דרכי לימוד – בעלות
דיברנו בשיעור הכללי על מושג הבעלות1, וראינו את דבריו של הרב חרל"פ. ננסה בשיעור זה להרחיב את נושא הקניין יותר, ולעמוד עליו אודותיו דרך מושג הבעלות. ראשית נפתח בדברי הרב חרל"פ: הרב חרל"פ (מי מרום ח"ב, הקדמה לפירושו למסכת אבות) ואחרי שענין האדנות הוא ממדת קונו, יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים, שאינה בעיקר בשביל ההשתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו, אלא שעצם הבעלות הוא ענין נשגב ושלם, שכשם שהבעלות העליונה היא שלא לשם תשמישים, כי איננו נצרך […]
היזק שאינו ניכר
בשיעורנו, נעסוק בהגדרת "היזק שאינו ניכר" על פי הבבלי והירושלמי וננסה לעמוד על ההבדלים ביניהם. בין רשימת אבות הנזיקין של ר' חייא מופיעים גם המטמא, המדמע והמנסך, למרות שאין ההיזק מן הדברים הללו נראה בעין והפגיעה היא יותר בתחום הטומאה והטהרה או האיסור וההיתר: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ד עמוד ב תני ר' חייא, עשרים וארבעה אבות נזיקין: תשלומי כפל, ותשלומי ארבעה וחמשה, וגנב, וגזלן, ועדים זוממין, והאונס, והמפתה, ומוציא שם רע, והמטמא, והמדמע, והמנסך, והני תליסר הא […]
דרכי לימוד – חדא מחדא
השיעור היום יעסוק בסוגיית הגמרא לגבי לימוד ארבע אבות נזיקין במידת בניין אב1 ומה הוא מלמד אותנו על הבנת הנזיקין על פי התורה ראשית נפתח בסוגיית הגמרא: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד א – עמוד ב לא הרי השור כהרי המבעה. מאי קאמר? אמר רב זביד משמיה דרבא, הכי קאמר: לכתוב רחמנא חדא ותיתי אידך מיניה! הדר אמר: חדא מחדא לא אתיא. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים. מאי קאמר? אמר רב משרשיא משמיה דרבא, הכי […]
ייחודו של הבור בין אבות הנזיקין
נעסוק השיעור באב הנזק "בור", וננסה לדייק ולברר דינים והגדרות בבור. לצורך כך ננסה קודם כל למצוא מספר נקודות ייחודיות בבור ומתוך כך ננסה להבין מדוע דווקא בבור יש את הדינים המיוחדים הללו. הדינים המיוחדים בבור נעיין במספר מקומות ונמצא פרטים ייחודיים בבור: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ה עמוד ב אמר רבא: וכולהו כי שדית בור בינייהו, אתיא כולהו במה הצד לבר מקרן, משום דאיכא למיפרך: מה לכולהו שכן מועדין מתחילתן; ולמאן דאמר: אדרבה, קרן עדיפא שכוונתו להזיק, […]
דרכי לימוד – מניין אבות נזיקין בבלי וירושלמי
ננסה בשיעורנו לעסוק בהקבלה בין גישות הבבלי והירושלמי במניין אבות הנזיקין מתוך מטרה למזגם. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ב עמוד א ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב […]
לחיות עם פרשת השבוע – למי קורים ניסים?
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על המפגש של יהודה ויוסף, שחז"ל מתארים כמפגש דרמטי ומשמעותי ביותר. נראה דרשה של חכמים בענין, ובעקבותיה נעיין בזוה"ק העוסק בחשיבות המחילה של אדם לחברו. בדברי חז"ל על יהודה ויוסף, יש שלוש דרשות הבנויות על פסוק במשלי (כ', ה'): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. פשט הפסוק אומר, שבעומק נפשו של האדם, כשהוא מגיע לעצמיות והפנימיות שלו – שם נמצאת העצה הטובה עבורו – איך להגיב ומה ליזום, ולאן החיים הולכים. אם תגיע לנקודה […]
ארבעה אבות נזיקין ואדם
בשיעורנו נעסוק באב הנזיקין "אדם". נזכיר, שהמשנה פותחת בארבעה אבות הנזיקין שהם שור, בור מבעה והבער. ישנה מחלוקת בין רב לשמואל, כאשר לפי רב המבעה הוא האדם והוא כלול במשנה הראשונה ולפי שמואל מבעה הוא שן של השור והאדם לא כלול במשנה הראשונה. ננסה לעמוד הן על שיטת רב והן על שיטת שמואל בקשר להגדרת האדם כמזיק. קושיות בקשר לאדם כמזיק יש מחלוקת בין רב לשמואל האם מבעה הוא אדם או שן. לאחר שהגמרא מבררת את השיטות השונות היא מקשה […]
לחיות עם פרשת השבוע – מהשלמוּת אפשר רק לרדת
בפרשה שלנו ובפרשיות הסמוכות לה בולט ענין החלומות. בתחילת הפרשה מוזכרים שני חלומותיו של יוסף, ויש מקום להבין – האם החלומות הללו הם בעלי משמעות? יוסף רוצה להראות לאחים שהוא יודע מה יהיה בעתיד, והתורה מראה זאת לנו? מה מסיפים החלומות לסיפור, ולשם מה התורה מספרת עליהם? החלומות הם בחי' של נבואה. כשמשווים את חלומותיו של יוסף בפרשת "וישב" לחלומו של יעקב בפרשת "ויצא", נראה שאפשר לדרוש "גזרה שוה". בחלומו של יעקב עמדנו על כך שהתורה חוזרת על המילה "והנה" […]