המאגר התורני

הקשר בין הארץ לכיס המדרש אומר, בקשר לפרשת בני גד ובני ראובן1: 'ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד', הלכה ג' מתנות נבראו בעולם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם, זכה בחכמה זכה בכל, זכה בגבורה זכה בכל, זכה בעושר זכה בכל, אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכח התורה אבל גבורתו ועשרו של בשר ודם אינו כלום שכן שלמה אומר (קהלת ט') 'שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם […]

רחמנות על ארץ ישראל במדרש1 מופיעה התייחסות לארץ ישראל, שיש להקשיב לה ולעמוד על משמעותה: …לפי שחביב תפלה לפני הקב"ה מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות שכך כתיב (שם קמ"א) 'תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב', ומשה רבינו אף על פי שעשה כל מעשים טובים כיון שנגזר עליו שלא ליכנס לארץ, התפלל ואמר 'אעברה נא ואראה" (דברים ד') ואמר לו הקב"ה 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה עלה ראש הפסגה, לכך נאמר 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות', […]

לפרשת בלק המניע של בלק התרעומת על דמותו של בלעם מובנת. בלעם שגר בפתור ליד ארם נהריים, רחוק מאזור ההתרחשות של הפרשה, אינו מאויים בידי עם ישראל וכל פעולתו היא תמורת בצע כסף. העניין מתבטא בכבוד שהוא מבקש והכסף שהוא רומז עליו כבר מתחילת הדרך. את בלק לעומתו ניתן להבין, עם ישראל מגיע וחונה לידו והוא מרגיש מאויים, כמון שכתוב (כ"ב,א') "ויחנו בערבות מואב" ולכן "וירא בלק … ויגר מואב מפני בני ישראל". לגבי הדרך שבא נקט בלק כנגד עם […]

להסתכל בלי לראות פסוקים רבים בפרשה מתייחסים לעיניו של בלעם.בלעם לא ראה את המלאך שגרם לאתון לסטות מדרכה, עד שה' הראה לו את המלאך1: ויגל ה' את עיני בלעם וירא את מלאך ה' נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו. חז"ל במדרש אומרים2: 'ויגל ה' את עיני בלעם', וכי סומא היה, להודיע שאף העין ברשותו. עינו של בלעם, ואף של כל אחד, היא ברשות הקב"ה. ברצותו תראה, וברצותו לא תראה.בהמשך הפרשה מעיד בלעם על עצמו פעמיים3: וישא משלו ויאמר […]

קהלת רבה פרשה א', פס' ז', "כל הנחלים", ו' דבר אחר 'כל הנחלים הולכים אל הים' כל הגרים אינן נכנסין אלא בישראל, 'והים איננו מלא' וישראל ממניינן אינן חסרין לעולם, שנאמר (במדבר כ"ג) 'מי מנה עפר יעקב'. שמא תאמר שכל מי שאיננו מתגייר בעולם הזה מתגייר בעולם הבא, תלמוד לומר (ישעיה נ"ד) 'הן גור יגור', מכאן ואילך 'אפס מאותי', הפסק מאתי, מאן גבי מי גר אתך בעולם הזה עליך יפול לעולם הבא. אמר ר' יוחנן ולא עוד אלא במקום שהוא […]

"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" משה בנאומו ערב הכניסה לארץ אומר (דברים א, י"ב) "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" וכידוע חז"ל (מדרש רבה איכה א', א') מקשרים זאת למגילת איכה1.בפרשת השבוע משה מצווה – (דברים א', י"ג, ט"ז) "הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם… ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו". ראינו הרבה מקומות שהשופט נקרא היושב בשער, ומשמעות הדבר שכדי להכנס לעיר צריך לעמוד בקריטריון של משפט הצדק. נקודה זו עומדת במרכז ההפטרה של […]

"אלה הדברים" – מודל לתוכחה מועילה בדרשותיהם על תחילת פרשת דברים, המהווה גם תחילת נאום התוכחה של משה, עומדים חז"ל על ענין התוכחה בצורות שונות. בשיחה זו נעיין בדרשה אחת, שיש בה הדרכה חשובה בענין התוכחה1: דבר אחר 'אלה הדברים אשר דבר משה', זהו שאמר הכתוב (תהלים נ') 'אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך וגו", מהו 'אלה עשית והחרשתי', אמר ר' שמואל בר נחמן (שמות ל"ב) 'אלה אלהיך ישראל' עשיתם במדבר והחרשתי לכם, למה שהיה משה מפייס עלי ואומר […]