המאגר התורני

מנחות דף ס"א (ע"א): והרים יכול בכלי ת"ל והרים ממנו בקומצו מה הרמה האמור להלן בקומצו אף הרמה האמור כאן בקומצו. נאמר בויקרא פרק ב' פס' ט': והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח לה'. ונאמר בויקרא פרק ו' פסוק ח': והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה לה'. מן הפסוק שנאמר במנחה בכללותה "והרים ממנו בקמצו" אנו לומדים שכל מקום שנאמר "והרים" היינו בקומצו – […]

בבא מציעא ס"א (ע"א): אין לי אלא בלוה במלוה מנין נאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר תלמוד לומר נשך כל דבר אשר ישך רבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב […]

בבא קמא ק"ז: תני רמי בר חמא ארבעה שומרין צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת ואלו הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר אמר רבא מאי טעמא דרמי בר חמא שומר חנם בהדיא כתיב ביה כי הוא זה שומר שכר יליף נתינה נתינה משומר חנם. "פרשה ראשונה נאמרה בשומר חינם ושניה בשומר שכר" ושתיהן פותחות ב"כי יתן". הגזירה השוה משוה דין שומר חינם לשומר שכר. בשומר חינם נאמר "כי הוא זה", ולמדו חכמים מכאן דין מודה במקצת. שומר חינם כולו חסד. […]

מנחות ס"א: מאי רבי אליעזר בן יעקב דתניא ולקח הכהן לימד על הבכורים שטעונין תנופה דברי רבי אליעזר בן יעקב מאי טעמא דראב"י גמר יד יד משלמים כתיב הכא ולקח הכהן הטנא מידך וכתיב התם ידיו תביאנה מה כאן כהן אף להלן כהן ומה להלן בעלים אף כאן בעלים הא כיצד כהן מניח ידו תחת ידי בעלים ומניף. עי' מש"כ סוטה י"ט. ויש עוד לומר, ש"יד" "יד" מרמז על שתי ידיים, יד ימין, יד הכהן איש החסד המשפיע מיד הבעלים […]

חולין ע"ד (ע"ב): איבעיא להו מהו לפדות בבן פקועה אליבא דר"מ לא תיבעי לך דכיון דאמר טעון שחיטה שה מעליא הוא כי תיבעי לך אליבא דרבנן דאמרי שחיטת אמו מטהרתו מאי כיון דאמרי שחיטת אמו מטהרתו כבשרא בדיקולא הוא או דילמא כיון דרהיט ואזיל ורהיט ואתי שה קרינא ביה מר זוטרא אמר אין פודין ורב אשי אמר פודין א"ל רב אשי למר זוטרא מאי דעתך דגמרת שה שה מפסחים אי מה להלן זכר תמים ובן שנה אף כאן זכר תמים […]

יבמות ס"ט (ע"ב) – ע' (ע"א): מקולקלת עד ארבעים איתמר הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי אמר רבא מסתברא מילתיה דרב דדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא בתרא דידיה שדינן ליה אמר רבא מנא אמינא לה דקתני ילדה תאכל היכי דמי אילימא דדיימא מעלמא ילדה אמאי תאכל אלא לאו מיניה דיימא ולא דיימא מעלמא ומה התם דלהאי איסורא ולהאי איסורא בתרא דידיה שדינן ליה הכא דלהאי איסורא ולהאי היתירא לא כל שכן אמר […]

בבא קמא נ"ד (ע"ב): משנה אחד שור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני ולתשלומי כפל ולהשבת אבידה לפריקה לחסימה לכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן אם כן למה נאמר שור או חמור אלא שדבר הכתוב בהווה. ובגמ' יליף מכסף ישיב לבעליו עיי"ש. וברש"י שמות כ"א על הפסוק "ונפל שמה שור או חמור" כתב דילפינן שור שור משבת שאחד שור ואחד כל בהמה חיה ועוף. ועי' פנ"י. דברים שכתב רש"י מקורן במכילתא דרשב"י: ונפל שמה שור או חמור […]

מנחות ס"ג (ע"ב): רבי יוסי ב"ר יהודה אומר מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין ת"ל וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לו תהיה וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה מה וכל האמור למטה שני מינין חלוקין אף וכל האמור למעלה שני מינין חלוקין. רבי יוסי יהודה לומד בגזירה שוה "וכל" "וכל". נאמר "וכל" במנחת מחבת ומרחשת "וכל נעשה במרחשת ועל מחבת" ונאמר "וכל" במנחה […]

קידושין ע' (ע"ב): אמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת שנאמר ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב כתיב הכא ונספחו וכתיב התם לשאת ולספחת. הלשון "כתיב הבא" ו"כתיב התם" היא לשון המורגלת לגזירה שוה ומשמע שהלימוד הוא בגזירה שוה. יש להתבונן בלשון המיוחדת "קשים גרים לישראל כספחת". ספחת היא בחינה של תוספת1 בעלת משמעות שלילית. הראשונים דנו בביטוי זה ונחלקו אם ייחודם של הגרים הוא בדברים שליליים2 או בדברים חיוביים לגרים3. ייחודם של הגרים בהקפדת המצוות מזכירה דברי הכוזרי4 […]

חולין ל"ח (ע"ב) ובמשניות פ"ב מ"ז: משנה השוחט לעובד כוכבי' שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים א"ר יוסי ק"ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט. ובגמ' בארו הק"ו שבמוקדשין מחשבת העובד פוסלת בארבע עבודות ואילו בחולין רק בשתי עבודות שחיטה וזריקה, וקבלה והולכה אין בהם. […]