המאגר התורני

החלום ושברו הזוה"ק בפרשת כי תצא1 מבאר את היחס בין הלוחות השניים ללוחות הראשונים: תרגום הסולם: והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נקראת הלכה למשה מסיני. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלה, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה ההיא אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו… ונפתחת יריעה מן ספר התורה, ויראו שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על […]

פורים ובגדי הכהונה * בתחילת פרשת תצווה1 נמנים בגדי הכהונה. אולם ברשימה חסרים 2 בגדים: הציץ והמכנסיים, אע"פ שבפירוט הכנת הבגדים הם נכללים.* בהמשך הפרשה2 מצווה משה על תהליך הלבשת אהרון ושוב נשכחים 2 בגדים – האבנט והמכנסיים. המקרא "נזכר" מספר פסוקים לאחר מכן להלביש את אהרון באבנט, אולם מדוע מולבש האבנט על אהרון (ועל בניו) רק לאחר הלבשת בניו בכותנות ולאחר משיחתו בשמן המשחה? יתירה מזאת: בספר ויקרא3, בתיאור ההלבשה בפועל, מולבש אהרון את כל בגדיו – כולל האבנט […]

חופש, מסגרת ולבושים – מבגדי כהונה ועד שיער ארוך בפרשת השבוע מתואר בהרחבה ענין בגדי הכהונה. כך אומר הכתוב1: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצפנת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. הקשו רבים מן המפרשים, מדוע נמנו מתוך שמונת הבגדים רק ששה, ושני בגדים לא הוזכרו: הציץ והמכנסיים. יש […]

אחור וקדם צרתני בין תיאורי יצירת האדם המופיעים במזמור קל"ט בתהילים מופיע הפס' הבא1: אחור וקדם צרתני… כלומר – האדם נברא בשני כיוונים, קדם ואחור, וכפי שמכנים זאת חז"ל2: "וייצר" – למה ב' יודין? אלא אחת כנגד פרצוף פניו ואחת כנגד פרצוף של אחריו. פרצוף פניו הוא הפרצוף הכולל את החושים: ראיה, שמיעה, ואת הריח והדיבור, והצד חסר החושים הוא הנקרא אחור.למרות שאילו היו חושים לאדם משני צדדיו היה זה למועיל, כפי הבנתנו הפשוטה, בכל זאת נברא האדם בצורה כזו […]

יחס הנגלה והנסתר בזוה"ק על הפרשה ישנן כמה דרשות על הפסוק1: וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים. וכך דורשים בזוה"ק: תרגום הסולם: בוא וראה, יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה ויש נשמה שנקראת בת מלך, וכאן יש איש, שנאמר בו: "ה' איש מלחמה", ויש איש שנאמר בו: "והאיש גבריאל". ומשום זה, נשמה שנתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, אל תאמר שנמכר בגוף נכרי, ששם שליטת היצר הרע… וגוף ההוא הוא אמה של השכינה, ואע"פ […]

שם "אדם" – ומשמעותו סדרת השיחות הקרובה תעסוק באדם – האדם בצורה כללית וגוף האדם ואיבריו בפרט.נפתח בשיחה על משמעות השם "אדם". * * * המהר"ל בכמה מקומות עמד על משמעות השם "אדם": הרי כי נקרא האדם אדמה כאשר אמרנו. וכל זה כי האדם הוא חסר בעת בריאתו, וצריך שיהיה נעבד ויוצא לפעל על ידי עבודה, כאדמה הזאת שצריכה עבודה לצאת על ידה אל הפעל, כמו כן האדם יוצא לפעל על ידי תורה ומצות1. וזה אדם לעמל יולד שהוא נולד […]

הבחירה בבית הבחירה פרשת השבוע פותחת את פרשיות המשכן, התופסות חלק מרכזי בחומש שמות ובכל חמשת החומשים.ננסה להעמיק את המבט בעניין המקדש.הרמב"ם מנה את בנין בית המקדש כמצות עשה1, וכך כתב בפתיחת הלכות בית הבחירה2: מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות, וחוגגין אליו שלש פעמים בשנה שנאמר ועשו לי מקדש… הלכה זו מעוררת שאלה בהשוואה לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים3: שלש מצות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ, למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך, ולהכרית זרעו […]

כנסת הגדולה: בין שכל ורגש (שיעור זה הוא המשך השיעור הקודם – "פרקי אבות: פתגמים או תורת חיים?" על פרק א', משנה א') משנה א: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאיםונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.הם אמרו שלושה דברים:הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. חכם עדיף מנביא הרב קוק במאמרו 'חכם עדיף מנביא'1 מתאר שני חלקים בנפש האדם: כח הדמיון וכח השכל.כח הדמיון כולל את הרגש הלוהט, השירה, הספרות ושאר הרגשות הבאים לידי ביטוי […]

למה תינוק נופל – וקם? קריעת ים סוף, ושירת הים שבאה בעקבותיה, היו עליה רוחנית עצומה לעם ישראל.חז"ל אומרים1 שאפילו שפחה ראתה על הים מראות שהנביאים לא זכו להם. היה זה גילוי שכינה עליון ביותר, שרומם את העם לדרגות גבוהות.עם סיום שירת הים, מתחיל העם לצעוד, וכך מתארת התורה את תחילת המסע2: ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על […]

אני ומעמד הר סיני במוקד הפרשה עומדת ההתגלות האלוקית לעם ישראל – מעמד הר סיני ומתן תורה.מעמד הר סיני הוא מיסודי האמונה, וכפי שמביא הרמב"ם1: משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף, אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשאם, לא להביא ראיה על הנבואה, היה צריך להשקיע את המצריים קרע את הים והצלילן בתוכו, צרכנו למזון הוריד לנו את המן, צמאו בקע להן את […]