למה תוקעים בראש השנה
למה תוקעים בראש השנה? הגמרא1 דנה בעניין התקיעות: אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? – למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! – אלא: למה מריעין? – מריעין? – רחמנא אמר זכרון תרועה! אלא: למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין, ותוקעין ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן. יש להבין מדוע שאלה הגמרא בתחילה בצורה לא מובנת, ורק לבסוף הובאה השאלה אותה רצתה הגמרא לשאול.כמו כן, יש להבין את עניין ערבוב השטן – מה גורם לו להתערבב דוקא בצורה זו של תקיעת השופר.תוס' […]
ראש השנה שחל להיות בשבת (מוסר)
ראש השנה שחל בשבת דין ידוע הוא, שכשראש השנה חל להיות בשבת אין תוקעים בשופר.דין זה מיוחד מאוד. ישנה מצוה בתורה, לתקוע בשופר, מצוה שמעלתה העליונה מפורשת במקומות רבים בחז"ל, כמזכירה את זכותם של ישראל, וחכמים קובעים שעם ישראל כולו לא יתקע בשופר. מדוע? אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיעין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו […]
כמה תורות יש לכם?
כמה תורות יש לכם? לקראת חג מתן תורה נתבונן בדברי רבותינו המלמדים אותנו על שתי בחינות בקשר שלנו אל התורה. כתב הרמב"ם1: מצות עשה על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה, כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה פרשיות פרשיות, ואע"פ שהניחו לו אבותיו ספר תורה מצוה לכתוב משלו, ואם כתבו בידו הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני, ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבין לו, וכל […]
שמיטה אצל הר סיני
שמיטה אצל הר סיני "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? שואלים חכמים, ותשובתם שמשמיטה אנו למדים שכל הכללים והפרטים ניתנו מסיני. ועדיין הבן שואל מדוע דווקא השמיטה היא המקור לידיעה שהכללים והפרטים מסיני? דמיון רב בין השמיטה והיובל לבין מעמד הר סיני, ששניהם באים אחר ספירת מ"ט פנים, אם מ"ט יום של ספירת העומר עד לחג השבועות ואםספירת מ"ט שנים עד 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'. בזוהר הקדוש (בתרגום הסולם) בפרשת בהר אמרו: כך למדנו, כתוב זכרנו את הדגה אשר […]
האור שבקצה המנהרה
האור שבקצה המנהרה בפרשת השבוע מופיעה פרשת הברכה והתוכחה.עם כל קשיותה של התוכחה, ישנם בה פסוקים הנותנים תקוה לעתיד טוב יותר.הפסוק אומר1: ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם. ולמדו מכך חז"ל במשנה2: ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר 'והשימותי את מקדשיכם' קדושתן אף כשהן שוממין. עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש. […]
משנה ד – ביתו של האדם הוא מבצרו
ביתו של האדם הוא מבצרו! משנה ד: יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קיבלו מהם1.יוסי בן יועזר אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם. הבית והכינוס אנו עוברים לזוגות, כאשר הנשיא תפקידו היה מנהיגותי מול הציבור, כלפי חוץ, ואב בית דין היה אחראי על הצד הרוחני בתוך הסנהדרין. כפי שנראה במשנה הבאה, שני החכמים עוסקים בביתו של האדם.יוסי בן יועזר מביא שלושה דברים, וצריך להבין כל הדרכה באופן […]
המצוות – זה טוב ליהודים
המצוות – זה טוב ליהודים? בסיומו של ספר 'עבודה' ביד החזקה לרמב"ם, מתייחס הרמב"ם לעיסוק בטעמי המצוות1: ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה ולידע סוף ענינם כפי כחו, ודבר שלא ימצא לו טעם ולא ידע לו עילה אל יהי קל בעיניו ולא יהרוס לעלות אל ה' פן יפרוץ בו, ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה כמה החמירה תורה במעילה, ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד נתקדשו וכל הנוהג […]
למען השם
למען השם ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם1. מפסוק זה אנו למדים על החיוב לקדש את השם ועל האיסור לחלל את השם. א. "את שם קדשי" המהרש"ל, בביאורו למצות חילול ה' בסמ"ג2 שואל: יש מקשים, למה תלה עיקר עוון החילול במילת השם יותר משאר עבירות, ולמה לא אמר "לא תחללו אותי"? ועונה המהרש"ל: ונראה לי שהוא יתעלה לא קפיד אלא אמעלת (= על מעלת) ישראל שלא יצא עליהם שום דופי וקלון, כי הם תלויים […]
יש תפקיד לכאב!
יש תפקיד לכאב! הגמרא במסכת שבת אומרת1: אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. היכי עביד? – אמר אביי: מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם, כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. ומזלפין מי שליא על גבי ולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו. ודוקא טהורה, אבל טמאה – לא. מאי טעמא? – טמאה לא מרחקא ולדא, ואי מרחקא ולדא – לא מקרבא. וברש"י: מרחמין – מאהבין את ולדה עליה.בול של מלח – מלא אגרוף, דכייב […]
רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]