בשמחה תמיד
"בשמחה תמיד" מהי שמחה?לרמב"ם ישנה תשובה ברורה לשאלה זו, המבוארת מספר פעמים בספר הי"ד החזקה:א. בהל' יום טוב1: שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית, וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו שנאמר (דברים ט"ז) 'ושמחת בחגך וגו", אף על פי שהשמחה האמורה כאן היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה יש בכלל אותה שמחה לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי […]
האם אנחנו חיים
האם אנחנו חיים? הגמ' בכתובות1 אומרת: אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים שנאמר 'מתים בל יחיו וגו". תניא נמי הכי: 'מתים בל יחיו' – יכול לכל? ת"ל 'רפאים בל יקומו' – במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר. אמר ליה רבי יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, ההוא במרפה עצמו לעבודת כוכבים הוא דכתיב, אמר ליה: מקרא אחר אני דורש דכתיב: 'כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל' כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור […]
מי נותן למי
מי נותן למי? בסוף הפרשה מופיעה מצוות הצדקה1: כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר ה' אלקיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך […]
שכחת את העיקר
"שכחת את העיקר" הסמ"ג מספר בהקדמת ספרו: ולכן הנני משה בן יעקב נתתי פני לחבר שני הספרים… ויעזרני א-לקי גליות ישראל יתברך שמו על המלאכה לעשות אותה. וגם בענין לאוין בא אלי בחלום ענין מראה בזה הלשון: "הנה שכחת את העיקר, 'השמר לך פן תשכח את ה' א-לקיך'". כי לא היה בדעתי לחברו במנין הלאוין. וגם רבינו משה (=הרמב"ם) לא הזכירו במנין. ואתבונן אליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת ה'… ואכן, בלא תעשה ס"ד מונה הסמ"ג לאו זה: 'השמר […]
יראת העונש? יראת הרוממות?
יראת העונש? יראת הרוממות? כתב הרמב"ם בספר המצוות1: והמצוה הרביעית היא שצונו להאמין יראתו יתעלה ולהפחד ממנו ולא נהיה ככופרים ההולכים בקרי אבל נירא ביראת ענשו בכל עת והוא אמרו יתעלה 'את ה' אלהיך תירא'. ישנה מצוה מן התורה לירא ולפחד מעונשו של ה' לעובר על דבריו, כלומר, "יראת העונש".בהלכות יסודי התורה, שם מפורטות ההלכות הנוגעות למצוה זו, כותב הרמב"ם2: האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.והיאך היא הדרך […]
מי אתה, צלפחד
מי אתה, צלפחד? בפרשת השבוע אנו מוצאים את מעשה בנות צלפחד, המבקשות נחלה בארץ ישראל. זכו בנות צלפחד, שאמרו עליהן חז"ל1 שהיו חכמניות, דרשניות וצדקניות.מובן, שבנות המעוטרות במעלות כאלו, צמחו בסביבה מתאימה. ננסה להתחקות אחר דמותו של צלפחד אביהן, שנקראו על שמו, "בנות צלפחד".בנותיו מתארות את מותו של צלפחד2: אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו. חז"ל נדרשו להבין מה היה חטאו של צלפחד3: תנו רבנן: מקושש […]
הכל יכול להיות תורה
הכל יכול להיות תורה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה'. איש כי ידר נדר…1. מקשה הרשב"ם במקום: נשאלתי באניוב בכרך לושדון לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן, שלא נאמר למעלה 'וידבר ה' אל משה לאמר איש כי ידר…', והיאך מתחלת הפרשה בדבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? כיצד ציוה משה את ראשי המטות את פרשת נדרים, אם לא נצטוה על כך מפי הגבורה? דרשו חז"ל בספרי על תחילת הפרשה2: […]
מי אמר למי?
מי אמר למי? בלעם ברך את ישראל בדברים שנתן בפיו ה'. האם יש משמעות לכך שהדברים ניתנו בפי אישיות שלילית כבלעם?מצאנו דעות שונות שנאמרו בעניין זה.הגמרא בברכות1 אומרת: אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע. ומפני מה לא קבעוה? משום טורח צבור. אילולא הטורח שבאמירת פרשה כה ארוכה, היו קובעים את פרשת בלק בקריאת שמע, כיון שיש בה פסוקים בעלי משמעות רבה, המתאימים לקריאת שמע, ואין כל בעיה בכך שפסוקים אלה […]
תקופות שונות – עם אחד
תקופות שונות – עם אחד במדרש תנחומא בפרשה1 מובא: יתברך שמו ויתעלה זכרו, שכל הנסים שעשה לישראל במדבר, כך עתיד לעשות בציון. במדבר כתיב 'אלה הדברים', ובציון כתיב 'אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים'. במדבר כתיב 'וכל העם רואים את הקולות', ובציון כתיב 'קול ששון וקול שמחה קול חתן וגו". במדבר כתיב 'ארץ רעשה', ובציון כתיב 'ואני מרעיש את השמים ואת הארץ'. במדבר כתיב 'וה' הולך לפניהם יומם', ובציון כתיב 'כי הולך לפניהם ה". במדבר […]
החוקים והאזרח הקטן
החוקים והאזרח הקטן פרשת חוקת פותחת בפסוק1: "זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמר…".לאחר המילים "זאת חוקת התורה" היינו מצפים שיבואו עניינים מרכזיים ביותר בתורה, ולא פרטי מצות פרה אדומה.חז"ל במדרש התייחסו לביטוי זה, וכך דרשו2: דבר אחר 'יהי לבי תמים בחקיך' זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה למה ששניהן דומין זה לזה, בזה נאמר זאת 'חקת הפסח' ובזה נאמר 'זאת חקת התורה' ואי אתה יודע איזו חקה גדולה מזו, משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, […]
משנה ו – אני, אתה והרב
אני, אתה והרב משנה ו' יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם.יהושע בן פרחיה אומר:עשה לך רבוקנה לך חברוהווי דן את כל האדם לכף זכות שיטה או ליקוט? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לחייו הדתיים של האדם: 'עשה לך רב'.בצורה פשוטה הכוונה לקביעת רב אחד שיורה לאדם בענייני הלכה והדרכות חיים.אולם מה משמעותו של הביטוי המיוחד 'עשה לך', במקום לכתוב 'בחר לך' או 'קבע לך'?לשם כך יש לברר מדוע מחוייב האדם ללכת בעקבות דרכו של רב אחד.תפיסת עולם אותה בונה אדם […]
קין, קרח והפוסט-מודרניזם
קין, קרח והפוסט-מודרניזם במוקד טענתו של קרח עומד הפסוק "כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'"1.ננסה ללכת בעקבות דבריו של הרב קוק, המתייחסים גם לחטאו של קרח2: מתאמצת היא (המינות) להשאיר את כל זוהמת העולם, את כל הגסות הגופנית, ואת כל הנטיות הרשעיות האחוזות בגוף הגס, בפנימיות יסודיו החמריים, ולעלות עמו אל האושר של הקודש, שהוא מיד מתחלל ומסתאב בנגוע בו היד המסואבה. לא שעה ד' אל קין ואל מנחתו מפני הרשעה שהיתה בו אחוזה; […]
איך בונים בית חולים?
איך בונים בית חולים? בפרשתנו מצוה ה' את משה לעשות לו חצוצרות כסף, והתורה מפרטת את תפקיד החצוצרות1: וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאיביכם. וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם. יש לשאול, מדוע איננו נוהגים בימינו לתקוע בחצוצרות בעת המלחמה ובעת הצרות? הרי זוהי מצוה מהתורה, שמבטיחה שבכך ניזכר לפני ה' וניוושע מאויבינו, ומדוע איננו מקיימים […]
דור דור ומנהיגיו
דור דור ומנהיגיו אל קהילה יהודית טיפוסית לפני כמאתיים שנה מגיע אדם ובפיו בשורה: בקרוב נעלה כולנו, כל אנשי הקהילה, לארץ הקודש, נשב שם איש תחת גפנו ותחת תאנתו ונעבוד את ה' בשמחה. אלא, מוסיף אותו אדם, דבר זה ידרוש שינוי מהותי בסדרי הקהילה. בארץ ישראל נהיה עובדי אדמה, בארץ ישראל נחיה כעם ולא כקהילה בודדת ולכן יהיה שינוי בסמכויות של ראשי הקהילה. הרב שוב לא יהיה הפוסק האחרון בכל עניין ודבר. נצטרך אנשי מקצוע שיפקחו על חיי העם. במקום […]
משנה ה – על אורחים ומארחים
על אורחים ומארחים משנה ה' יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר: יהי ביתך פתוח לרווחהויהיו עניים בני ביתךואל תרבה שיחה עם האישהבאשתו אמרו, קל וחומר באשת חברומכאן אמרו חכמים: כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהנום. מכניס או מקבל? המשנה פותחת בהדרכה הנוגעת לביתו של האדם: "יהי ביתך פתוח לרווחה".מה עניינו של ביטוי זה?במובן הפשוט הכוונה שהבית צריך להיות פתוח ללא סלקטורים בכניסה המבדילים בין הבאים. לעומת זאת, באבות דרבי נתן […]
אייר – חודש הגבורה
אייר – חודש הגבורה ספר במדבר פותח בציון תאריך: וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור. ננסה לעיין מעט בעניינו של החודש השני, חודש אייר, המסתיים בשבת זו.כותב ר' צדוק הכהן מלובלין1: וכתב רח"ו (ר' חיים ויטאל, תלמידו של האר"י ז"ל) כי ניסן אייר סיון הם חג"ת (=חסד גבורה תפארת), וניסן חסד שאז היה יציאת מצרים שהיה רק מחסד ה' יתברך ויציאת מצרים היה בזכות אברהם ולו נאמר הגלות והגאולה, […]
יחס הנגלה והנסתר
יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]
עבודת כהן גדול ביום הכיפורים
עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שתי גישות לעבודת יום הכיפורים שתי פרשיות בתורה נאמרו בענין יום הכיפורים ועבודת הקורבנות בו, האחת באחרי מות והאחת בפנחס.בפרשת פנחס1: (ז) ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו. (ח) והקרבתם עלה לה' ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם… (יא) …מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם. ובפרשת אחרי מות2: (ב) ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל […]