המאגר התורני

בבא בתרא צ"ח (ע"א): א"ר יהודה אמר רב כל המתגאה בטלית של ת"ח ואינו ת"ח אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כתיב הכא ולא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשך. הגזירה השוה "נוה" "אל נוה קדשך" עולה כבר מפשט הכתובים. מפרשי הפשט רש"י ומלבי"ם מבארים שמדובר בבלשצר ששתה יין בכלי המקדש ועל זה נאמר: ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה (חבקוק ב', ה') היין ששתה הוציאו מדעתו עד שהזיד לחלל כלי המקדש (לשון מלבי"ם) מחשבתו הייתה שישתה יין […]

פסחים ק"כ (ע"א): תניא כוותיה דרבא ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלהיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות מאי טעמא הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר על מצת ומררים יאכלהו אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין תלמוד לומר בערב תאכלו מצת הכתוב קבעו חובה. וכן הוא במכילתא בא (ח'). […]

לביאור קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב כתהליך שתי גמרות דנות בקנין אשה, אחת בקל וחומר ואחת בגזירה שוה ובפדיון הבן מצינו בנין אב ואפשר אולי לראות כאן את התהליך שתיארנו בשלש המידות הראשונות של קל וחומר, גזירה שוה ובנין אב. (תחילתו של התהליך בקידושין נידון במלואו במקומם של לימודים אלה בקל וחומר וגזירה שוה) קל וחומר (קידושין ה', ע"א): אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר… ומה כסף שאינו גומר קונה חופה שגומרת אינו דין שתקנה. גזירה שוה (קידושין […]

בבא בתרא ק"י (ע"ב): והאחין מן האב נוחלין ומנחילין וכו': מנלן אמר רבה אתיא אחוה אחוה מבני יעקב מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם ולמה לי ממשפחתו וירש אותה כתיב משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה אין הכי נמי וכי איתמר דרבה לענין יבום איתמר. ע' מש"כ יבמות י"ז (ע"ב). יש להוסיף בסוגיין שבהוו"א רצו ללמוד דין ירושת אח מן האב בג"ש. גדר ירושה הוא שהקרוב מתאחד עם קרובו […]

חולין ק"מ (ע"ב): קורא זכר רבי אליעזר מחייב וחכמים פוטרין: אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר אתיא דגירה דגירה כתיב הכא קורא דגר ולא ילד וכתיב התם ובקעה ודגרה בצלה. בדרך כלל ברא הקב"ה את עולמו שהנקבה המולידה היא המטפלת. בדרך כלל לא ידעינן מי האב ואין לו שייכות לתולדות, לאפרוחים או לביצים. קורא הוא עוף יוצא מן הכלל, אותו השוה הקב"ה בבריאתו לנקבה, ואף הוא רובץ על הביצים כמו שכתוב "קורא דגר" וילפינן בגזירה שוה להשוות דגירתו לדגירת […]

בבא בתרא קט"ז (ע"א): אמר רבי יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל שאינו מניח בן ליורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה כתיב הכא והעברתם את נחלתו וכתיב התם יום עברה היום ההוא אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים. ירושת הבן היא בחינת נצחיות. "חסן זה סדר נשים" (שבת ל"א) ופרש"י שחסן הוא לשון נחלה ועל ידי אשתו באים בניו שהם יורשיו. פירוש לפירושו: בניו של אדם הם חוסנו נחלתו ונצחיותו. כשהבן יורש את אביו הרי הוא ממלא […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור הרב קוק.   בבא בתרא ט"ז (ע"א): הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן דכתיב ויצא השטן מאת פני ה' הוא יצר הרע כתיב התם רק רע כל היום וכתיב הכא (רק את נפשו שמור) [רק אליו אל תשלח ידך]. יסוד החיים הוא הטוב "וירא אלוקים אשר עשה והנה טוב מאד". הטוב הוא המתפשט על פני כל מרחבי החיים. הרע לעומתו אינו מתפשט. אין לו […]

במשנה (בכורות ג' ע"ב): כהנים ולוים פטורין מק"ו אם פטרו את של ישראל במדבר דין הוא שיפטרו את של עצמן. ובגמ' מבואר על פי רבא: אם הפקיעה קדושתן של לוים קדושת של ישראל במדבר לא יפקיע את של עצמן? ביטוי זה מזכיר הביטוי בגמ' שבת צ"ט: לאחרים עושה מחיצה לעצמה לא כל שכן. ומבואר בזה שהכח לפטור ולהתיר ולבנות לאחרים נובע מן הכח לעשות זאת לעצמן. לימוד גדול יש כאן. הכח של אדם לפעול על עצמו ממשיך הלאה ומשפיע על […]

בבא בתרא ט"ו (ע"א): דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים וליחשוב נמי איתן האזרחי אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם כתיב הכא איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח צדק (ישעיה מ"א). הפסוק "מי העיר ממזרח צדק" נדרש על אברהם בגמ' סנהדרין ק"ח (ע"ב) וכתב שם רש"י: ממזרח זה אברהם – שבא מארם נהריים שהוא ממזרח וכו'. המהרש"א העיר שלכאורה יכולים היו לומר שהימן האזרחי הוא אברהם ותירץ: ואפשר שסמך עצמו דאיתן הוא אברהם ע"ש ירח האיתנים […]

בבא בתרא ט"ו (ע"א): והאמר רב הימן זה משה כתיב הכא הימן וכתיב התם בכל ביתי נאמן הוא תרי הימן הוו. ועי' ברש"י שהימן של תהילים אינו משה, ורק הימן הנזכר במלכים בענין חכמתו של שלמה הוא משה. שמו של משה, הימן, מבטא גודל אמונתו ונאמנותו. דווקא אצל משה חשוב שם זה, שהרי נאמר עליו "יען לא האמנתם בי להקדישני" וחלילה לחשוב שהיה לו פגם באמונתו. על כן קרא שמו "הימן" לבטא גודל ועוצם אמונתו. הלימוד בגזירה שוה בא לבטא […]