רפואה פנימית
רפואה פנימית פרשיות השבוע מפרטות את דין המצורע. ננסה להעמיק מעט בעניין זה. הגמ' במסכת שבת1 אומרת: אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב (שמות ד') 'והן לא יאמינו לי וגו", וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים – דכתיב (שמות ד') 'ויאמן העם', בני מאמינים (בראשית ט"ו) 'והאמין בה". אתה אין סופך להאמין – שנאמר (במדבר כ') 'יען לא האמנתם בי וגו". ממאי דלקה – דכתיב […]
משנה ג – בין שכר לפרס
בין "שכר" ל"פרס" משנה ג: אנטיגונוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם. פצצה בבית המדרש הרמב"ם ב'הלכות תשובה' (פרק י'), מנסח את רעיון השכר והעונש בצורה שונה: אל יאמר אדם: הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה… ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות. ובהלכה ב' […]
בגדים מדברים
בגדים מדברים הגמרא במסכת שבת1 לומדת מפסוק בפרשתנו לימוד מיוחד: אמר רבי אחא בר אבא אמר רבי יוחנן מניין לשנוי בגדים מן התורה שנאמר (ויקרא ו', ד'): "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים", ותנא דבי רבי ישמעאל לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו. ר' יוחנן דייק בפסוק המופיע בפרשתנו כי התורה מורה לכהן להחליף את בגדיו כאשר הם מתלכלכים ואינם ראויים לשימוש של כבוד. התורה הגדירה את החלפת הבגדים כחלק מסדר היום […]
"אשר נשיא יחטא"
'אשר נשיא יחטא' ת"ר: 'אשר נשיא יחטא' (ויקרא ד') – אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו1. דרשת חז"ל בנויה של השינוי בפרשה זו מחברותיה בהן נאמר: "אם הכהן המשיח יחטא", "ונפש כי תחטא" ואילו כאן "אשר נשיא יחטא".וחז"ל בהקשבתם ללשון התורה שמעו כאן ביטוי הגורם לנו אושר. אשרי הדור שהנשיא שלו מתוודה על חטאו ויודע לומר טעיתי חטאתי עוויתי פשעתי.ואת שקרינו במקרא שנינו במשנה2: ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות […]
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה?
"הא לחמא עניא" או מהיכן לוקחים כח עמידה? לפני "מה נשתנה" ישנה פסקה בשפה לא מובנת, בארמית. הפסקה מתחילה במשפט המפורסם: הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.תרגום: זה (המצה) לחם עוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים. תופעה מוזרה ולא מובנת – כל ההגדה בעברית ורק ארבע שורות בשפה אחרת, למה? אני מעלה בדמיוני משפחה החיה בימי הביניים בספרד. חג הפסח מתקרב ועמו הפחד הגדול מעלילת דם ומשנאת הגויים. בהגיע ליל הסדר מתכנסים כולם במרתף חשוך לקיים פסח כהלכתו. האוזניים […]
הקרב על הרוח
הקרב על הרוח הנצי"ב ב'קדמת העמק'1 מדבר על ההיסטוריה של התורה ובין היתר מבאר את הגמרא בסנהדרין: כדאיתא בסנהדרין (צ"ד ע"ב) שנעץ חזקיהו חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב, ולא עוסק בלמוד קבלות שהיו בידם מכבר, אלא הגדיל תורה לחקור ולהעמיק חידוש הלכות עד שנעשה הכל כשלחן ערוך הלכה למעשה, כדאיתא שם "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין […]
אני וההורים
אני וההורים חז"ל במדרש דרשו את מיקומה של מצות כיבוד אב ואם בעשרת הדיברות1: דבר אחר: כבד את אביך ואת אמך ולא תרצח. מה עניין כבד אצל לא תרצח? אלא ללמדך: אם יש לו לאדם מזונות בתוך ביתו, ואינו מכבד וזן ומפרנס את אביו ואת אמו אפילו בילדותן, ואין צריך לומר בעת זקנותן – נחשב לו, כאילו הוא רוצח כל ימיו לפני הקדוש ברוך הוא; לכך נאמר: כבד לא תרצח.דבר אחר: כבד ולא תנאף. מה עניין זה אצל זה? אלא […]
"מי ברא אלה"
"מי ברא אלה" על המילים הפותחות את פרשת פקודי: "ואלה פקודי המשכן" אומר המדרש1: אמר הקב"ה לישראל בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי ב"אלה אלהיך", עכשיו שעשיתם המשכן ב"אלה" אני מתרצה לכם הוי "אלה פקודי המשכן", אמר הקב"ה לישראל בעוה"ז באלה נתרציתי לכם וכן לעתיד לבא שנאמר (ישעיה מ"ט) "הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים", ואומר (ישעיהו ס') "מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבותיהם". המדרש עומד על המילה "אלה", ורואה בה ביטוי לעניינו של […]
לא קלה דרכינו?
לא קלה דרכנו? אין צורך להרחיב על מצבו הקשה של עם ישראל: הפיגועים הרבים, הכבוד הלאומי המושפל עד עפר, הבלבול האוחז את הציבור, המוראל הנמוך – אלו רק חלק מהדוגמאות. מהו תפקידנו בימים אלו? כיצד עלינו להתייחס למאורעות העוברים עלינו? התחושה הראשונית לאור ההתבוננות במציאות היא קשה. איננו יכולים להתעלם מכך שמדינת ישראל קמה על גביהם של מעשי רשע רבים, שהיו שותפים להקמתה. הן רשע כלפי שמיא – כפירה ופריקת עול, נתינת חינוך כפרני לעולים חדשים וכדו', והן רשע כלפי […]
משנה ב – שתי נקודות מבט
שתי נקודות מבט משנה ב: שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר:על שלושה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים. שינוי המבט כבר בקריאה ראשונה מערערת משנה זו את כל מבטנו על החיים.במבט ראשוני על העולם, אנו חשים שהעולם עומד על דברים אחרים לגמרי: כסף, כבוד, אינטרסים. רוב האנשים ורוב הזמן בעולם מכוונים לעבודה סביב שיווק, ייצור ומכירה של פריטים ומסגרות לחיים החומריים שלנו. בעצם, מרכז ההתעניינות בעולם הוא סביב קיום האדם – המשרדים, העבודות, […]