המאגר התורני

מצות המלחמה יחס מיוחד היה לו לרמב"ן, לארץ ישראל. הדבר בא לידי ביטוי הן בפירושו לתורה, הן בדרשותיו והן במעשיו.נדמה, שהשפעתו הגדולה של הרמב"ן על דעתנו ומעשינו באה מהוספותיו לספר המצוות של הרמב"ם, במה שהביא בין המצוות ש"שכח הרמב"ם" את המצוה לרשת את הארץ ולשבת בה.דברי רמב"ן אלו קבעו לדורות את העליה לארץ והאחיזה בה למצוה מן התורה על כל המשמעות הנובעת מכך.ביסוד דברי הרמב"ן עומדת מצוות המלחמה על הארץ, ודווקא בעניין זה יש לדון האם נתקבלה דעתו של הרמב"ן […]

מזמור ד"ן למדינת ישראל מזמור נ"ד (א) למנצח בנגינת משכיל לדוד.(ב) בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו.(ג) אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני.(ד) אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי.(ה) כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה.(ו) הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי.(ז) ישיב הרע לשררי באמתך הצמיתם.(ח) בנדבה אזבחה לך אודה שמך ה' כי טוב.(ט) כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני. "מדינת ישראל" – ואין מדינה אלא לשון דין, והנה זכינו והגענו […]

מדרש ומעשה חז"ל אמרו1: ולא המדרש עיקר אלא המעשה. מלבד הפירוש הפשוט, של חשיבות היישום המעשי של הלימוד, נראה שיש כאן עומק נוסף. פעמים רבות אנו דורשים דרשות ומפתחים תיאוריות בקשר לנושאים שונים. אנו מביעים ברמה את דעתנו: מה דמותו של האדם ושל העם, מהו הדור ומהי התורה, וכיצד עלינו לפעול במצב מסוים או ביחס לתופעה מסוימת. המשנה מלמדת אותנו, שהמציאות חזקה מכל הדרשות. תיאוריה שאין לה יישום במציאות, שהמציאות מוכיחה היפך ממנה, הרי היא כעורבא פרח ואין ענין בה […]

מה בין נגע לענג? חלק ניכר מפרשיות תזריע – מצורע עוסקות בנגעים. בספר יצירה1 מובא קשר ענייני בין "נגע" ל"ענג", וז"ל: אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע. בספר "שערי הלשם"2 הוא מבאר משפט זה: וכמ"ש הספר יצירה פ"ב: "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה לנגע". ושניהם הם מצד הגבורות. והאמת הוא כי הרעה הוא סבת הטובה והנגע הוא סבת הענג. כי ע"י הרעה יוצאים מציאת הגבורות על מציאותם היותר אפשרי שבהם. ואין תקנה להוציא כחות ותכונות הגבורות […]

סימני הטהרה – סימנים לְמָה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.על סימני הדגים אומרת התורה1: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם… כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.אומרת על כך המשנה במס' נידה2: […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]

פרשת פרה במדרש1 בפירוש הפסוק "זאת חקת הפסח"2, אמרו: דבר אחר "יהי לבי תמים בחקיך"3 – זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה, למה? ששניהם דומים זה לזה… ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה? הפרה שאוכלי הפסח צריכין לה… הוי כל בן נכר לא יאכל בו. ויש להתבונן […]

חירות אמיתית פירושו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה להגדה של פסח מתייחד בכך שהוא סובב כולו סביב נקודה אחת: החירות. מנהגי הסדר וקטעי ההגדה השונים מוסברים כמבטאים וכמוציאים אל הפועל את החירות שאנו צריכים להיות שרויים בה בליל החג.בטרם נביא את ביאורו של הרב לחלק מההגדה יש לדון תחילה מהי בכלל חירות?החירות היא עשיית כל המעשים מתוך רצון לעשותם, לא כאמצעי לערך אחר אלא כערך עצמי, כתכלית.כשהאדם בן חורין, אין הוא עושה דברים מפני שהם מביאים לדברים אחרים אלא […]

חירות אמיתית (המשך) בשנים הקודמות עסקנו בביאורו של הרב קוק זצ"ל להגדה של פסח, ובשנה זו נמשיך ונבאר חלק מסימני הסדר לאור ביאורו של הרב. קדשבשיחה קודמת עסקנו בענין ה"קדש", ובשיחה זו נוסיף מעט על המובא שם.תחילת ביאורו של הרב ל"קדש" חסרה, כפי שמצויין בהערה, וננסה על פי מקורות אחרים של הרב לבאר את ענין הקדושה וקישורו לליל הסדר.בעולת ראי"ה1 כותב הרב: …כאשר מבואר בגדר הקדושה שאינו אמצעי כי אם תכליתי… ובהקדמתו לאורות הקודש כותב הרב הנזיר2: כשנשאל הרב בראשית […]

חירות אמיתית (המשך) בשיעור זה נמשיך ונעסוק בחלק מסימני הסדר על פי ביאורו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה. "מוציא" יש לשאול מדוע זכתה ברכת "המוציא" לסימן מיוחד בליל הסדר, מלבד אכילת המצה, בשונה מהמרור, למשל, שברכתו לא מתייחדת בסימן.ענין זה מלמד אותנו, שבברכת "המוציא" יש לימוד מיוחד הקשור לליל הסדר ולמושג החירות שעומד במרכזו.יש להבין גם את ענינו המיוחד של הלחם, שזכה לברכה מיוחדת, שלא כמו שאר מיני המזון.סגנונה של הברכה, "המוציא", נלמד בגמרא מן הפסוק "וידעתם כי אני […]