י"ג מידות >> קל וחומר

תענית ח' (ע"א) – לימוד מקל וחומר

תענית דף ח' (ע"א): אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ועי' רש"י ותוס' עניינם של חולדה ובור. בערוך מביא המעשה בשלמות שהבתולה שמרה אמונים ולא נישאה לאיש והאיש לא שמר אמונים ונשא אישה ומתו ילדיו וגרש אשתו וחזר ונשא אותה בתולה ונתברכו בילדים ובנכסים לאורך ימים ומסיים בפסוק "עיני בנאמני ארץ לשבת עימדי". הכוונה ל"גדולים בעלי אמנה" שמקבלים שפע גדול מן […]

י"ג מידות >> קל וחומר

תענית ד' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

תענית ד' (ע"ב): ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר. כשאינו שואל מזכיר, מלמדנו שהשאלה מצומצמת יותר ויש בה בחי' של דין וצמצום, ואילו הזכרה מתפשטת על פני זמן רחב יותר וזו בחי' של חסד. על כן אמרו שכששואל בודאי גם מזכיר. שאלה מבטאת צורך והכרח, אף היא באה מלמטה למעלה שכל אלו ביטויים לדין. הזכרת גשמים מבטאת חסדו של הקב"ה ושבחו ואינה מבטאת צורך והכרח. על כן היא ביטוי לחסדו יתברך.

י"ג מידות >> קל וחומר

תענית כ"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

יום שיש בו הלל או מוסף וקרבן עצים אין בו מעמד כל שיטה לפי דעתה איזה מעמד היה דוחה. נראה שיש לחקור אם המוסף הוא סיבה לדחיית מעמד או סימן. סיבה היינו משום שהיה בו טירחא יתירה (עי' רש"י במשנה) וסימן היינו משום דהוי יום טוב (קרן אורה). נראה שלמ"ד דהוי סימן י"ל שהמוסף וההלל הם ביטוי לשמחה שהיא בחי' חסד ומעמדות הם ביטוי לתחינה ותענית לכפרת עוונות שהם בחינת דין. על כן דחה מוסף את המעמד, שאין שייכות לתחינה […]

י"ג מידות >> קל וחומר

תענית כ"ז (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

תענית כ"ז (ע"ב): ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת קל וחומר בשבת עצמה. ההבדל בין ערב שבת לשבת עצמה הוא שהנהגת ערב שבת היא מפני כבוד השבת והנהגת השבת עצמה משום ענג שבת. כך מבואר בלשון הרמב"ם בפ"ל מהלכות שבת (הלכה א', ב', ז' וי'): א. ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר (ישעיהו נ"ח) וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' […]

י"ג מידות >> קל וחומר

תענית י"א (ע"א) – לימוד מקל וחומר

תענית דף י"א (ע"א): אמר שמואל כל היושב בתענית נקרא חוטא סבר כי האי תנא דתניא רבי אלעזר הקפר ברבי אומר מה תלמוד לומר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וכי באיזה נפש חטא זה אלא שציער עצמו מן היין והלא דברים קל וחומר ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא המצער עצמו מכל דבר ודבר על אחת כמה וכמה. רבי אלעזר אומר נקרא קדוש שנאמר קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו ומה זה שלא ציער עצמו […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

תענית י"ז (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

תענית י"ז (ע"א): כהן הדיוט (מסתפר) אחת לשלשים יום מנלן אתיא פרע פרע מנזיר כתיב הכא וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב התם קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים. כך מבאר הרב זצ"ל בעולת ראי"ה את מידת גזירה שוה: אורות הקדש, החיים בחיים עליונים ברום עולמים בצחצחות אידיאליהם, ספוגי קדש קדשים, מכים הם גלי אורי אורים, וכשאור ההשויה פוגש את האור השני המתיחש אליו הרי הכח הפנימי של אור דבר ד' מבטא את […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

תענית כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

תענית כ' (ע"א): רבי שמואל בר נחמני אמר אתיא תת תת כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "ביום תת ה' את האמרי". יש להבין מדוע רב שמואל לימד בדרך אחרת מרבי אלעזר. נראה שג"ש "אחל" "אחל" משוה בין משה ויהושע כמו שהתבאר. רבי שמואל לומד שמשה הוא שגרם שהשמש תעמוד ליהושע, שאצל משה היתה ההתחלה שבישרה את ההמשך שיהיה ליהושע. נאמר בתנא דבי אליהו: ד"א למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל. והלא הם קבועין במקומן ואין זזין משם […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

תענית כ' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

תענית כ' (ע"א): אלא משה מנלן אמר רבי אלעזר אתיא אחל אחל כתיב הכא "אחל תת פחדך" וכתיב התם "אחל גדלך". ופירש"י ד"ה "אתיא אחל אחל": כתיב במלחמת יהושע (יהושע ג) אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב (דברים ב) אחל תת פחדך, מה יהושע עמדה לו חמה במלחמתו, כדכתיב בהדיא אף משה כן, שכן דרך הכתובין, למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו, וגזירה שוה אחת מן שלש עשרה מדות שניתנו לו למשה מסיני, ובתחילת סיפרא מפורש. נראה שרש"י מאריך […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

תענית ה' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

תענית דף ה' (ע"א): ואמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מאי דכתיב ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן אחת היא שמבערת רשעים בגיהנם מאי היא עבודה זרה כתיב הכא מוסר הבלים עץ הוא וכתיב התם הבל המה מעשה תעתעים. וברש"י ד"ה " ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו": "ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא" אי לאו גזרה שוה היה משמע אטומים כעץ לקבל מוסר, ולשוא היו לוקין. נראה שהלימוד בגזירה שוה בא […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

תענית ב' (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

תענית ב' (ע"א): תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים אמר רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר "עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר" וכתיב "הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" מאי משמע אמר רבה בר שילא אתיא חקר חקר מברייתו של עולם כתיב הכא "עשה גדלות עד אין חקר" וכתיב התם "הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין […]

תגיות:


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן