המאגר התורני – חיפוש מתקדם

דור הפלגה מיד לאחר המבול מתגלה רצון של המין האנושי להתאחד ל'שפה אחת ודברים אחדים' לצורך בניית מגדל בבל. ומפליא שתוצאות אחדות זו דווקא הניבה את הפירוד בעולם "ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ". מדרש תנחומא מבאר מדוע הקב"ה העניש ופירד את דור הפלגה למרות שאיפתם ל"אחדות מושלמת". מדרש תנחומא1 דורש את הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים": ילמדנו רבינו בית שנותנים בו עירוב מהו שהוא צריך לעירוב, כך שנו רבותינו ר' יעקב בר אחא שאל את […]

גילוח בחול המועד א. המשנהב. בבלי וירושלמיג. הראשוניםד. הפוסקיםה. סימן או סיבה א. המשנה המשנה הפותחת את פרק שלישי במו"ק עוסקת בשני נושאים, גילוח בחוה"מ וכיבוס בחוה"מ, וז"ל: "ואלו מגלחין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר לו והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו. ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים… וכל העולין מטומאה לטהרה ושאר כל אדם אסורין". (מו"ק י"ג). בלימוד המשנה […]

תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב1 פסוק זה, הנקרא בשמחת תורה, כולל את יסודי התורה, עד כי הוא הפסוק הראשון הנלמד על ידי ילדי ישראל: תנו רבנן: קטן היודע לנענע… יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב".2 חז"ל דרשו על פסוק זה דרשות רבות הנוגעות בענינים יסודיים, וננסה לעיין, על פי סדר מילות הפסוק, במעט מעניינים אלו. * * * תורה: דרשו חז"ל במסכת […]

ההשפעה מול הקבלה הרס"ג בהקדמתו לספרו "אמונות ודעות"1 דן בסיבות לכפירה וכך הוא כותב: "ואסמיך לדברים הללו מה שנראה לי… ונראו לי מהם שמונה מצוים הרבה, תחלתן כובד הטורח על בני אדם בטבעם, וכאשר ירגיש הטבע בדבר שהוטל עליו המזקיקו להתאמץ ולהתחזק בהוכחות ולנהוג על פיו בדת אז יברח ויתרחק מכך, ומסבה זו תמצא הרבה מבני אדם אומרים 'האמת כבדה' 'האמת מרה', מפני שהם רוצים את החופש ובורחים אליו…" שתי פנים לדבר: הראשון הוא חוסר היכולת של האדם ללכת עם […]

"מלאכת בורר" ר' צדוק הכהן מלובלין כותב ב"רסיסי לילה" (פיסקה ו'): "וכל דבר הבירור הוא בהפכו כי המצות נותנים היפך מה שהם כפשטן". ר' צדוק מביא לכך כמה דוגמאות. נביא כמה מהן: תפילה – עיקרה בלב נשבר כמו שכתוב:" לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" והרי לב נשבר הוא היפך השמחה. אלא כאשר אדם מתבונן בחסרונותיו ומבין שהוא זקוק לישועה גדולה ורחמי שמים מרובים, בודאי שיתמלא עצב ודאגה אבל הסימן לתפילה המקובלת היא השמחה שלאחריה כנאמר "ושמחתים בבית תפילתי".הגמ' בתענית […]

'כי לי בני ישראל עבדים' רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו: המגביה מציאה לחבירו – לא קנה חבירו. מאי טעמא – הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, והתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים – לא קנה. איתיביה רבא לרב נחמן: מציאת פועל – לעצמו. במה דברים אמורים – בזמן שאמר לו בעל הבית נכש עמי היום, עדור עמי היום. אבל אמר לו: עשה עמי מלאכה היום מציאתו של בעל הבית הוא! – אמר ליה: שאני פועל דידו כיד בעל […]

'רכוב ומנהיג' (ח.:) "אמר רב יוסף אמר לי רב יהודה שמעית מיניה דמר שמואל תרתי רכוב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו היכי דמי אילימא רכוב לחודיה ומנהיג לחודיה מנהיג לחודיה מי איכא מאן דאמר לא קני אלא אי איכא למימר דלא קני רכוב הוא דאיכא למימר אלא רכוב במקום מנהיג איבעיא ליה מאי רכוב עדיף דהא תפיס בה או דלמא מנהיג עדיף דאזלא מחמתיה". שאלות: א. יש לדון ברכוב במקום מנהיג שיש הו"א שהרכוב יקנה, […]

תופעת הציניות אחת התופעות שפוגעות בחברה בכללה, ופרט באנשים הקשורים לקודש, היא הציניות. נדמה שאנו חייבים כחלק מהתועלת שאנו רוצים להביא לעולם להילחם בתופעה זו. הציניות היא אויב לכל דבר שבקדושה, לכל רגישות ורצון להעמיק, מן מנגנון הגנה של הרע והחומר בפני כניסה לקודש. ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות, כמו מחט שתוקעים בבלון שגורמת להתפוצצות. מול האור, כשמעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, עומדת הציניות, שהיא כשאור שבעיסה, שמחמיצה את כל העיסה. וזהו שנאמר בעמלק "אשר קרך בדרך", ואומרים […]

'המגביה מציאה לחבירו' (ח.) "אמר רמי בר חמא זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו, דאי סלקא דעתך לא קנה חבירו תיעשה זו כמי שמונחת על גבי קרקע וזו כמי שמונחת על גבי קרקע ולא יקנה לא זה ולא זה, אלא לאו ש"מ המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו. אמר רבא לעולם אימא לך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו, והכא היינו טעמא מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, תדע שאילו אמר לשלוחו צא וגנוב לי וגנב פטור ושותפין שגנבו חייבין, […]

הכרת הטוב יש לחשוב על הצורה בה אנו מקבלים דברים וקולטים דברים. אחד הפילוסופים אמר: "עשה מרצונך את מה שאתה נאלץ לעשות על פי החוק".יש לשאול האם האדם מקבל את המציאות שבה הוא חי כדבר מעיק ומטריד, או שהוא בוחר לפעול במציאות מתוך רצון ושמחה ואז הדברים נראים אחרת? האם האדם מרגיש כל יום שהוא קם לקראת יום חדש מלא שמחה, או שכל בוקר הוא לא מוצא ענין לקום, כביכול אין לו למה לקום?לאחרונה נערך סקר שבו קרוב למאה אחוז […]

"שנים אדוקים בשטר" שאלות הסוגיה בדף ז' בביאור מחלוקת רבי ורשב"ג מעלה כמה שאלות בפשט: 1. לשון המחלוקת של רבי ורשב"ג אינה לשון רגילה של מחלוקת, רבי אומר יתקיים השטר בחותמיו ורשב"ג אומר יחלוקו והרי אפשר לקיים את דברי שניהם, ומדוע לא נקטה הגמרא בלשון יתקיים השטר בחותמיו דברי רבי ורשב"ג אומר אין צריך או רשב"ג אומר יחלוקו ורבי אומר לא יחלוקו? 2. הרדב"ז בשטמ"ק שאל מדוע אמר רבי 'יתקיים השטר בחותמיו' והלא יש כמה צורות נוספות לקיום שטרות: "קשיא […]

'זה נוטל עד מקום שידו מגעת' "תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דר' אבהו שנים אדוקים בטלית זה נוטל עד מקום שידו מגעת והשאר חולקין בשוה מחוי ליה רבי אבהו ובשבועה אלא מתניתין דקתני דפלגי בהדדי ולא קתני זה נוטל עד מקום שידו מגעת היכי משכחת לה אמר רב פפא דתפיסי בכרכשתא. אמר רב משרשיא ש"מ האי סודרא כיון דתפיס ביה שלש על שלש קרינן ביה ונתן לרעהו דכמאן דפסיק דמי וקני". שאלות: 1. רש"י ד"ה 'ש"מ' כתב: "מדקתני עד […]

החיים משחק או עבודה יש שואלים האם החיים זה משחק או עבודה? לכאורה, ברור שזה עבודה. אך יש מקום להתבונן בצדדי שאלה זו. הרובד הפשוט הוא השאלה האם החיים נועדו לשחק ולהנות או שהחיים נועדו לעבודה, לשליחות? המסילת ישרים בפרק א' אומר "ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה". אך יש בעלי שכל שלא מבינים כך […]

'ההלכה בספק' שאלות: א. הקשו האחרונים על לשון הגמרא ב"תניא דמסייע לך": "הספיקות נכנסין לדיר להתעשר, ואי ס"ד תקפו כהן אין מוציאין מידו אמאי נכנסין לדיר, נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן". לשון זו 'ממונו של כהן' קשה, שהרי הוא נמצא בבית הבעלים וכל זמן שלא תפס הכהן הרי הם של הבעלים, ואם משום ספק שמא יתפוס הכהן, אין זה נקרא "ממונו של כהן' אלא ספק ממונו, ועוד הרי עתה הוא ודאי שלו ואם יעשרנו כבר לא תועיל תפיסת […]

מרא קמא ומוחזק בקונטרס הספקות כלל א' כתב: "וראוי להתבונן חזקת מרא קמא בממונא מנלן דאזלינן בתרה בשלמא חזקת ממון מהסברא שמיע להו כדאמרי בריש הפרה סברא הוא וכו' אבל חזקת מרא קמא שאין שום אחד מוחזק בו שיד שניהן שוה בו מנלן דלוקמה בחזקת מרא קמא ועל אידך שדינן לאתויי ראיה ואפשר לומר דחזקת מ"ק בממון מכח חזקה קמייתא דאיסורא הוא דאתיא. וכמו דבכל ס' איסורא מעמידין הדבר בחזקת מה שהיה בתחילה קודם שנולד הספק בין להתירא בין לאיסורא… […]

גדרי ספק המשנה למלך בפ"ב הל' א' מהל' טומאת צרעת כתב וז"ל: "ואפשר לומר דלא שייך לומר אוקי גברא אחזקתיה אלא בספק במציאות ואמרינן אוקי גברא אחזקתיה, אך בודאי נעשה מעשה ומספקא לן מילתא היכי אגמרא רחמנא למשה לא שייך לומר איקו גברא אחזקתיה והכי אגמריה דאטו מפני חזקתו של זה משתנה מאי דאגמריה רחמנא למשה וחילוק זה הוא נכון בעיני". דברי המשנה למלך יתבארו על פי הסברות השונות בדין ספק. ישנן שתי גמרות המתייחסות באופן שונה לספק:בקידושין דף עג […]

עצירת גשמים הרמב"ן על הפסוק "לא כארץ מצרים… למטר השמיים תשתה מים" (דברים י"א, י"א-י"ב) מסביר שישנה תכונה מיוחדת לארץ ישראל מכיון שהיא 'שותה' מן השמיים. מלבד הסיבה הטבעית קיים כאן יסוד שזו ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה ואם לא שומרים מצוות מתקיים ח"ו 'ואבדתם מהרה מעל הארץ'. אולם יש בדבר פאן נוסף והוא ההבדל מהיכן מגיעים הדברים. האם אנו משקים מהארץ או מן השמיים? במצרים "והשקת ברגליך כגן הירק", השפע הגשמי הוא עניין חומרי והכל נעשה מלמטה, מהארץ. […]

'ההוא רעיא' (ה.) "ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא בסהדי יומא חד מסרו ליה בלא סהדי לסוף אמר להו לא היו דברים מעולם אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו א"ר זירא אם איתא לדר' חייא קמייתא משתבע אשארא אמר ליה אביי אם איתא משתבע והא גזלן הוא א"ל שכנגדו קאמינא השתא נמי דליתא לדר' חייא נחייביה מדרב נחמן דתנן מנה לי בידך אין לך בידי פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת דרב נחמן תקנתא היא […]

ראיית העיניים – 'חפץ לב' האומנם? על הפסוק "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ב') כותב הספרי: "ולא תתורו אחרי לבבכם" – זו מינות, "ואחרי עיניכם" – זו זנות. הספרי מבאר שאם תתן למחשבות לרוץ, באופן טבעי הם יובילו אותך לזנות, למינות. הרמב"ם מגדיר את "ולא תתורו אחרי לבבכם" כמצות לא תעשה מ"ז. במניין הקצר של המצוות שם הרמב"ם את הדגש באיסור על "אחרי לבבכם", שלא ללכת אחרי מחשבות הלב, לתת למחשבות גבול. נראה שהרמב"ם מבין שראיית העין […]