המאגר התורני – חיפוש מתקדם

החיים הם געגוע בלתי פוסק לאינסוף ברוך-הוא לאחרונה יצא הספר "שירת הים", המתאר את דמותו המופלאה של הרב יעקב חרל"פ זצ"ל. הדבר עורר אותי לעסוק קצת בחלק מן היסודות המרכזיים בהשקפתו של הרב חרל"פ. מתוך העיון, ננסה בס"ד ללמוד כיצד הדברים יהיו לנו לעזר וחיזוק בעבודת ה' הכללית והפרטית. הרב יעקב חרל"פ והרב הנזיר1, היו מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל. הרב הנזיר נקשר לרב קוק, בזמן היותו סטודנט לפילוסופיה. כך הוא מתאר את הדברים בהקדמתו ל"אורות הקודש" (עמ' […]

לחיות עם פרשת השבוע – לישועתך קיויתי ה' בפרשתנו, בתוך הברכות של יעקב לבניו, ישנו פסוק קצר אשר בו נעמיק ונתבונן (בראשית מט, יח): לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. נעיין בכמה היבטים העולים מפסוק זה, ונפיק מכך בס"ד את ההדרכה עבורנו בציפיה ובתקוה לישועה, בפרט ובכלל. בספר "עבודת ישראל" מעיר: לישועתך קויתי ה'. אחר העיון בפרשת מקץ ופרשת ויגש ופרשת ויחי עד הפסוק הזה ולא מצינו שם הוי"ה נכתב בם בפירוש… בפסוק זה אפשר להבחין במפנה; כאשר מתבוננים בפסוקי הברכות שנאמרו קודם […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים", רבנן אמרין לה בשם רבי חנינא ור' פנחס ורבי יעקב בר' אבין בשם רבי שמואל בר נחמן: בשעה שאמר הקב"ה: "יהי רקיע בתוך המים", גלדה טיפה האמצעית ונעשו השמים התחתונים, ושמי שמים העליונים. רב אמר: לחים היו מעשיהם ביום הראשון, ובשני קרשו, "יהי רקיע", יחזק הרקיע. ר' יהודה בר' סימון אמר: יעשה מטלית לרקיע, היך מה דאת אמר: "וירקעו את פחי הזהב". אמר רבי חנינא: יצאה האש מלמעלה ולחכה את פני הרקיע. רבי […]

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה המפגש בין יהודה ליוסף בפרשתנו, הוא שגורם בסופו של דבר להתוודעות יוסף לאחיו, ולאיחודם מחדש של כל בני יעקב. דבריו של יהודה מול יוסף, נדרשו בכמה פנים. ננסה לעמוד על הבחינות השונות במפגש המיוחד הזה, ולהפיק ממנו בס"ד את ההדרכה הראויה עבורנו בעבודת ה' בעת הזו. בספר משלי נאמר (משלי כ, ה): מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה. סביב פסוק זה, דרשו חז"ל את פרשתנו בכמה אופנים. במדרש דרשו את […]

המדרש: "ויאמר אלהים יהי רקיע", כתיב: "המקרה במים עליותיו", בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר, אבל הקב"ה לא קרה את עולמו אלא במים, שנאמר: "המקרה במים עליותיו".

קנאה בספר בראשית, בו אנו עוסקים בקריאת פרשות השבוע, הקנאה תופסת מקום מרכזי בהנעת תהליכים.הדבר מתחיל כבר בראשית הספר בחטאו של קין (קין מלשון קנאה1), ונמשך גם בקנאת רחל בהיותה עקרה, בלאה (שהייתה ברוכת ילדים). ביחוד הדבר בולט בכל החלק האחרון של הספר, בפרשת יוסף ואחיו, אשר עיקר עניינה הוא (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. למידה זו תפקיד משמעותי בעולם. היא מחד בונה את העולם, בתחרותיות ובהישגיות הגורמים לפיתוח ותנופה בכל המישורים. אך מאידך, היא גם מסוגלת להחריב את […]

לחיות עם פרשת השבוע – אל ישנה אדם בנו בין הבנים פרשות השבוע הקודמות, עסקו במאבקים כלליים בין ישראל לאומות: יצחק מול ישמעאל וכן יעקב מול עשו. במובן הזה, גם האירועים האקטואליים היו "לחיות עם פרשת השבוע". חווינו באמת לאחרונה תקופה אינטנסיבית מבחינה ביטחונית, במאבק עם אויבנו במבצע "עמוד ענן". בפרשתנו, יעקב סוף סוף בא למנוחה ולנחלה ושוכן לבטח, לאחר כל התלאות שעבר: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. העובדה שהתורה מתארת את היאחזותו של יעקב בארץ בלשון "ישיבה", […]

המדרש: אמר ר' שמואל בר אמי: מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים. מה נפשך, אם לענין החשבון, לא היה צריך למימר אלא אחד, שנים, שלשה, או ראשון, שני, ושלישי, שמא אחד, שני, שלישי, אתמהא. אימתי פרע להם הקב"ה, להלן בהקמת המשכן, שנאמר: "ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו", ראשון לברייתו של עולם. אמר הקב"ה: כאילו באותו יום בראתי את עולמי. תני, עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון למעשה בראשית, ראשון למלכים, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לשכינה, […]

לפני שבר גאון הגאווה היא שורש המידות הרעות, והענווה היא שורש המידות הטובות. ננסה בע"ה לברר את ה "סור מרע" ביחס למידת הגאווה, ומתוך כך נבוא לבאר את ה "עשה טוב" של מידת הענווה הנכספת. בספר משלי אומר החכם מכל אדם (טז, יח): לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ. מדוע הגאווה גורמת למפלה ושבר? הגאווה נובעת במידה רבה מהשאיפה לפרפקציוניזם. האדם רוצה ללכת עד הסוף, להיות מושלם בכל מה שהוא עוסק בו. זה נובע מתוך תחושה שהיות ואני שלם, […]