המאגר התורני – חיפוש מתקדם

חובת עם ישראל לתפוס אחריות בפרשת השבוע, עם ישראל כבר עומד ערב כניסתו לארץ. ניתן להבחין שלאורך הפרשה ישנה סקירה של החטאים השונים במהלך שנות הנידודים במדבר: החטא של עדת קורח, המרגלים, מי מריבה ועוד. יש מקום לנסות ולהבין את משמעותה של סקירה זו, כחלק מהשלמת תהליך הכשרת דור המדבר לקראת הכניסה לארץ. ע"י מדרש של סמיכות עניינים בפרשתנו, המשילו חז"ל במשל את המעבר והשינוי הנדרשים מעם ישראל בבואם לארץ ישראל (במדבר רבה כ"א, ב'): משל למה הדבר דומה? למלך […]

לחיות עם פרשת שבוע – בלק אחד הנושאים השוזר את פרשתנו ובולט בה, הוא המבט הכפול – ראיה נקודתית של המציאות הנוכחית וההתמודדות עמה מחד גיסא, לצד ההשקפה אל אופק העתיד הרחוק מאידך גיסא. יסוד זה כבר טמון – על הצד השלילי שבו – בדברי בלעם לבלק (במדבר כד, יד): וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וכפי שתרגם שם אונקלוס: כען האנא אזיל לעמי, איתא אמלכנך מא דתעביד, ואחוי לך מא דיעביד עמא […]

המדרש: רבי אבהו ורבי יהודה בר סימון. רבי אבהו אמר: משל למלך שקנה לו שני עבדים, שניהם באוני אחת ובטימי אחת, על אחד גזר שיהא ניזון מטמיון ועל אחד גזר שיהא יגע ואוכל. ישב לו אותו תוהא ובוהא, אמר: שנינו באוני אחת ובטימי אחת, זה ניזון מטמיון ואני אם איני יגע איני אוכל. כך ישבה הארץ תוהא ובוהא, אמרה: העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת, העליונים ניזונין מזיו השכינה, התחתונים אם אינם יגעים אינם אוכלים. ור' יהודה בר סימון אמר: משל […]

"ודברתם אל הסלע" בפרשת השבוע מתואר חטאו של משה, אשר בגללו נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל (במדבר כ, י-יב): וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם: וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם חז"ל […]

המדרש: "והארץ היתה תהו ובהו", רבי ברכיה פתח: "גם במעלליו יתנכר נער", אמר ר' ברכיה: עד דהיא פגה אפיקת כובייא, הוא מה שהנביא עתיד להתנבאות עליה בסוף: "ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו".