י"ג מידות >> קל וחומר

שבת קט”ז (ע”א), סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב) ונדרים ס”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

סוכה נ”ג (ע”א-ע”ב): הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו ומה לעשות שלום […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ס”ז (ע”א) – לימוד מקל וחומר

נדרים ס”ז (ע”א): ואין צריך לומר שקיים אחד מהן: למה לי למיתנא השתא יש לומר הפר זה בלא זה ולא כלום קיים אחד מהן למה לי צריכא למיתני כי איצטריך ליה כגון דהפר אחד מהן וקיים אחד וחזר המקיים ונשאל על הקמתו מהו דתימא מאי דאוקי הא עקריה קא משמע לן דמפירין שניהם בבת אחת. ראשונים רבים שאלו מה ענין סוגייתנו ששאלו למה לי למתנא והלא אין דרך הגמרא לשאול מעין זה בדברים ש”זו” ואין צריך לומר “זו”. תשובת הר”ן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ס”ב (ע”א) – לימוד מקל וחומר

נדרים ס”ב (ע”א): ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל המשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם קל וחומר ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול שנאמר ובאו בה פריצים וחיללוה כיון שפרצום נעשו חול נעקר מן העולם דכתיב בה בליליא קטיל בלשצר המשתמש בכתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם על אחת כמה וכמה. מלשון הגמרא “נעקר מן העולם” ו”כתרה של תורה שהוא חי וקיים לעולם” יש ללמוד שעומק הענין הוא הנהגת הנצחיות והנהגת הזמן. עיקר […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ס”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

נדרים ס”ו (ע”ב): ההוא דאמר לה לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולרבי שמעון רבי יהודה טעים אמר קל וחומר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק ואני על אחת כמה וכמה רבי שמעון לא טעים אמר ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו ועוד כי היכי דלא לתרגלי למינדר. שתי גרסאות יש בגמרא. האחת דגרסינן “ועוד” והיינו שזה טעם נוסף שלא יתרגלו לנדור והטעם […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ע”ז (ע”ב) – ע”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

נדרים ע”ז (ע”ב) – ע”ח (ע”א): ושתי והנדר בטל מאליו אמר רבי יוחנן וצריך שיבטל בלבו תניא בית שמאי אומרים בשבת מבטל בלבו בחול מוציא בשפתיו ובית הלל אומרים אחד זה ואחד זה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו אמר רבי יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום דתני’ זה הדבר החכם מתיר ואין בעל מתיר שיכול ומה חכם שאין מפר מתיר בעל שמפר אינו דין שמתיר תלמוד לומר זה הדבר חכם מתיר ואין בעל […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ע”ה – ע”ו – לימוד מקל וחומר

נדרים ע”ה – ע”ו: משנה האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין רבי אליעזר אמר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר ר”א אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לו הרי הוא אומר אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר: גמרא איבעיא להו לר”א מיחל חלין ובטלין או דלמא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ע”ד (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

נדרים ע”ד, במשנה: אמר ר”א מה אם אשה שקנה הוא לעצמו הרי הוא מיפר נדריה אשה שהקנו לו מן השמים אינו דין שיפר נדריה. ובהמשך הגמרא שם בע”ב אחר שהעמידה הגמ’ דברי רבי אליעזר בשעשה בה מאמר, מביאה הגמ’ את המשנה הנ”ל ושואלת: ואי בשעשה בה מאמר, קנה לעצמו הוא? ועונה הגמ’: שקנה לעצמו על ידי שמים. ובהמשך הביאו ברייתא שמביאה מח’ ר”א, ר”ע ור”י ושם אמרו: אמר רבי אליעזר ומה אם אשה שאין לו חלק בה עד שלא תבא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים ס”ז (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

נדרים ס”ז (ע”ב): ולאו ממילא שמעת מינה איבעית אימא דהויה קדושין משמע אימא אב לחודיה מיפר אם כן ואסרה איסר בית אביה יניא אותה למה לי השתא יש לומר במקום ארוס מיפר אב לחודיה שלא במקום ארוס מיבעיא אימא אב ליבעי ארוס וארוס לחודיה מיפר וכי תימא אב דכתב רחמנא למה לי מיבעי ליה דאי הקים הקים אם כן בית אישה נדרה למאי כתב קל וחומר ומה במקום אב ארוס מיפר לחודיה שלא במקום אב מיבעיא אימא אם בית אישה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים מ”ט (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

נדרים מ”ט (ע”ב): רבה בר רב הונא אשכחיה לרב הונא דקאכיל דייסא באצבעתיה אמר ליה אמאי קאכיל מר בידיה אמר ליה הכי אמר רב דייסא באצבעתא בסים וכל דכן בתרתין וכל דכן בתלת אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה מזמנים לך למיכל דייסא עד פרסה למיכל בישרא דתורא עד תלתא פרסין אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה כל מידעם לא תפלוט קמיה רבך לבר מן קרא ודייסא שהן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים י’ (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

נדרים י’ (ע”ב): מנין שלא יאמר אדם לה’ עולה לה’ מנחה לה’ תודה לה’ שלמים תלמוד לומר קרבן לה’ וקל וחומר ומה זה שלא נתכוון אלא להזכיר שם שמים על הקרבן אמרה תורה קרבן לה’ לבטלה על אחת כמה וכמה. יש לעיין בדברי הגמרא מדוע למדו דין הוצאת שם ה’ לבטלה מקל וחומר והלא פסוק מפורש הוא כדברי הגמרא במסכת תמורה ד’ (ע”א): … ואי אמרת בשלמא לקלל את חבירו אזהרתיה מהכא דכתיב לא תקלל חרש אלא אי אמרת מוציא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

נדרים י’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

נדרים י’ (ע”א): אמר אביי שמעון הצדיק ורבי שמעון ורבי אלעזר הקפר כולן שיטה אחת הן דנזיר חוטא הוי שמעון הצדיק ורבי שמעון הא דאמרן ורבי אלעזר הקפר ברבי דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזו נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה מכאן כל היושב בתענית נקרא חוטא והדין […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

נדרים ע”ח (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

נדרים ע”ח (ע”א): נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ, אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות בפרשת נדרים. הראשונים שאלו על הגזירה השוה דסוגיין שלכאורה אין זה מופנה ויש שאמרו שהוא מופנה מצד אחד ובקרן אורה כתב שאף שלא מופנה ילפינן בג”ש. נראה לומר שכיון שהמילים “זה הדבר” מיוחדות לידרש בג”ש כמו שהתבאר1 על כן אף שאינו מופנה, עצם המילים מלמדות […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

נדרים ע”ח (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

נדרים ע”ח (ע”א): נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר בשחוטי חוץ מה בשחוטי חוץ, אהרן ובניו וכל ישראל אף פרשת נדרים אהרן ובניו וכל ישראל ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות בפרשת נדרים. הראשונים שאלו על הגזירה השוה דסוגיין שלכאורה אין זה מופנה ויש שאמרו שהוא מופנה מצד אחד ובקרן אורה כתב שאף שלא מופנה ילפינן בג”ש. נראה לומר שכיון שהמילים “זה הדבר” מיוחדות לידרש בג”ש כמו שהתבאר1 על כן אף שאינו מופנה, עצם המילים מלמדות […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

נדרים כ”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

נדרים כ”ב (ע”א): … דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו מקריב עליו קרבן. וביאר שיטה מקובצת: בנה במה. ילפי “כי תחדל” מן “חדלו לכם מן האדם כי במה נחשב הוא” ודרשינן בברכות (דף י”ד) [אל תקרי במֶה בסגו”ל אלא] במָה [בקמ”ץ]: לפי השיטה מקובצת ר’ נתן לומד דבריו בגזירה שוה, הדומה במילותיה לגזירה שוה שבהמשך הגמרא. דאמר שמואל אף על פי שמקיימו נקרא רשע, אמר רבי אבהו מאי קרא “וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא” […]

תגיות:

י"ג מידות >> בנין אב

נדרים ד’ (ע”ב) – לימוד מבנין אב

נדרים ד’ (ע”ב): אמר מר ומה נדרים האב מיפר נדרי בתו ובעל מיפר נדרי אשתו אף נזירות האב מיפר נזירות בתו ובעל מיפר נזירות אשתו למה לי היקשא תיתי במה מצינו מנדרים דילמא גבי נדרים הוא דמיפר משום דלא אית ליה קיצותא אבל גבי נזירות דאית ליה קיצותא דסתם נזירות ל’ יום אימא לא קא משמע לן. כבר הראינו לדעת ש”מה מצינו” הוא בנין אב כלשון רש”י בכמה מקומות בש”ס. קשר בין אב לבתו ראוי להיות נלמד מבנין אב שכן […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים