רב: הרב יהושע ויצמן

נתמקד בנקודה החוזרת על עצמה כמה פעמים בחלק היומי של הפרשה: פרשת ויגש (טו) אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ: (יח) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־אֵ֙לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ: (כב) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר: (כה) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה: (כו) כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־יַעֲקֹ֑ב כָּל־נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ: […]

נתמקד היום בלימוד הקל וחומר של ר' חייא ובעיקר בדברי רבה, נפתח בלימוד הסוגיה: תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ג עמוד א – ב תני רבי חייא: מנה לי בידך והלה אומר: אין לך בידי כלום. והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז – נותן לו חמשים זוז, וישבע על השאר, שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, מקל וחומר … מאי שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים מקל וחומר – שלא תאמר: הודאת פיו הוא דרמיא רחמנא […]

המדרש בתחילת הפרשה מתייחס לנאומו של יהודה (בראשית רבה פרשה צ"ג, ג'): דבר אחר, "ויגש אליו יהודה", כתיב (משלי כ"ה): "תפוחי זהב במשכיות כסף", תרגם עקילס הגר: חזורין דדהב בגו דיסקרין דכסף (תכשירים מזהב בתוך סלים מכסף). "דבר דבור על אופניו", מה אופן זה מראה פנים מכל צד, כך היו דבריו של יהודה נראים לכל צד בשעה שדבר עם יוסף. הרמב"ם מסביר את הפסוק "תפוחי זהב במשכיות כסף" (פתיחה למורה נבוכים, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם: "תפוחי זהב […]

אנחנו קוראים בחלק היומי של הפרשה על הירידה של בני ישראל- יעקב ובניו למצרים: בראשית (פרשת ויגש) פרק מו פסוק ג – ה (ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: (ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: (ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ: בכל מציאות של ירידה, "אנכי ארד עמך" […]

חז"ל אמרו על היום השני שבו נבראה המחלוקת: מדרש הגדול בראשית (פרשת בראשית) פרק א פסוק ז מפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני. ר' מאיר אומר קשה היא המחלוקת, אפילו מחלוקת שהיא ליישובו שלעולם. שנאמר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים, ולפי שכתוב בו הבדלה בין מים למים לפי כך אין כתוב בו כי טוב. אך בחלק של היום השני של פרשתנו דווקא יש הופעה גדולה של שלום! בראשית (פרשת ויגש) פרק מד פסוק לג – מה […]

נדון בשיעור היום בדברי "ר' חייא קמייתא": בבא מציעא דף ג עמוד א תני רבי חייא: מנה לי בידך והלה אומר: אין לך בידי כלום. והעדים מעידים אותו שיש לו חמשים זוז – נותן לו חמשים זוז, וישבע על השאר, שלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים, מקל וחומר ר' חייא לומד ומרחיב את דין מודה במקצת – מהתורה אדם שהודה שחייב לחברו 50 וחברו תובע ממנו 100 התורה מחייבת את המודה להישבע שלא חייב את שאר הכסף. ר' חייא […]

אנחנו פותחים היום את פרשת ויגש עם דבריו הנוקבים של יהודה. חז"ל "מעלים קומה" את המפגש בין יהודה ליוסף וחושפים בפנינו נקודת מבט על המפגש מעבר למסופר בפשט פסוקי התורה: בראשית רבה (וילנא) (פרשת ויגש) פרשה צג סימן ב ב (תהלים מח) כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, כי הנה המלכים, זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, (שם /תהלים מ"ח/) המה ראו כן תמהו, (בראשית מג) ויתמהו האנשים איש אל רעהו, […]

בחלק היומי של הפרשה ההתרחשות מתמקדת בפגישה המחודשת של יוסף והאחים. מה שפותח את האירועים וגורם לפגישה הם דברי יעקב ששולח את הבנים למצרים: בראשית (פרשת מקץ) פרק מב פסוק א – ב (א) וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: (ב) וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: יש לשאול, מה ראה יעקב? מהיכן הוא יודע שיש אוכל במצרים? לא מופיעה שום ידיעה חיצונית שנותנת ליעקב מידע […]

בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על יוסף שעולה למעלה להיות משנה למלך, יוסף מקבל את סמכותו מפרעה: בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק מד (מד) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: אך יש לשאול, מה משמעות האמירה "אני פרעה", מה רוצה פרעה לומר בזה? ומדוע התורה כותבת לדורות את האמירה הזו? נראה את דברי חז"ל במדרש שחושפים אור רב בנושא: בראשית רבה (וילנא) (פרשת מקץ) פרשה צ סימן […]

השיעור יעסוק אגב חנוכה בסמכותם של בית הדין ובשאלה עד היכן מגיע כוחם ובמה הוא תלוי. ראשית נפתח בדברי הרמב"ם בפתיחה להלכות ממרים ונראה את הגדרת הרמב"ם לבית הדין וסמכויותיו: רמב"ם הלכות ממרים פרק א הלכה א – בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן. […]

החלק היומי של הפרשה מתחיל בדברי פרעה: בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק טו (טו) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ: מה המשמעות של "תשמע חלום"? רש"י מסביר: רש"י בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק טו (טו) תשמע חלום לפתור אותו – תאזין ותבין חלום לפתור אותו: אך אם כן מדוע לא כתוב תדע חלום? למה דווקא לשמוע? מסביר על כך הרש"ר הירש: רש"ר הירש בראשית (פרשת מקץ) פרק […]

בחלק היומי של הפרשה אנחנו קוראים אודות חלומותיו של פרעה: בראשית (פרשת מקץ) פרק מא פסוק א וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר: בעקבות החלום של פרעה והניסיון לפתור אותו יוצא יוסף מבית הכלא המצרי. בסוף הפרשה הקודמת קראנו על כך שיוסף ביקש משר המשקים שיזכיר אותו לפני פרעה על מנת שישתחרר מבית הכלא. בדברי רש"י מוזכר המדרש שבפשוטו נראה שמביא ביקורת על מעשיו של יוסף: רש"י בראשית (פרשת וישב) פרק מ פסוק כג וישכחהו – […]

בחלק היומי של הפרשה מופיע סיפורו של יוסף שמשתלב ונכנס לבית אדוניו המצרי. על פני השטח הכל הולך טוב ומעניין שדווקא המילה "ויהי" שחז"ל דורשים אותה לצער1 מופיעה פה פעמים רבות: פרשת וישב (ב) וַיְהִי יְקֹוָק אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי: (ה) וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וְעַל כָּל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ וַיְבָרֶךְ יְקֹוָק אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף וַיְהִי בִּרְכַּת יְקֹוָק בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה: (ו) וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא […]

נעיין בשיעור במחלוקת בין בית שמאי ובית הלל לגבי הדלקת נרות החנוכה האם ההידור הוא להיות מוסיף והולך בנרות או פוחת והולך: תלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו. והמהדרין – נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין, בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, רבי יוסי בר אבין ורבי […]

בתחילת הפרשה מסופר על המאבק בין יוסף והאחים, ועל כך שיעקב נתן ליוסף כתונת פסים. בהקשר לכך אומרים חכמים הדרכה חינוכית (שבת י' ע"ב): ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. האב צריך להיזהר שלא לאהוב בן אחד יותר מהאחרים, ובמיוחד שלא לתת לאחד מבניו יותר ממה שנותן לאחים האחרים. […]