המאגר התורני

סימני הטהרה – סימנים לְמָה? בפרשת השבוע מופיעה פרשת "מאכלות אסורות", המפרטת, בין השאר, את סימני הטהרה של הבהמות, החיות והדגים. ננסה להתבונן מעט במשמעותם של סימנים אלה.על סימני הדגים אומרת התורה1: את זה תאכלו מכל אשר במים: כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו. וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם… כלומר, ישנם שני סימני טהרה לדגים: סנפיר וקשקשת.אומרת על כך המשנה במס' נידה2: […]

התחדשות הלבנה שאלת ר' יצחק המובאת ברש"י הראשון של התורה ידועה ומפורסמת. ראוי היה שהתורה תתחיל מ"החדש הזה לכם". יש להבין מדוע דוקא בפסוק זה ראה ר' יצחק את התחלת התורה. בזוהר1 מבוארים הדברים כך: אמר ר' יצחק: לא היה התורה צריך לכתוב אלא מ"החדש הזה לכם וגו'", מה הטעם? משום שהוא תחילת הלבנה. רצונו לומר שהתחדשות הלבנה היא ביטוי להתחדשות עם ישראל בעולם. מכאן מתחיל עם ישראל להיות עם מיוחד מכל העמים וכאן ראשית הבירור של התפקיד המיוחד לישראל.ותואמים […]

פרשת פרה במדרש1 בפירוש הפסוק "זאת חקת הפסח"2, אמרו: דבר אחר "יהי לבי תמים בחקיך"3 – זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה, למה? ששניהם דומים זה לזה… ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדולה? הפרה שאוכלי הפסח צריכין לה… הוי כל בן נכר לא יאכל בו. ויש להתבונן […]

חירות אמיתית פירושו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראי"ה להגדה של פסח מתייחד בכך שהוא סובב כולו סביב נקודה אחת: החירות. מנהגי הסדר וקטעי ההגדה השונים מוסברים כמבטאים וכמוציאים אל הפועל את החירות שאנו צריכים להיות שרויים בה בליל החג.בטרם נביא את ביאורו של הרב לחלק מההגדה יש לדון תחילה מהי בכלל חירות?החירות היא עשיית כל המעשים מתוך רצון לעשותם, לא כאמצעי לערך אחר אלא כערך עצמי, כתכלית.כשהאדם בן חורין, אין הוא עושה דברים מפני שהם מביאים לדברים אחרים אלא […]

חירות אמיתית (המשך) בשנים הקודמות עסקנו בביאורו של הרב קוק זצ"ל להגדה של פסח, ובשנה זו נמשיך ונבאר חלק מסימני הסדר לאור ביאורו של הרב. קדשבשיחה קודמת עסקנו בענין ה"קדש", ובשיחה זו נוסיף מעט על המובא שם.תחילת ביאורו של הרב ל"קדש" חסרה, כפי שמצויין בהערה, וננסה על פי מקורות אחרים של הרב לבאר את ענין הקדושה וקישורו לליל הסדר.בעולת ראי"ה1 כותב הרב: …כאשר מבואר בגדר הקדושה שאינו אמצעי כי אם תכליתי… ובהקדמתו לאורות הקודש כותב הרב הנזיר2: כשנשאל הרב בראשית […]

חירות אמיתית (המשך) בשיעור זה נמשיך ונעסוק בחלק מסימני הסדר על פי ביאורו של הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה. "מוציא" יש לשאול מדוע זכתה ברכת "המוציא" לסימן מיוחד בליל הסדר, מלבד אכילת המצה, בשונה מהמרור, למשל, שברכתו לא מתייחדת בסימן.ענין זה מלמד אותנו, שבברכת "המוציא" יש לימוד מיוחד הקשור לליל הסדר ולמושג החירות שעומד במרכזו.יש להבין גם את ענינו המיוחד של הלחם, שזכה לברכה מיוחדת, שלא כמו שאר מיני המזון.סגנונה של הברכה, "המוציא", נלמד בגמרא מן הפסוק "וידעתם כי אני […]

סוד המשכן חז"ל למדונו שהתורה עומדת במישור אחר, מעל המציאות המעשית החמרית. בחינת "כל חפציך לא ישוו בה" בעולם המעשי לכסף יש תכונות משלו ולזהב יש תכונות אחרות. יש דרך מיוחדת לעבודת השדה ויש דרך אחרת לעבודת הכרם, ואין אדם יכול לעשות שתי הפעולות כאחד.התורה, כיון שהיא עומדת במישור גבוה מעל המציאות הרי היא כוללת כל הבחינות בנקודה אחת. המתח בין רוחניותה של תורה, לבין חומריות העולם אליו ירדה, בא לידי ביטוי במשל1 לבת יחידה, עליה אומר המלך "לפרוש הימנה […]

"השיבה שופטינו כבראשונה" "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" בסידורו של ר' יעקב עמדין – ב"בית יעקב" בברכת "השיבה שופטינו" – מובאת דרשה1: כשנתנה תורה לישראל אמר לו הקב"ה למשה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו: בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט. יש לבאר את הקשר שבין יישום המשפטים המופיעים בפרשתנו לבין אהבת המשפט אצל הקב"ה, שהרי לכאורה עשיית המשפט הוא עניין שבין אדם לחברו! במכילתא2 דרשו על המצוות השונות: כל דבר ודבר שנתנו ישראל נפשן עליהן נתקיימו […]

מצות האמונה נחלקו הראשונים כיצד צריך לבאר את הפסוק "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", האם זו הדברה הראשונה או הכנה כללית לשאר הדברות. ונראה שדבר זה תלוי במחלוקת האם מצות האמונה נכללת בכלל תרי"ג מצוות או שהיא שורש לכל קיום תרי"ג המצוות. הרמב"ם1 מונה אותה כמצווה הראשונה בספר המצוות וז"ל: מצוה א' – היא הצווי אשר צוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה והוא פועל לכל הנמצאים, והוא אמרו "אנכי ה' אלוהיך". ובסוף גמרא […]