המאגר התורני

ירושלמי יומא פ"ו ה"א: ר' יוסה בי רבי בון רבי חונה בשם רב יוסף נאמר כאן "שני" "על פי שנים עדים" ונאמר להלן "שני" "וישאר שני אנשים במחנה" מה "שני" שנאמר להלן אנשים ולא נשים ולא קטנים אף "שני" שנאמר כאן אנשים ולא נשים ולא קטנים. א"כ למה נאמר ועמדו שני האנשים שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד שותק ואחד מדבר אחד מדבר כל צורכו ואחד את אומר לו קצר בדבריך שלא יהא הדיין מסביר פנים כנגד אחד ומעיז […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. ברכות ל"ג ע"א: איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפלה אמר רב נחמן בר יצחק קל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כ"ש להבין הקל וחומר יש להקדים הקדמה. הרמב"ם הביא דין הבדלה בתפילה בחונן הדעת רק בהלכות תפילה1 ולא הביא דין זה בהלכות שבת ודין הבדלה על הכוס הביא […]

סנהדרין פ"ג (ע"א): גופא ואלו שבמיתה האוכל את הטבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר שאכל את התרומה וזר ששימש וטמא ששימש וטבול יום ששימש ומחוסר בגדים ומחוסר כפרה ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין ופרועי ראש אבל ערל ואונן ויושב אינן במיתה אלא באזהרה בעל מום רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה הזיד במעילה רבי אומר במיתה וחכמים אומרים באזהרה האוכל את הטבל מנלן דאמר שמואל משום רבי אליעזר מניין לאוכל את הטבל שהוא במיתה דכתיב ולא יחללו את […]

בכורות ל"ב (ע"א): במעשר נאמר לא יגאל ואינו נמכר לא חי ולא שחוט ולא תם ולא בעל מום מנא הני מילי אמר רב חיננא אמר רב וכן אמר רב דימי אמר רבי יוחנן נאמר לא יגאל במעשר ונאמר ולא יגאל בחרמים מה להלן מכירה עמו אף כאן מכירה עמו אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהושע מפני דאי לא מפני איכא למפרך מה לחרמים שכן חלים על הכל לאיי אפנויי מפני לא יאמר ולא יגאל בחרמים […]

סנהדרין ס"ז (ע"א): מיתתן במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן לא תחיה כל נשמה מה להלן בסייף אף כאן בסייף רבי עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחיה ונאמר להלן אם בהמה אם איש לא יחיה מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה אמר לו רבי יוסי אני דנתי לא תחיה מלא תחיה ואתה דנת לא תחיה מלא יחיה אמר לו רבי עקיבא אני דנתי ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה ואתה דנת ישראל […]

בכורות כ"ה (ע"א): וכן תולש את השער לראות מום: איבעיא להו לכתחלה או דיעבד. ובשיטה מקובצת (על הדף) מבארים את הבעיה על פי גרסת ס"א (אות ז'): לכתחילה ואתולש קאי או דיעבד ואלא יזיקנו קאי וביאור לדברים: השאלה היא על הביטוי במשנה "וכן תולש את השיער לראות מקום מום" האם "וכן" מתייחס למה שנאמר בתחילה "השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ מיכן ומיכן ותולש את השיער" ובאה הסיפא לומר שהוא הדין גם לראות מום אפשר לתלוש לכתחילה. או ש"וכן תולש […]

ירושלמי יומא פ"ב ה"ב: מניין לדישון המזבח הפנימי ר' פדת בשם ר' לעזר והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן. אינו צריך אם לקבע לו מקום כבר כתיב אצל המזבח אם ללמדך שינתן במזרחו של כבש כבר כתיב קדמה אף הוא דרש "אצל המזבח" "אצל המזבח" מה כאן מזרחו של כבש אף כאן מזרחו של כבש. הדין הנלמד בסוגיא הוא שיש דישון למזבח הפנימי, ומקומו אצל המזבח קדמה. הפסוק בעולת העוף הוא (ויקרא א', ט"ז): והסיר את מראתו בנצתה […]

סנהדרין ע"ג (ע"ב): ולרבי אלעזר ברבי שמעון דאמר מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דאתיא שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים. עי' תוד"ה חילול שכתב שרק ע"ז ושבת נאמר בהם חילול בקשר למיתה. נראה שמילת "חילול" שתי הוראות לה. מלשון חלל, "כי ימצא חלל באדמה" וזה בקשר למיתה ועוד הוראה מלשון "חולין" וזה בשאר מקומות. חידושו של ר' אליעזר בן רבי שמעון הוא ללמוד בג"ש שאכן חילול זה בחי' חלל. הגזירה השוה באה משום ההשויה שבין עבודת כוכבים לשבת שהשבת יסוד […]

בכורות י"ט (ע"א) תנו רבנן מכלל הצריך לפרט ומפרט הצריך לכלל כיצד קדש לי כל בכור יכול אפילו נקבה במשמע תלמוד לומר זכר אי זכר יכול אפי' יצתה נקבה לפניו תלמוד לומר פטר רחם אי פטר רחם יכול אפילו יצא אחר יוצא דופן ת"ל בכור א"ל רב שרביא לאביי רישא לא קנסיב לה תלמודא בכור אלמא בכור לדבר אחד הוי בכור סיפא קנסיב לה תלמודא בכור אלמא בכור לדבר אחד לא הוי בכור אמר ליה לעולם בכור לדבר אחד לא […]

סנהדרין ע' (ע"א): ומאן דאמר רבעו גמר וירא וירא כתיב הכא וירא חם אבי כנען את ערות אביו וכתיב התם וירא אותה שכם בן חמור וגו'. נראה שיליף שראיה היא צורה של חיבור. ע' רמח"ל אדיר במרום שבראייתו שולח אדם את קו אורו מנשמתו הכוללת הכל, וקו האור נפגש עם המציאות שאותה הוא רואה. ועיין בספר עץ חיים ריש היכל נקודים1 על היענה המחממת ביצתה בראייתה. הלימוד בג"ש מבטא חיבור ולכן לומדים "וירא" "וירא" בג"ש שהראיה היא חיבור ולא רק […]