לחיות עם פרשת השבוע – תורה מן השמים ודת השלום
תורה מן השמים ודת השלום חז"ל בפתיחה לפרשתנו, דרשו את סמיכות הפרשות של קדושים ואמר באופן מפליא (ויקרא רבה, כו,ז): אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ומשניו, דור דור ושוטריו, דור דור ופרנסיו, דור דור וחומסיו, דור דור וגזלניו, דור דור ונביאיו. והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו: מלך ראשון שיעמד על בניך ידקר בחרב, אמר לו הקדוש […]
פרשה א – פסקה ט' – פילוסוף
בראשית רבה פרשה א', ט' פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל, אמר ליה: צייר גדול הוא אלהיכם, אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו תוהו, ובוהו, וחושך, ורוח, ומים, ותהומות. אמר ליה: תיפח רוחיה דההוא גברא, כולהון כתיב בהן בריאה, תוהו ובוהו, שנאמר: "עושה שלום ובורא רע", חושך: "יוצר אור וגו'", מים: "הללוהו שמי השמים והמים", למה ש"צוה ונבראו", רוח: "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח", תהומות: "באין תהומות חוללתי". פילסופי אחד שאל את רבן גמליאל, אמר ליה: צייר גדול הוא […]
לחיות עם פרשת השבוע – "כי יקריב מכם קורבן" – בעקבות הפיגוע בצרפת
"כי יקריב מכם קורבן" – בעקבות הפיגוע בצרפת בעקבות הפיגוע הנורא בבית הספר היהודי בצרפת, ננסה לעיין בפרשתנו וללמוד ממנה הדרכה עבורנו לעת הזו.כאשר אנו חווים פגיעות בנפש בעם ישראל, בפיגועים ומלחמות, מתעוררת אצלנו תחושת כאב משותף והזדהות עמוקה עם כלל ישראל. על ערכו של הכלל, ניתן ללמוד מהפתיחה לפרשתנו.פתיחת הפרשה (ויקרא,א,ב) , היא בקורבן עולה: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: חז"ל בספרא (ברייתא […]
לחיות עם פרשת השבוע – כיצד נלחמים
כיצד נלחמים לאור ההסלמה בדרום, נעיין בדברי חז"ל על פרשתנו, אשר נראה כי ניתן לדלות מהם הדרכה לעבודת ה' בעת הזו.חז"ל דורשים (שמות רבה,נ,ג) : דבר אחר 'ויעש בצלאל' הדא הוא דכתיב 'כי אעלה ארוכה לך' אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם. מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, אבל הקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא שנאמר 'ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה' למה? 'כי מרים הם'. אמר ר' לוי הדור היה מר במעשיו, 'ויצעק אל ה' ויורהו […]
פרשה א – מידה י"ז – ראש דברך אמת
בראשית רבה פרשה א', ז' ר' יצחק פתח: "ראש דברך אמת וגו'", אמר ר' יצחק: מתחלת ברייתו של עולם "ראש דברך אמת", "בראשית ברא אלהים" – "וה' אלהים אמת". "ולעולם כל משפט צדקך", שכל גזרה וגזרה שאתה גוזר על בריותיך הן מצדיקין עליהם את הדין ומקבלין אותו באמונה, ואין כל בריה יכולה לומר שתי רשויות בראו העולם, 'וידברו אלהים' אין כתיב כאן, אלא "וידבר אלהים", 'ויאמרו אלהים' אין כתיב כאן, אלא "ויאמר אלהים", 'בראשית בראו אלהים' אין כתיב כאן, אלא […]
לחיות עם פרשת השבוע – הרהורים על פרשת זכור
הרהורים על פרשת זכור השבת נקרא בע"ה את פרשת "זכור". מצינו בראשונים, שתי דרכים לקיום המצוה של זכירת מעשה עמלק. יש שהבינו1 שמצוה זו מתקיימת דווקא ע"י הקריאה מספר התורה, ויש שהבינו2 שמצוה זו היא בהתעוררות של כל אחד, בפיו ובליבו, לחדש את שנאתו לעמלק. צורות אלו של קיום המצוה, מלמדות אותנו על בחינות שונות בהבנת המשמעות של מצוה זו וכפי שיתבאר מתוך ד;ברינו בע"ה. לעתים אנו שואלים את עצמנו- האם פרשה זו היא לא אכזרית מדי? מחיית עם שלם? […]
פרשה א – דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר
בראשית רבה פרשה א', ו' ר' יהודה בר סימון פתח: "והוא גלי עמיקתא ומסתרתא", "הוא גלי עמיקתא", זו גיהנם, שנאמר: "ולא ידע כי רפאים שם", ואומר: "העמיק הרחיב". "ומסתרתא", זו גן עדן, שנאמר: "למחסה ולמסתור מזרם וממטר", ואומר: "תסתירם בסתר פניך". דבר אחר, "הוא גלי עמיקתא ומסתרתא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "הוי המעמיקים מה'", "ומסתרתא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "לסתיר עצה", "ידע מה בחשוכא", אלו מעשיהם של רשעים, שנאמר: "והיה במחשך מעשיהם", "ונהורא עמיה שרא", אלו מעשיהם של […]
פרשה א – דרישת מעשה בראשית
בראשית רבה פרשה א', ה' ר' הונא בשם בר קפרא פתח: "תאלמנה שפתי שקר וגו'". אתפרכן, אתחרשן, אשתתקן. אתפרכן, אתחרשן, היך מה דאת אמר: "או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי ה'", ואומר: "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי". אשתתקן כמשמעו. "הדוברות על צדיק", חי העולמים, "עתק", שהעתיק בבריותיו, "בגאוה", אתמהה בשביל להתגאות, ולומר אני דורש במעשה בראשית, "ובוז", אתמהה מבזה על כבודי, דאמר ר' יוסי בר חנינא: כל המתכבד בקלון חבירו […]
פרשה א – מה קדם לבריאת העולם
בראשית רבה א', ד' "בראשית ברא אלהים", ששה דברים קדמו לבריאת העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות, התורה והכסא הכבוד נבראו, תורה מנין, שנאמר: "ה' קנני ראשית דרכו". כסא הכבוד מנין, דכתיב: "נכון כסאך מאז וגו'". האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות. האבות מנין, שנאמר: "כענבים במדבר וגו'". ישראל מנין, שנאמר: "זכור עדתך קנית קדם". בית המקדש מנין, שנאמר: "כסא כבוד מרום מראשון וגו'". שמו של משיח מנין, שנאמר: "יהי שמו לעולם וגו'". […]