המאגר התורני – חיפוש מתקדם

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל מחלוקת שאינה סימטרית, הכלל חלק הכלל בממון, והכלל האדם גופו וממונו. פתיחה בבא קמא מ"ו ע"א: משנה. שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה – משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד. וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה, ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה – משתלם חצי נזק מן הפרה […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל משנת תנאים. בתחילת מסכת בבא בתרא (ג' ע"ב), מופיע דינו של ר' חסדא: אמר רב חסדא: לא ליסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי. יש להבין כיצד קשור דין זה לסוגיות פרק "השותפין", העוסקות בשותפות בחצר וכדומה. יש להוסיף , כי במסכת מגילה (כ"ו ע"ב), בה מופיע דין זה פעם נוספת, מציין רש"י: הא דאמר רב חסדא – בבבא בתרא, בהשותפין. רש"י מבין כי […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור ר' חנין אומר, שהפסוק המונה את שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל נאמר לשיעורין – על פי הפירות המופיעים בפסוק משערים את שיעורי התורה השונים. על דעה זו מקשים בגמרא, אך נראה שהיא לא נדחית, ועומקה הוא, שפירות אלה הם הפירות הבונים את שלמותו של האדם, ועל כן בהם משערים את השיעורים השונים. השיעורים הם ביטוי לתכונה שאותה בונה הפרי. הצגת הסוגיא […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל קשר בין הדין לדרך בה הוא נלמד. תמצית השיעור נחלקו תנאים האם ניתן לעשות את המנורה מעץ, או שמא רק ממתכת. הגמרא מבארת כי מחלוקתם היא בשאלה האם ללמוד את פסוקי המנורה במידת "כלל ופרט וכלל", שעניינה הוא הגדרת המצב הקיים, או במידת "ריבוי ומיעטו וריבוי", העוסקת בהתפשטות וצמצום. עיון בעומק המידות מעלה, כי יש משמעות רבה לשאלה באיזו מידה למדים, והדבר קשור להבנת עניינה של […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". הגמרא במסכת בבא בתרא דנה בסדר ספרי התנ"ך ובכותבי הספרים. בין השאר נאמר שם בברייתא (י"ד ע"ב): "יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה". ומפרש רש"י: "ושמונה פסוקים – מן וימת משה עד סוף הספר". כין שמשה איננו יכול לכתוב על מיתתו, כתב יהושע פסוקים אלה. הגמרא דנה בדברי הברייתא, וזו לשונה (ט"ו ע"א): אמר מר יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר […]

המאמרים באתר מבוססים על כללי לימוד המופיעים במדור הכללים. מאמר זה מבוסס על הכלל "שתיק רב". תמצית השיעור שמואל סובר ששמין לשואל, והוא אומר שרב מודה לו. אולם, כשבא מקרה לפני רב הוא פסק שאין שמין לשואל, וכשנשאל האם אכן זהו הדין – שתק. רב מודה לשמואל, ששורת הדין היא ששמין לשואל, אלא שעל פי עניינו פסק רב לפנים משורת הדין, שאין שמין לשואל. על פי רב ישנו הבדל בין הבנת הדין, התיאורטי, ובין צורת הפסיקה בפועל, שפעמים מופיעה בדרך […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנסתר הוא מקורו הרוחני של הנגלה, ומקורות מן החכמה הפנימית שופכים אור על סוגיות ומבארים את משמעותן. אחת השאיפות המרכזיות העומדות בבסיס דרך הלימוד של תורת ארץ ישראל היא השאיפה לאיחוד ההלכה והאגדה – הנגלה והנסתר (עי' אורות הקודש ח"א עמ' כ"א והלאה). מקורה ויסודה של שאיפה זו בהבנה כי מקורם של התחומים השונים אחד הוא. כך מבאר השל"ה הקדוש ענין זה (תולדות אדם – בית חכמה תניינא, י"ב): ובזה יתבאר ענין […]

באגרות ראי"ה אגרת ק"ג מאריך הרב קוק זצ"ל לבאר את ההבדל בין התלמוד הבבלי ובין התלמוד הירושלמי, את מקורו ואת משמעותו. כן הוא בענין חכמת ההגדה עם חכמת ההלכה, שיסוד הראשונה חכמת הלב והרעיון, שכל ההלכות המרובות התלויות בדעה ובמחשבה נובעות ממנה, והשניה היא חכמת המעשים. ששניהם נובעים משני השרשים שמסתעפים מתורה הקדושה, הם החכמה והנבואה, שלא נתבארו עדיין יפה גדריהם ביחש לנתוח ההלכות וענין תורה שבעל פה. כי הך כללא ד"לא בשמים היא" יש בו כמה הררים גדולים, אף […]

כלל זה מבוסס על הכלל "תפוחי זהב במשכיות כסף". הכלל: יש לשים לב לביטויים מיוחדים בלשון הגמרא, ולעמוד על העומק הגנוז בהם. על החשיבות שבדיוק במילות הגמרא אין צורך להרחיב. דבריהם של חכמים שקולים בשקל הקודש, ויש משמעות לכל ביטוי ולכל מילה. אחת הדרכים לעמוד על העומק הפנימי הגנוז בדברי הגמרא הוא בשימת לב לביטויים מיוחדים. לפעמים הגמרא משתמשת במטבע לשון מיוחדת – מגדירה מושג או כלל, והלשון מתפרשת שלא כפשט המילים. במקרים אלו נראה שהביטוי מכוון להבנה פנימית של […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: קושיות רבות בסוגיה הן כחורים דרכם ניתן להציץ פנימה אל העומק הפנימי. דיוק בפשט מוליך אל הסוד. הרמב"ם, בבארו את המשפט שבכותרת, עומד על דרך כתיבתה של התורה, ודבריו מהווים בסיס לדרך לימוד התורה לעומקה (מורה נבוכים פתיחה, עמ' י' במהדורת הרב קפאח): אמר החכם 'תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו'. ושמע באור ענין זה אשר הזכיר. 'משכיות' הם הפתוחים המרושתים, כלומר שיש בהם מקומות מחוררים שחוריהם דקים מאד, כמו […]

כלל זה מבוסס על הכלל נשמת התורה. הכלל: הנגלה דן בדרך התגובה המתאימה למציאות, והנסתר מברר את מקורה הרוחני של המציאות, מדוע היא בנויה כפי שהיא. אחד הביטויים לשאיפת החיבור בין הנגלה והנסתר הוא התייחסות לדברים המופיעים בספרות הפנימית (זוה"ק, כתבי האר"י וכדומה) ושייכים לסוגיות הגמרא, כגון התייחסות של חז"ל לארבע אבות נזיקין או לשור המועד וכדומה. ניתן לשאול, מה מקומם של דברים אלה בלימוד הגמרא? כיצד דברי הזוה"ק המדמים את מחריבי בית המקדש לשור המועד1, או קושרים את דין […]

תמורה י"ג (ע"א): אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בא בשותפות. הנהגת דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד היא הנהגת הבריאה. "דבר" היא בחי' מלכות שיצאה מחיבורה בתפארת, וזו בחינת בריאת העולם, שהעולם כביכול "ננסר" להיותו מציאות שלימה בפני עצמה. לא ללמד על עצמה יצאה אלא על הכלל שהוא התפארת שירדה להתחבר […]

בדף ב' (ע"ב) מביאה הגמ' ברייתא: קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא. ובדף ג' מביאה הגמ' מקור דין זה אחר שביארה הגמ' לא נהנין מדרבנן ולא מועלין מדאורייתא: מאי טעמא דכתיב נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה. היינו שלומדים בגזירה שוה חטא חטא מתרומה שבתרומה נאמר "ושמרו משמרתי ולא ישאו עליו חטא" (ויקרא כ"ב, ט'). וממשיכה הגמ': ובתרומה כתיב בני ישראל ולא עובדי כוכבים. הכוונה לפסוק (במדבר י"ח, […]

תמורה דף ט' (ע"א): … ואביי אמר (טוב בטוב מנלן דלא ימיר – שטמ"ק) קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע. קל וחומר דאביי פשוט הוא, שאם ממיר טוב של חולין ברע של הקדש דינו שלוקה, אף שמיטיב עם ההקדש, טוב בטוב שאינו מיטיב עם ההקדש אינו דין שילקה? אם הוא […]

תענית דף ח' (ע"א): אמר רבי אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מניין מחולדה ובור ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה. ועי' רש"י ותוס' עניינם של חולדה ובור. בערוך מביא המעשה בשלמות שהבתולה שמרה אמונים ולא נישאה לאיש והאיש לא שמר אמונים ונשא אישה ומתו ילדיו וגרש אשתו וחזר ונשא אותה בתולה ונתברכו בילדים ובנכסים לאורך ימים ומסיים בפסוק "עיני בנאמני ארץ לשבת עימדי". הכוונה ל"גדולים בעלי אמנה" שמקבלים שפע גדול מן […]

מועד קטן כ"ח (ע"ב): תנו רבנן כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו רבי טרפון ורבי יוסי הגלילי ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא אמר להם רבי טרפון דעו שחכם גדול הוא ובקי באגדות אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו אמר רבי עקיבא ואני אחרון פתח רבי ישמעאל ואמר רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו פעם ראשונה ושניה נענה רבי טרפון ואמר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה והלא דברים קל וחומר ומה נדב ואביהוא שלא […]

מועד קטן ט' (ע"א): אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה יצתה בת קול ואמרה להם כולכם מזומנין לחיי העולם הבא מאי דרוש אמרו קל וחומר ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וקרבן יחיד דוחה שבת דאיסור סקילה מקדש דקדושתו קדושת עולם וקרבן צבור ויום הכפורים דענוש כרת לא כל שכן אלא אמאי היו דואגים התם צורך גבוה הכא צורך הדיוט הכא נמי מיעבד […]

תענית ד' (ע"ב): ומה במקום שאינו שואל מזכיר במקום ששואל אינו דין שיהא מזכיר. כשאינו שואל מזכיר, מלמדנו שהשאלה מצומצמת יותר ויש בה בחי' של דין וצמצום, ואילו הזכרה מתפשטת על פני זמן רחב יותר וזו בחי' של חסד. על כן אמרו שכששואל בודאי גם מזכיר. שאלה מבטאת צורך והכרח, אף היא באה מלמטה למעלה שכל אלו ביטויים לדין. הזכרת גשמים מבטאת חסדו של הקב"ה ושבחו ואינה מבטאת צורך והכרח. על כן היא ביטוי לחסדו יתברך.

תמורה ה' (ע"ב) שאני התם דיליף עברה עברה מבכור. וי"ח (ע"ב): עברה עברה מבכור קא גמר לה. עי' בבא קמא ע"ח (ע"א) ובמה שכתבנו שם.

ראש השנה כ"ה (ע"ב): תנו רבנן כיון שראה אותו עמד מכסאו ונשקו על ראשו אמר לו שלום עליך רבי ותלמידי רבי שלמדתני תורה ברבים ותלמידי שאני גוזר עליך גזירה ואתה מקיימה כתלמיד אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים קל וחומר קטנים לגדולים קל וחומר חיובא הוא אלא מתוך שהגדולים נשמעים לקטנים נושאין קטנים קל וחומר בעצמן. הריטב"א פירש את הגמרא: ר"ג אמר לו אשרי הדור שהקטנים נשמעים לגדולים קל וחומר שאשרי הדור שהקטנים נשמעים לגדולים, ואת זה פרכה הגמרא שהקטנים נשמעים […]