי (דף ר"ל ע"א וע"ב) ואחר שהביאו הפסוק הנזכר אמרו: ובגין כך כלא איהו ברזא דתריסר, תריסר עלאין […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות מ"ו (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות מ"ו (ע"א): והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין אמר ליה ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר אמר ליה אף על פי שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה. נאמר במשנה פסחים (פ"ט מ"ה): מה בין פסח מצרים לפסח דורות, פסח מצרים מקחו מבעשור, וטעון הזאה באגדת אזוב על המשקוף […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות נ"ד (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

יבמות נ"ד (ע"ב): … ודודתו דפשיטא ליה לתנא דמן האב ולא מן האם מנא ליה אמר רבא אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה. פשיטא ליה לתנא שדודתו היינו מן האב, שהיא אחות אביו מן האב. נראה שאב משותף הוא ביטוי לקשר משפחתי. האב יוצר את הקשר […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות כ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות כ"ד (ע"א): "יקום על שם אחיו לנחלה" אתה אומר לנחלה או אינו אלא לשם יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו ונאמר להלן על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן לנחלה ולא ימחה שמו פרט לסריס ששמו מחוי אמר רבא אף על גב דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גזרה שוה אפיקתיה מפשטיה לגמרי. ביאור הגזירה השוה הוא שלומדים ש"יקום על […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות י"ז (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

יבמות י"ז (ע"ב): רבה אמר אחין מן האב יליף אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולילף אחוה אחוה מעריות דנין אחים מאחים ואין דנין אחים מאחיך מאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה ה"מ היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן ולילף אחוה אחוה מלוט דכתיב כי אנשים אחים אנחנו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ג' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ג' (ע"ב): "יבמה יבא עליה" שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר? נאמר כאן "עליה" ונאמר להלן "עליה" מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה, ואמר רחמנא לא תקח. באחות אישה נאמר (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה. וביבמה נאמר (דברים כ"ה ה'): … יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. המילה "עליה" היא המבטאת את היבום, ועל כן דרשו שבאחות אישה שנאמר שם "עליה" הכוונה ביבום היינו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ט' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ט' (ע"א): צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני מעיני. ופירש"י: מפר העלם דבר. נאמר בפר העלם דבר של ציבור (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל. ונאמר בציבור בעבודת כוכבים (במדבר ט"ו, כ"ד): והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה. וכבר ביארנו שפרשה זו ראוי לה שתידרש בגזירה שוה. ויש להוסיף כדלהלן. ביאור המושג "עיני העדה" בעץ חיים בשער דרושי הנקודות פ"א מבואר שהאורות היוצאים מן העיניים הם אורות הנקודים אשר בבואם אל הכלים, נשברו הכלים ואח"כ בא תיקון אורות אלו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

יבמות ג' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

יבמות ג' (ע"א): בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. המילה "הנה" מבטאת את המציאות של בתו מאנוסתו ואת איסור עריות. ידועים דברי הגר"א על מילת "הן" המורכבת משתי אותיות שאין להם בת זוג. זו לשונו ב"דברי אליהו" על מסכת שבת (ל"א): לפי שאות ה' אין לה בן זוג באותיות אחדים: א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו כולם עשרה, וה' אין לה בן זוג, וכן נון בעשרות אין לו בן זוג: י"צ, כ"פ, ל"ע, מ"ס, כולם מאה, אבל הנון אין לו […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים