פקודי רביעי – הושיעה נא והצליחה נא
שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְקֹוָ֖ק כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה: הקמת המשכן מסתכמת בברכתו של משה, ומה בירך אותם משה? רש"י שמות (פרשת פקודי) פרק לט פסוק מג (מג) ויברך אותם משה – אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה: מה משמעות הברכה של משה? רש"י תהלים פרק צ פסוק […]
פקודי שני – 'אלה' המקור לחטא ו'אלה' הדרך לתיקון
שמות (פרשת פקודי) פרק לח פסוק כא אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן: שמות רבה (וילנא) (פרשת פקודי) פרשה נא סימן ח אמר הקדוש ברוך הוא יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלהיך, עכשיו שעשיתם המשכן באלה אני מתרצה לכם הוי אלה פקודי המשכן, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר […]
ויקהל – השפעתו הנשמתית של האדם על העולם
בתחילת הפרשה אנו פוגשים ענין שחשוב להתעורר אליו (שמות ל"ה, א'-ג'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הציווי על השבת פותח במילים: "אלה הדברים". בפרשת פקודי דרשו חכמים (שמות רבה פרשה נ"א, ח'): אמר הקב"ה לישראל: בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם […]
ויקהל רביעי – סוד היריעות
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על יריעות המשכן. ונראה שהיריעות הן "החוליה החלשה" של המשכן דהיינו שהן מבטאות ביתר שאת את היותו של המשכן מטלטל וזמני. חז"ל נגעו דווקא דרך היריעות, דרך הארעיות של המשכן, באהבת ה' לישראל: שמות רבה (וילנא) (פרשת ויקהל) פרשה מט סימן א א [לו, ח] ויעשו כל חכם לב, הה"ד (שיר /השירים/ ח) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, מים רבים אלו העובדי כוכבים שנאמר (ישעיה יז) כהמות ימים יהמיון ואם היו מתכנסין […]
עיבור השנה
נפתח בע"ה בסדרת שיעורים על מועדי השנה, ראשית נדון במצוות עיבור השנה וקידוש החודש. הרמב"ם מנה את שני העניינים הללו – קידוש החודש ועיבור השנה כמצווה אחת: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה קנג: והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה (בא יב) החדש הזה לכם ראש חדשים. ובא הפירוש (ר"ה כב א) עדות זו תהא מסורה לכם. כלומר שמצוה זו אינה מסורה לכל איש ואיש כמו שבת בראשית שכל […]