י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה ז’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר

במשנה (סוטה ז’ ע”א) אמרו: משנה כיצד עושה לה מוליכה לבית דין שבאותו מקום ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שמא יבא עליה בדרך רבי יהודה אומר בעלה נאמן עליה. ובגמרא אמרו: תניא רבי יהודה אומר בעלה נאמן מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן ורבנן היא הנותנת נדה דכרת חמירא ליה ומהימן סוטה דלאו לא חמירא ליה ולא מהימן ורבי יהודה מק”ו מייתי לה והא רבי יהודה מקראי מייתי לה דתניא והביא […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה י”ג (ע”א) – לימוד מקל וחומר

סוטה י”ג (ע”א): ואל תתמה היאך ברזל צף שהרי כתיב ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים וגו’ אהה אדוני והוא שאול ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל והלא דברים ק”ו ומה אלישע תלמידו של אליהו ואליהו תלמידו של משה צף ברזל מפניו מפני משה רבינו על אחת כמה וכמה. מהרש”א הקשה מדוע נתמה על נס שעשה למשה רבינו והלא כמה וכמה ניסים ונפלאות היו למשה ותירץ שנס זה נעשה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה ה’ (ע”א) – לימוד מקל וחומר וגזירה שוה

הסוגיא עוסקת בגסי הרוח. בפתיחת הסוגיא אומרת הגמרא: אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי שמעו והאזינו אל תגבהו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת וכתיב השמר לך פן תשכח את ה’ אלהיך וכדרבי אבין אמר רבי אילעא דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא בלא תעשה. מוני המצוות לא הביאו לאו זה במניינם פרט לסמ”ג. אף הסמ”ג לא חשב להביאו ורק גילוי שנתגלה לו בחלומו הביאו למנות לאו […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה כ”ח – כ”ט – לימוד מקל וחומר

סוטה כ”ח (ע”א): אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה. ובהמשך בדף כ”ח (ע”ב) – כ”ט (ע”א): ורבי ישמעאל א”ר עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו כהונה ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה וכי תימא כהונה לא צריכא קרא שהרי עשה בה ספק זונה כזונה תרומה נמי לא תיבעי קרא שהרי עשה בה ספק זונה כזונה אלא לר’ עקיבא ארבעה קראי כתיבי חד לבעל וחד לבועל וחד לכהונה וחד לתרומה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה ט”ז (ע”א) – לימוד מקל וחומר

סוטה ט”ז (ע”א): איסי בן מנחם אומר אינו צריך ומה בטומאה קלה לא חלק הכתוב בטומאת אשת איש חמורה לא כ”ש. נראה שהסברא לחלק בין משכן לבין מקדש אינה משום קרקע המשכן, שאין במקדש קרקע כמותה אלא רצפה (עי’ תוס’ בשם ר”י), שכן אם זו הסיבה לכאורה מה מועיל הק”ו והלא בענין טומאה אין הבדל בין משכן למקדש ואיך נלמד לסוטה? על כן נראה שהסיבה היא, שמשכן הלך עם ישראל, והיו הכל קרובים אליו, ועל כן מביא איש את אשתו […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה כ”ח (ע”א) – לימוד מקל וחומר

סוטה כ”ח (ע”א): מה ת”ל והיא נטמאה והיא לא נטמאה אם נטמאה למה שותה אם לא נטמאה למה משקה מגיד לך הכתוב שהספק אסורה מכאן אתה דן לשרץ ומה סוטה שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס כרצון עשה בה ספק כודאי שרץ שעשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון אינו דין שיעשה בו ספק כודאי. למדנו שבסוטה אסורה מספק, שהרי משקין לברר הספק ואם אינה שותה אסורה מספק (עי’ רש”י). הקל וחומר הוא אפוא, שבאיסור אשת איש אינה אסורה לבעלה אם […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה כ”ט – לימוד מקל וחומר

סוטה כ”ט: אמר רב יהודה אמר רב מן התורה אין לו מדין קל וחומר יש לו ומה טבול יום שמותר בחולין פוסל בתרומה ככר שני שפסול בחולין אינו דין שיעשה שלישי בתרומה איכא למיפרך מה לטבול יום שכן אב הטומאה תיתי מטבול יום דשרץ מה לטבול יום דשרץ שכן במינו אב הטומאה כלי חרש יוכיח מה לכלי חרש שכן מטמא מאוירו טבול יום יוכיח וחוזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שמותרין […]

י"ג מידות >> קל וחומר

סוטה מ”ו (ע”ב) – לימוד מקל וחומר

סוטה מ”ו (ע”ב): תניא היה ר”מ אומר כופין ללויה ששכר הלויה אין לה שיעור שנאמר “ויראו השומרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד” וכתיב “ויראם את מבוא העיר” ומה חסד עשו עמו שכל אותה העיר הרגו לפי חרב ואותו האיש ומשפחתו שלחו “וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז היא שמה עד היום הזה”… והלא דברים ק”ו ומה כנעני זה שלא דיבר בפיו ולא הלך ברגליו גרם הצלה לו ולזרעו […]

י"ג מידות >> כלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א): איבעיא להו אין שם עפר מהו שיתן אפר אליבא דבית שמאי לא תיבעי לך דאמרי לא מצינו אפר שקרוי עפר כי תיבעי לך אליבא דבית הלל דאמרי מצינו אפר שקרוי עפר מאי אף על גב דאיקרי עפר הכא בקרקע המשכן כתיב או דילמא האי בקרקע המשכן לכדאיסי בן יהודה ולכדאיסי בן מנחם הוא דאתי תא שמע דאמר רבי יוחנן משום ר’ ישמעאל בשלשה מקומות הלכה עוקבת מקרא התורה אמרה בעפר והלכה בכל דבר התורה אמרה בתער והלכה […]

י"ג מידות >> כלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א) – לימוד מכלל ופרט וכלל

סוטה ט”ז (ע”א): דתניא והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו כלל את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו פרט ואת כל שערו יגלח חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה פרט מפורש מקום כינוס שער ונראה אף כל מקום כינוס שער ונראה בדין טהרת מצורע נאמר (ויקרא י”ד, ט’): יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח. ולמדו שם בכלל ופרט וכלל שכל ששערו כנוס ונראה מגלח […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ל”ח (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ל”ח (ע”א): תנו רבנן כה תברכו בלשון הקודש אתה אומר בלשון הקודש או אינו אלא בכל לשון נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך את העם מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש רבי יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר כה עד שיאמרו בלשון הזה תניא אידך כה תברכו בעמידה אתה אומר בעמידה או אינו אלא אפי’ בישיבה נאמר כאן כה תברכו ונאמר להלן אלה יעמדו לברך מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה ר’ נתן […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה מ”ו (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה מ”ו (ע”ב): ועורפין אותה בקופיץ מאחוריה: מאי טעמא גמר עריפה עריפה מחטאת העוף. ופרש”י (סנהדרין נ”ב ע”ב): ממול עורף – מאחרי הפנים, דכתיב (דברים כא) וערפו לשון עורף מול הרואה את העורף, דהיינו אחורי צואר שרואין את העורף, ועורף הוא קטרי”ל שכנגד הפנים דכתיב (ירמיה לב) ויפנו אלי עורף ולא פנים. נראה שעריפת עגלה ומליקת העוף מקורם בהנהגת “אחור”. עגלה ערופה באה על “לא נודע מי הכהו”. זו בחי’ עורף ואחור. עי’ בלשון הזהב של הרמ”ע מפאנו (מאמר מעיין […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה י”ב (ע”א) – לימוד מגזירה שוה

סוטה י”ב (ע”א): … וחכמים אומרים בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב התם וירא אלהים את האור כי טוב. הטוב הוא בחינת אמצע וכך גם האור הנראה לעיננו הוא אור ממוזג בבחינת ממוצע. כך כותב הרמח”ל על כח ההטבה שהוא יסוד הבריאה ושרשה (פירוש מאמר ארימית ידי בצלותין): אמר, ארימית ידי בצלו דכד רעותא לעילא לעילא וכו’ וזה בסוד ההדרגה שזכרתי למעלה, שמתקרב הא”ס ב”ה אל נאצליו. הנה הרצון העליון א”ס […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ט’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ט’ (ע”ב): לפעמו במחנה דן א”ר יצחק דבי רבי אמי מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא “לפעמו במחנה דן” וכתיב התם “פעמון ורימון” (שמות י”ח). כתב הרב קוק בגזירה שוה: וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד’ מבטא את הדבור בצורה שוה במלולה. אף על פי שמצד ההתלבשות החצונה הענינים נראים כרחוקים זה מזה, אבל אוצרי החיים הפנימיים שלהם יש להם מהלך אחר, שמתחת למה שנראה ומוחש נפגשת שם […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ז’ – לימוד מגזירה שוה

אמרו במשנה (סוטה ז’ ע”א): היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלים… ובגמרא (שם ז’ ע”ב) אמרו: גמרא מנהני מילי א”ר חייא בר גמדא א”ר יוסי בר’ חנינא אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה וכתיב התם על פי התורה אשר יורוך מה להלן בשבעים ואחד אף כאן בשבעים ואחד. ולקמן דף י”ז (ע”ב) דרשו גזירה שוה פעם זו נוספת: אמר רבא מגילת סוטה שכתבה בלילה פסולה מאי טעמא אתיא תורה תורה כתיב הכא ועשה לה […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ב’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ב’ (ע”ב): … דאתיא דבר דבר מממון ופירש”י ד”ה “דבר דבר ממון”: דבר דבר מממון – כתיב בנואפת כי מצא בה ערות דבר (דברים כד) וכתיב בדיני ממונות ע”פ שני עדים יקום דבר (שם יט): הביטוי “דבר” מבטא חלות של מציאות, שיש שינוי הפועל במציאות. זה ענין “על פי שניים עדים יקום דבר” בממונות, יש חלות של בעלות הנקבעת במציאות על פי עדים. כך גם “כי מצא בה ערות דבר” שיש חלות של איסור ערוה במעשה שנעשה. כיון שיש […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה י’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה י’ (ע”ב): ולא יסף עוד לדעתה אמר שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי משמיה דרב שמואל בר אמי כיון שידעה שוב לא פסק ממנה כתיב הכא ולא יסף עוד לדעתה וכתיב התם קול גדול ולא יסף. ופרש”י: כיון שידעה – שידע בה שהיא צדקת ולשם שמים נתכוונה. ותמה מהרש”א מדוע שינה רש”י פירוש הפשט של “לדעתה” שהוא לשון ביאה, כמו “וידע אדם את חוה אשתו” ונשאר בשאלה. ונראה פשוט שכאן הרי ביאה ראשונה היתה שלא לדעתה שהרי לא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ט”ו (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה ט”ו (ע”ב): תנא פילי של חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה אף כאן חרס חדשה. עי’ בראשונים שג”ש זו נדחית וילפינן כדאמר רבא לקמן “בכלי חרס” כלי שאמרתי לך כבר והוא בכלי חרס.

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה ט”ז (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

א. סוטה ט”ז (ע”ב): תנו רבנן הקדים עפר למים פסול ור’ שמעון מכשיר מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת ותניא אמר ר”ש וכי עפר הוא והלא אפר הוא שינה הכתוב במשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי מים אף כאן עפר על גבי מים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף להלן הקדים עפר למים כשר והתם מנלן תרי קראי כתיבי כתיב עליו אלמא אפר ברישא וכתיב […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סוטה כ’ (ע”ב) – לימוד מגזירה שוה

סוטה כ’ (ע”ב): דתניא אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים כדי הכרת העובר דברי אבא יוסי בן חנן ר”א בן יצחק איש כפר דרום אומר ט’ חדשים שנאמר ונקתה ונזרעה זרע ולהלן הוא אומר זרע יעבדנו יסופר זרע הראוי לספר… על פי מה שביארנו ענין סוטה שפוגעת ב”משפחותם לבית אבותם” שאי אפשר לדעת מי האב וממילא פוגעת בכל המשכיות מסורת ישראל בחי’ “והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה’ אלוהיך בחורב”. על כן דרשו גזירה שוה […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים