רב: הרב יהושע ויצמן

לפתיחת שנת "פנים אל פנים" אנו פותחים שנה חדשה של פעילות "פנים אל פנים", ויש מקום ללמוד מחדש כמה מקורות העוסקים בערכים שעל בסיסם נבנית פעילות חשובה זו. מקור חשוב בענין, שיש ערך מיוחד ללימודו בחודש אלול, מופיע בדברי המבי"ט, בספרו בית אלקים, שער התפילה (פרק י"ז): בהיות תפלת הצבור נשמעת תמיד, צריכין אנו לבאר ענין תפלת ביאת הגואל שאנו מתפללים אותה מזמן החורבן ערב ובוקר וצהרים ברכת גואל ישראל, ומהר לגאלנו כו', תשכון בתוך ירושלים עירך, את צמח דוד […]

והיו בעיניך כחדשים בשבוע שעבר קראנו את פרשת "כי תצא", והשבוע אנו קוראים את פרשת "כי תבוא". עם תחילת שנת הלימודים אנו נדרשים לצאת מן העולם , ולבוא אל תוך בית המדרש, על דרך מה שאמרו חכמים: "לעולם יכנס אם שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל". פתח אחד הוא בחי' "כי תצא" – ליציאה מן העולם שמחוץ לבית הכנסת, והפתח השני הוא לכניסה אל תוך בית הכנסת, בחי' "כי תבא". שמה של הפרשה, "כי תבוא", הוא הפעם הראשונה מתוך שש […]

אין הדבר תלוי אלא בי בגמרא מופיע סיפור מפורסם, שיש ללמוד ממנו הרבה (עבודה זרה י"ז ע"א): אמרו עליו על ר' אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה. פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה. נטל כיס דינרין והלך, ועבר עליה שבעה נהרות. בשעת הרגל דבר הפיחה, אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים […]

שאלה של חיים שיחה זו נאמרת בראש חודש אב, ובשבת פרשת דברים מתחיל השבוע בחל בו תשעה באב. זוהי הפרשה אנו חיים אותה השבוע, ובה יש לעסוק. הדברים קשורים גם לפרשת דברים בצורה פשוטה. אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם (דברים א', י"ב). פסוק זה מתוך הפרשה נקרא בחלק מקהילות ישראל בנגינת הטעמים של מגילת איכה. חז"ל במדרש רואים בפסוק זה קשר לקינותיו של ירמיהו הפותחות ב"איכה" (איכה רבה פרשה א', א'): "איכה ישבה", שלשה נתנבאו בלשון "איכה": משה, ישעיה […]

מה יוצא ממוקיון שלומד תורה? בשיחה זו נעסוק בפן נוסף ביחס לתרבות שאנו חיים בה.הדבר קשור גם לחוברת שחולקה לתלמידי הישיבה, ובה פירוט השיעורים בגמרא שינתנו בשנה הבאה. כל ר"מ כתב את הדרישות שבהן צריך לעמוד מי שרוצה להצטרף לשיעורו. בפירוט הדרישות לשיעור שלי כתבתי, בין השאר: עזיבת סממני התרבות הקלוקלת דוגמת סרטים, עיתונים וכדומה שמקורם ביוצרים בלתי ראויים (רק אנשי קודש ראויים להיות יוצרי קודש. על פי לשונו של הרב קוק). דרישה זו באה כיון שאנו שואפים להפגש גם […]

מצות המלחמה בדרך לשלום בפרשת השבוע נמצאת מצוה חשובה, המצוה המיוחדת של הדור שלנו – מצות ישיבת ארץ ישראל: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. הרמב"ן מונה את הציווי המובא בפסוק כמצוה, בתוך המצוות שהוא מוסיף על מנין הרמב"ם (מצוה ד').יש בדבריו חידוש, שכן ניתן להבין – ויש מהראשונים שהבינו כך – שהפסוק הוא הבטחה לעם ישראל, ולא ציווי. במקום אחר הארכנו בדברי הרמב"ן1, וכאן נעמוד בעיקר על מה שאנו למדים ממצוה זו אלינו, […]

איכה רבה פתיחה י"ח – הקשר בין המרור של פסח לתשעה באב רבי אבין פתח: "השביעני במרורים", בלילי הפסח של יום טוב הראשון, "הרוני לענה", בתשעה באב. ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח, הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יו"ט הראשון של פסח הוא לילי תשעה באב, ועל זה היה מקונן ירמיה "איכה ישבה בדד". פירוש המדרש רבי אבין פתח – כשהיה לומד את מגילת איכה היה פותח בפסוק (איכה ג', ט"ו): "הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָה", והיה […]

מנהיגות מאחדת ולא מפלגת בפרשת פינחס אי אפשר שלא לעסוק בנושא המנהיגות בעם ישראל. זהו נושא שחורז את הפרשה.בפרשה אנו מוצאים שתי גישות של מנהיגות.א. בתחילת הפרשה מופיעה הברית שזכה לה פינחס (במדבר כ"ה, י'-י"ג): וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא […]