רב: הרב מנשה וינר

משמרות הכהונה עזרא אינו מוצא לווים שיצטרפו עימו לעליה לארץ ישראל : "וָאֶקְבְּצֵם אֶל-הַנָּהָר הַבָּא אֶל-אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים, וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא-מָצָאתִי שָׁם."(עזרא ח', טו) ובעקבות כך: "טז וָאֶשְׁלְחָה לֶאֱלִיעֶזֶר לַאֲרִיאֵל לִשְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָן וּלְיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן וּלְנָתָן, וְלִזְכַרְיָה וְלִמְשֻׁלָּם רָאשִׁים; וּלְיוֹיָרִיב וּלְאֶלְנָתָן, מְבִינִים. יז וָאֲצַוֶּה אוֹתָם עַל-אִדּוֹ הָרֹאשׁ, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם וָאָשִׂימָה בְּפִיהֶם דְּבָרִים לְדַבֵּר אֶל-אִדּוֹ אָחִיו הַנְּתִינִים, בְּכָסִפְיָא הַמָּקוֹם לְהָבִיא-לָנוּ מְשָׁרְתִים, לְבֵית אֱלֹהֵינוּ. יח וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד-אֱלֹהֵינוּ הַטּוֹבָה עָלֵינוּ, אִישׁ שֶׂכֶל מִבְּנֵי מַחְלִי בֶּן-לֵוִי בֶּן-יִשְׂרָאֵל וְשֵׁרֵבְיָה וּבָנָיו […]

מזבח הקטורת ושבת זכור הפרשה מסיימת את תיאור הציווי על המשכן כאשר הדבר החל בפרשת תרומה – המשכן וכליו, ובפרשת תצווה עוסקים באלו שעובדים במשכן – הכהנים ותיאור בגדיהם, בגדי הכהונה. הבגדים עצמם, גם הם חלק מכלי המשכן וגם הכהנים עצמם הם חלק מכלי המשכן. לאחר מכן התורה מסיימת בסדר העבודה שצריכים לעבוד משרתי ה' במשכן בזמן שיחנכו את המשכן. הדבר הזה יבוא לידי ביטוי בפרשיות צו ושמיני.לאחר מכן התורה מביאה פסוקי סיכום של כל הרעיון הגדול של השראת שכינה […]

נאום עזרא לנשים הנוכריות "א וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה, נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר–לֹא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת: כְּתֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי, הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי, הַמִּצְרִי, וְהָאֱמֹרִי. ב כִּי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם, לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ, בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת; וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה—רִאשׁוֹנָה. ג וּכְשָׁמְעִי אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, קָרַעְתִּי אֶת-בִּגְדִי וּמְעִילִי; וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי, וּזְקָנִי, וָאֵשְׁבָה, מְשׁוֹמֵם. ד וְאֵלַי יֵאָסְפוּ, כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל–עַל, מַעַל הַגּוֹלָה; וַאֲנִי יֹשֵׁב מְשׁוֹמֵם, עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב. ה וּבְמִנְחַת הָעֶרֶב, קַמְתִּי מִתַּעֲנִיתִי, וּבְקָרְעִי בִגְדִי, וּמְעִילִי; וָאֶכְרְעָה, עַל-בִּרְכַּי, […]

עליית עזרא "פרק ז' :כז בָּרוּךְ ה', אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ–אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת, בְּלֵב הַמֶּלֶךְ, לְפָאֵר, אֶת-בֵּית ה' אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כח וְעָלַי הִטָּה-חֶסֶד, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו, וּלְכָל-שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, הַגִּבֹּרִים; וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי, כְּיַד-ה' אֱלֹהַי עָלַי, וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים, לַעֲלוֹת עִמִּי .פרק ח' : א וְאֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבֹתֵיהֶם, וְהִתְיַחְשָׂם: הָעֹלִים עִמִּי, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ–מִבָּבֶל. ב מִבְּנֵי פִינְחָס גֵּרְשֹׁם, מִבְּנֵי אִיתָמָר דָּנִיֵּאל; מִבְּנֵי דָוִיד, חַטּוּשׁ. ג מִבְּנֵי שְׁכַנְיָה, מִבְּנֵי פַרְעֹשׁ זְכַרְיָה; וְעִמּוֹ הִתְיַחֵשׂ לִזְכָרִים, מֵאָה וַחֲמִשִּׁים. ד מִבְּנֵי פַּחַת מוֹאָב, … וְעִמּוֹ, מָאתַיִם הַזְּכָרִים. ה […]

שושלת עזרא "א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ-פָּרָס–עֶזְרָא, בֶּן-שְׂרָיָה, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-חִלְקִיָּה. בבֶּן-שַׁלּוּם בֶּן-צָדוֹק, בֶּן-אֲחִיטוּב. ג בֶּן-אֲמַרְיָה בֶן-עֲזַרְיָה, בֶּן-מְרָיוֹת. ד בֶּן-זְרַחְיָה בֶן-עֻזִּי, בֶּן-בֻּקִּי. הבֶּן-אֲבִישׁוּעַ, בֶּן-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-ה' אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ. " (עזרא ז' ) עפ"י שיטת חז"ל שעסקנו בה בשעורים הקודמים אנו נמצאים כאן מיד לאחר ימי דריווש. בימי כורש בנו את המזבח . בשנת שתיים לדריווש מתחילים הנביאים לעורר על בניית […]

זכריה פרקים ג' -ה' – הכהונה והמלכות ספר זכריה רווי מראות קשים להבנה. רש"י אומר שקשה לדעת מה בדיוק הכוונה. חלק מהעניין הוא מכיוון שאנחנו בתקופת הדמדומים של הנבואה. סוף הנבואה. חגי זכריה ומלאכי, ושם מסתלקת הנבואה. קשה לראות. מרגישים שגם הנביא לא מבין בדיוק. מה אתה רואה? הוא לא רואה. זכריה א' ח': סוס אדום… מה אלה אדוני?בשביל מה אתה נביא? שואל את המלאך מה אלו. והמלאך עונה לו. כל הרושם הוא שלא גמרי ברור. בכל אופן ראינו שהנבואה […]