ערכין ל"א (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
ערכין ל"א (ע"ב): אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחית לעיבורא: וא"ר אבא בר ממל נולדו לו […]
ביצה ל"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
ביצה ל"ו (ע"ב): … כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. כבר למדנו לדעת (לעיל ל"ה:-ל"ו.) שיום טוב הוא בחי' קל והשבת חמורה. שכן האורות המאירים ומשפיעים ביום טוב גלויים יותר ואינם מלובשים כמו האורות המאירים בשבת1. על כן דברים שנאסרו ביום טוב, קל וחומר שיאסרו בשבת. שבת משום קדושתה העליונה ואורותיה העליונים (אשר משום עליונותם אי אפשר לקבלם שלא דרך לבושים ומסכים) "כל העולמות עד למעלה עד הא"ס… והנה […]
מנחות כ"א (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות כ"א (ע"ב): ת"ל ברית מלח עולם הוא ולהלן הוא אומר מאת בני ישראל ברית עולם מה להלן משל ציבור אף כאן משל ציבור. הרמב"ם הביא מצות מליחת הקרבנות שהיא מצוה בפני עצמה מן העובדה שעל כל קרבנך תקריב מלח ומכאן שאינה חלק מכל קרבן וקרבן ולכן אינה מחלקי המצוה אלא היא מצוה בפני עצמה. אם אכן המליחה היתה חלק מחלקי הקרבן, נראה שהיתה באה מביתו של מביא הקרבן כמו שאת הקרבן מביא הוא מביתו. כיון שהוא מצוה בפני עצמה […]
ערכין כ"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
ערכין כ"ט (ע"א): ר"ש בן אלעזר אומר אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אמר רב ביבי מאי טעמא אתיא טוב טוב כתיב הכא כי טוב לו עמך וכתיב התם בטוב לו לא תוננו. כשם שעבד עברי נוהג רק בזמן שהיובל נוהג כך גם דין גר תושב נוהג רק בזמן שהיובל נוהג. עבד עברי נוהג רק כשהיובל נוהג. אין עבדות אלא בזמן חירות. רק כשיש יובל שהוא עלמא דחירו, אז יכולה להתקיים העבדות, שכן אז העבדות אינה שעבוד גמור […]
ביצה ל"ו (ע"א) – לימוד מקל וחומר
ביצה ל"ו (ע"א): התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי […]
מנחות כ"ג (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות כ"ג (ע"ב): דא"ר זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרה האמורה בקומץ אין הקומץ מבטל את חבירו אף הקטרה האמורה בשירים אין שירים מבטלין את הקומץ תא שמע הקומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים ולא קא מבטיל ליה טיבלא לקומץ מני אי רבנן הא אמרי עולין הוא דלא מבטלי הדדי הא מין במינו בטיל אלא פשיטא ר' יהודה בשלמא למ"ד בתר מבטל אזלינן מבטל […]
ערכין כ"ח (ע"א) – לימוד מקל וחומר
במשנה: … ואם החרים את כולם אינם מוחרמים דברי ר"א א"ר אלעזר בן עזריה מה אם לגבוה אין אדם רשאי להחרים כל נכסיו על אחת כמה וכמה שיהא אדם חס על נכסיו. ובגמרא (על דברי ר' אלעזר בן עזריה): היינו תנא קמא איכא בינייהו דרבי אילא דאמר רבי אילא באושא התקינו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש. וברש"י: ר' אלעזר בן עזריה אית ליה דרבי אילא דהא אתא לאשמועינן שיהא אדם חס על נכסיו ר"א לית ליה דרבי אילא דאי בזבז […]
כתובות כ"ח (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
כתובות כ"ח (ע"ב): השתא ומה בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ"ש. הנהגת הבהמה היא במידת הדין1. כל מעשיה הם בהכרח, מצד הטבע ואלו הם בחינות של דין2. אף על פי כן אין הקב"ה מביא תקלה על ידי בהמתן של צדיקים ומנהיגם במדת הרחמים משום שייכותן לצדיקים. הצדיקים עצמם, הם בחרו בדרך טובה. הבחירה היא ביטוי למדת הרחמים. הפוכה היא לתכונת ההכרח הטבעי המבטאת את הדין. הבחירה בטוב גורמת להם ולעולם כולו […]
ערכין כ"ט (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
ערכין כ"ט (ע"ב): מאי טעמא דשמואל קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר. שמא י"ל שלרב מכירה ובעלות זו מציאות. וחזרה ביובל זה דין, לכן מוכר ביובל וחוזרת אליו. אבל לשמואל מכירה זה דין, ולכן יש ק"ו שאם מכירה חוזרת, ק"ו שאין מכירה, שביובל אין דין מכירה. לשמואל היובל מפקיע דין מכירה, שהשדות חוזרות ביובל שהכל חוזר לבעלות הראשונית, והכל מתחיל מהתחלה, ולכן הופקע דין מכירה וזה שאמר שאם חוזרת שדה שנמכרה ק"ו שאי אפשר […]
יבמות קכ"ב (ע"א) – לימוד מקל וחומר
יבמות קכ"ב (ע"א): והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מק"ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה. יש נשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה, ואלו חמש נשים השנויות במשנה (בדף קי"ז), ואעפ"כ נאמנות להביא גיטה ממדינת הים אף שצריכין אנו למאמר פיה לומר בפני נכתב ובפני נחתם (גיטין כ"ג:) מכאן שחמורה עדות על מיתת בעלה יותר מעדות בפני […]