המאגר התורני

ערכין ל"ג (ע"א): … מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי (שאף אם לא גאלו אחר יצא ביובל מיד הקדש שהרי כתוב וביובל יצא, עי' רש"י) א"ל אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון מנלן מבן לוי (מקל וחומר מבן לוי). מה בן לוי שיפה כחו בממכרו (שגואל שדה מיד, ובתי ערי חומר גואלין לעולם ויוצאין ביובל רש"י) הורע כחו בהקדשו (אינו יוצא בלא פדיון) ישראל שהורע כחו בממכרו (ששדה אינו גואל מיד ובית נחלט […]

ערכין י"ח (ע"ב): ר"א אומר עד שיהו יתירות על השנים חודש ויום אחד: תניא ר"א אומר נאמר כאן למעלה ונאמר להלן חודש ומעלה מה להלן מבן חודש ויום אחד אף כאן (מבן) חודש ויום אחד ואימא כי התם מה התם חד יומא אף כאן חד יומא אם כן ג"ש מאי אהני. נאמר בפסוקי ערכין (ויקרא כ"ז, ז'): ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים. ונאמר במנין הלויים (במדבר ג', ט"ו): פקד את […]

במשנה: יום שלשים כלמטה הימנה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם שנאמר ואם מבן ששים שנה ומעלה הרי אנו למדים בכולן משנת ששים מה שנת ששים כלמטה הימנה אף שנת חמש ושנת עשרים כלמטה הימנה הן אם עשה שנת ששים כלמטה ממנה להחמיר נעשה שנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו להקל ת"ל שנה שנה לגזירה שוה מה שנה האמורה בשנת ששים כלמטה אף שנה האמורה משנת חמש ושנת עשרים כלמטה ממנו בין להקל ובין להחמיר ר"א אומר עד שיהו יתירות […]

לעיל בדף י"ד במשנה אמרו: רבי אליעזר אומר אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה שבשדה אחוזה הוא נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש. ובגמ' י"ד (ע"ב): רבי אליעזר אומר נאמר כאן וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב. ופרש"י: נאמר כאן – בשדה מקנה ולהלן בשדה אחוזה. דבר קצוב – חמשים כסף. נראה ש"דבר קצוב" היינו דבר גזור וחתוך, שזו היא לשון קצבה, שהדבר חתוך והיינו גזור. על […]

ברכות נ"ד ע"א: ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו… ורקיקה מקל וחומר ובגמ' ס"ב (ע"ב) מובאת התוספתא: ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג) "של נעליך מעל רגליך" רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד) "כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק" והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם, כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך […]

ערכין י"א (ע"א): א"ר מתנה מנין לביכורים שטעונין שירה אתיא טוב טוב מהכא ופרש"י: כתיב הכא בכל הטוב וכתיב בשירה (דברים כח) בשמחה ובטוב לבב. דברי רבי מתנה בנויים על מימרא קודמת שלו בה הביא מקור לשירת הלויים: רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה. על כן דרש גזירה שוה "טוב" מביכורים שנאמר בהם טוב לשירה שנאמר בה "טוב". בפרשת ביכורים נאמר בפירוש […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

בכורות נ"ד (ע"ב): וכי תימא אי כתיב כל מעשר בהמה הוי אמינא אפילו חיה תחת תחת מקדשים גמר. ופרש"י: וכי תימא אי כתב בהמה ה"א חיה בכלל בהמה – וליחייב חיה במעשר… גמיר תחת תחת מקדשים כתיב הכא (ויקרא כז) תחת השבט וכתיב התם (שם כב) תחת אמו והתם חיה לא דכתיב שור כשב ועז וכו'. ולהלן דף נ"ז (ע"א) במשנה: הכל נכנסין לדיר להתעשר חוץ מן כלאים וטרפה ויוצא דופן ומחוסר זמן והיתום. ובגמרא (נ"ז ע"א): מנא הני מילי […]

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

בכורות נ"ו (ע"ב): דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו זונה כותית אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי. מתוך התבוננות בביטוי תועבה בתורה ובדברי חז"ל נראה שהוא בא במקום שהדבר אסור על פי חוקי התורה או חוקי עבודה זרה והחברה. כך נאמר "חקות התועבות", אלו תועבות על […]