ספר המסעות
ספר המסעות כאן חששת את ראשך את חומש במדבר ניתן לסכם כשינוי שעובר על עם ישראל בשלושה צירים: מקום – מתחיל במדבר סיני, ומסיים בערבות מואב. זמן – מתחיל בשנה השניה, ומסיים בשנה הארבעים. אדם – מתחיל במנהיגותם של משה, אהרון ומרים, ומסיים ביהושע, אלעזר ופנחס. בשבוע שעבר עסקנו בשינוי המנהיגות בעם ישראל, נושא המאפיין את פרשת מטות. פרשת מסעי עוסקת בעיקר במה שנוגע למקום: המסעות, גבולות הארץ, הנחלות, נחלת הלויים, ערי מקלט ונחלת בנות צלפחד ושבט מנשה. אנו נתמקד […]
על פי הגורל
על פי הגורל חלוקת הארץ בגורל זש"ה: (משלי יח) "מדינים ישבית הגורל". לפי שכתב סימן כל שבט ושבט מיעקב: (בראשית מט) "זבולן לחוף ימים ישכון"; "יששכר רובץ בין המשפתים"; "מאשר שמנה לחמו" – אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל. ומעשה נסים היה בגורל: אלעזר בן אהרן מולבש אורים ותומים וקלפי הגורל לפני יהושע שנאמר: (יהושע יח) "ויריתי לכם גורל פה לפני ה' ". ועד שלא יעלה הגורל, אלעזר אומר ברוח הקדש: גורל שבט פלוני עולה שיטול ממקום פלוני. […]
גורל ונחלה
גורל ונחלה כבוש הארץ לאחר סיפורו של פנחס מגיע המפקד של בני ישראל. המגמה של המפקד ברורה, הזמן הוא ערב כניסתם לארץ והמגמה היא הכנה לחלוקת הארץ (כ"ו, נ"ג) "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". אולם, כידוע, ההתנחלות בארץ לא עברה בצורה חלקה. בספר יהושע פרק י"ח, לאחר כיבוש הארץ כמו שכתוב (א') "והארץ נכבשה לפניהם". ומתברר שעדיין נותרו שבעה שבטים שלא נחלו את הארץ. זהו מצב מוזר, שכן אם כבשו את כל הארץ מדוע לא נחלו אותה? יהושע מוכיח […]
תשעה באב – חיבור מול חורבן
חיבור מול חורבן קמצא ובר קמצא הגמרא בגיטין (נה: – נו.) מביאה באריכות את הסיפור על קמצא ובר קמצא: אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה" (משלי כ"ח, י"ד)? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים… דההוא גברא דרחמיה (= אוהבו) קמצא ובעל דבביה (= ושונאו) בר קמצא, עבד סעודתא. אמר ליה לשמעיה (לשמשו) זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר קמצא. אתא אשכחיה דהוה יתיב (מצאו יושב בסעודה) אמר ליה: מכדי 'ההוא גברא' (אתה) […]
פרשת השבת
פרשת השבת הקהלפרשתנו נאמרת בהקהל, והדבר אומר דרשני מאחר ולא בכל מקום נאמר לנו שמשה מקהיל את העם להשמיע להם את ציווי ה'.משה פותח את דבריו בציווי על השבת, אולם הוא כבר עשה זאת בפרשה הקודמת (ל"א, י"ב – י"ז). ההסבר לכך פשוט, כל הפרשה הקודמת נאמרה למשה על מנת שיאמרה לבני ישראל, ובפרשתנו משה מבצע זאת. אולם לא נאמר למשה בציווי ב"כי תשא" שיאמר זאת בהקהל.ישנם מספר הבדלים בין פרשיית השבת ב"כי תשא" לבין הפרשייה אצלנו, ונעמוד על שלושה […]
המן מן התורה מניין? – "המן העץ"
המן מן התורה מניין? – "המן העץ" אומרת הגמרא (מסכת חולין דף קל"ט ע"ב): משה מן התורה מנין? בשגם הוא בשר. המן מן התורה מנין? המן העץ. אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר. מרדכי מן התורה מנין? דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא. הגמרא מחפשת רמזים למשה, המן, אסתר ומרדכי. נראה שהגמרא מחפשת כאן משהו משמעותי. אומר רש"י שם: ועוד זה שאלו ממנו – מנין למשה רמז קודם שבא שסופו לבא מחפשים רמז לכך שעתיד לבוא משה עוד לפני […]