המאגר התורני

פרשת "כי תצא" עוסקת הרבה ביציאה מסדר החיים המתוקן. חלק גדול מהפרשה עוסק בסיבוכי החיים. בשבוע שעבר קראנו את פרשת שופטים, שעוסקת בסדר החיים המתוקן של עם ישראל – מלך, בית המקדש, מעמד הכהנים והלויים, הנביא – כל אלו בונים את החיים המתוקנים של עם ישראל. בפרשה שלנו, אנו יוצאים מסדר החיים המתוקן אל הבעיות שבחיים – יציאה למלחמה, קשיים בזוגיות – אשה אהובה ואשה שנואה, קשיים בחינוך ילדים – בן סורר ומורה, ובהמשך – איסור חיתון עם עמון ומואב, […]

המדרש: וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהם תוחלת, הה"ד (איוב כד) לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב, והא כתיב (שם /איוב כ"ד/) חתר בחשך בתים למה שיומם חתמו למו, מה היו עושים היו מביאים אפופולסימון ושף באבן ובאים בלילה ומריחים וחותרים כך דרש ר' חנינא בצפורן איתעביד ההוא ליליא תלת מאה חותרין, הוה להון אפופולסימון מה הוה ציפוראי עבדין בתמיה.

היום נעסוק בחלק של הפרשה ששייך לאתמול, ליום שלישי. פסוק אחד גרם לי להתהלך כמה שעות עם תחושה קשה. אשתף במחשבות שחשבתי בעקבות זאת. בתחילת הפרשה משה מזכיר לבני ישראל את חטא המרגלים (דברים א', כ"ב-כ"ג): וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט. כזכור, המרגלים חוזרים וגורמים לבכיה גדולה של עם ישראל, […]

המדרש:רבי חנינא בר פפא פתח: (משלי כה כ): "מעדה בגד ביום קרה, חומץ על נתר, ושר בשירים על לב רע". מעדה בגד ביום קרה: ר' חנינא ור' יונתן תרויהון אמרין: למה היו עשרת השבטים ושבט יהודה ובנימין דומין? לשני בני אדם שהיו מתכסים בשמלה חדשה בימות הגשמים. היה זה בוגד מכאן וזה בוגד מכאן, עד שקרעו אותה. כך, לא זזו עשרת השבטים עובדים עבודת כוכבים בשומרון, ושבט יהודה ובנימין עובדים עבודת כוכבים בירושלים, עד שגרמו לירושלים ליחרב. דבר אחר: מעדה […]