גמרא: עירובין

עירובין ה' (ע"ב): אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבעה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ וקל וחומר מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתרת בעומד מרובה על הפרוץ מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ. רשות הרבים עניינה דין שהרי היא ביטוי לפירוד לשון עץ חיים שער י"א פרק ה': אבל אלו הו' חלקים נקודות של ז"א יצאו נפרדות זו מזו שלא כדרך קוין רק זה על גבי […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין ק"ג (ע"א): אמר רבי אליעזר ק"ו ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שמשום שבות אינו דין שידחו את השבת. מקורו בפסחים ס"ה: משנה אלו דברים בפסח דוחין את השבת שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטרת חלביו אבל צלייתו והדחת קרביו אינן דוחין את השבת הרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת ר' אליעזר אומר דוחין אמר ר"א והלא דין הוא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ הרמ"ע מפאנו. סנהדרין ק"י (ע"א): אמר ר' יוסי כל החולק על מלכות בית דוד ראוי להכישו נחש כתיב הכא (מלכים א א) ויזבח אדוניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזוחלת וכתיב התם (דברים לב) עם חמת זוחלי עפר. עירובין ס"ג (ע"א): אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב לב) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ הרמ"ע מפאנו. עירובין ס"ג (ע"א) 1: אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר (איוב לב) ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים וגו' על כן זחלתי וכתיב (דברים לב) עם חמת זוחלי עפר. גזירה שוה מכרעת בכח הקבלה מרבו ורבו מרבו בתוך מידת גזירה שוה, מובנה, כחלק מן המידה, הכלל שאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י והרמ"ע מפאנו. עירובין נ"א (ע"א): הני אלפים אמה היכן כתיבן… אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו'. הלימוד בגזירה שוה משוה כמה פסוקים ועושה אותם ענין אחד. ומכאן למדו שאל יצא איש ממקומו היינו אלפיים אמה ויש שלא גרסו "גבול מגבול" ולמדו ניסה מניסה […]

עירובין ל"א (ע"א): מ"ט דרבנן קסברי אסור לקנות בית באיסורי הנאה וכתב רש"י בד"ה אסור לקנות בית באיסורי הנאה: בקבר והא הנאה היא דמישתרי ביה למיפק חוץ לתחום וכל תשמישי המת אסורין בהנאה דנפקא לן בסנהדרין (ד' מז:) מ"ותמת שם מרים" וגמר "שם" "שם" מעגלה ערופה… מקורו של רש"י בסנהדרין מ"ז: ושם למדו שעגלה ערופה אסורה בהנאה שהרי "כפרה נאמרה בה כקדשים". על כן נראה שאיסור הנאה של מת אף הוא, כעגלה ערופה, נובע מזה שמותו הוא כפרה. "מיתה מכפרת". […]

עירובין ס"ז (ע"א): מת נכרי בשבת מהו אליבא דמאן דאמר שוכרין לא תיבעי לך השתא תרתי עבדינן חדא מיבעיא אלא כי תיבעי לך אליבא דמ"ד אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן הא חדא עבדינן או דילמא לא שנא אמר ליה אני אומר מבטלין והמנונא אמר אין מבטלין: אף כאן, אם במקום שיש נכרי הקלו חכמים לשכור רשות נכרי ואח"כ לבטל רשות אחד לחבירו שזה "תרתי עבדינן" על מנת שאפשר יהיה לאחד לטלטל מבית לחצר שאף זה ממידת החסד הבאה להקל, […]

עירובין ס"ז (ע"א): בעא מיניה רב חסדא מרב ששת שני בתים משני צידי רשות הרבים ובאו נכרים והקיפום מחיצה בשבת מהו אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר לא תיבעי לך השתא דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי אמרת אין ביטול רשות מחצר לחצר הכא דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי לא כל שכן כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר התם דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי בטולי נמי מצי מבטל אבל הכא […]

עירובין נ"ד (ע"ב): א"ר אליעזר חייב אדם לשנות לתלמידו ארבעה פעמים מקל וחומר ומה אהרן שלמד מפי משה ומשה מפי הגבורה כך הדיוט מפי הדיוט על אחת כמה וכמה. ק"ו דומה מצאנו בריש ספרא (א', ט'): ומה היו הפסקות משמשות? ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין. והלא דברים קל וחומר: מה מי שהוא שומע מפי הקב"ה ומדבר ברוח הקדש צריך להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, על אחת כמה וכמה הדיוט הלומד מן ההדיוט. ועי' […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין י"ט (ע"א): אמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן ק"ו ממזבח הזהב מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר (שיר השירים ו) כפלח הרמון רקתך ואמר ר"ש בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפי' ריקנין שבך מליאין מצות כרמון עאכ"ו דברי ריש לקיש תמוהים לכאורה. מזבח הזהב […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין כ"א (ע"ב): ת"ר מעשה בר"ע שהיה חבוש בבית האסורין והיה ר' יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין כשבא אצל ר"ע אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. עירובין י"ג (ע"ב): אמר רבינא אני אדון ואטהרנו, ומה נחש שממית ומרבה טומאה טהור שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כל שכן? ולא היא, מעשה קוץ בעלמא קעביד. בספר "דובר צדק" לרבי צדוק הכהן מלובלין (אות ח') נאמר: וענין דברי רבינא כי נחש ושרץ הם ב' ראשי הטומאות של לא תרצח ולא תנאף שהם ראשים לכל העבירות ומדות רעות כידוע. ברורה כוונתו שהנחש הוא שרש דלא תרצח […]

עירובין י' (ע"א): ר' יהודה אומר אינו צריך למעט ועד כמה סבר רב אחי קמיה דרב יוסף למימר עד שלש עשרה אמה ושליש וקל וחומר מפסי ביראות ומה פסי ביראות שהתרתה בהן פרוץ מרובה על העומד לא התרתה בהן יותר משלש עשרה אמה ושליש מבוי שלא התרתה בו פרוץ מרובה על העומד אינו דין שלא תתיר בו יותר משלש עשרה אמה ושליש והיא הנותנת פסי ביראות שהתרתה בהן פרוץ מרובה על העומד לא תתיר בהן יותר משלש עשרה אמה ושליש […]

עירובין כ"ז (ע"ב): תניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ. יש מחלוקת בלימוד מן הפסוק "ונתת הכסף בכול אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשיכר ובכול אשר תשאלך נפשך" (דברים י"ד, כ"ו) יש […]

אומרת המשנה בעירובין ט"ו (ע"א): בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים… וכותבין עליו גיטי נשים ור' יוסי הגלילי פוסל. והגמ': מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא (דברים כד) ספר – אין לי אלא ספר, מניין לרבות כל דבר ת"ל (דברים כד) וכתב לה מכל מקום, אם כן מה ת"ל ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל. ובתוד"ה תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום: […]