פרשה א – פסקה לו4
קהלת רבה פרשה א' פסוק ט"ז, "דברתי אני עם לבי", א' 4 שיעור מדרש זה מבוסס על כללי לימוד המופיעים באתר "דרכי לימוד מדרש". מאמר זה מבוסס על הכלל מהו החידוש במדרש. הלב מרחש, שנאמר 'רחש לבי דבר טוב'. הלב מחשב, שנאמר: 'רבות מחשבות בלב איש'. הלב מתאוה, שנאמר: 'תאות לבו נתתה לו'. הלב סוטה, שנאמר: 'אל ישט אל דרכיה לבך'. הלב זונה, שנאמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם וגו". הלב נסעד, שנאמר: 'וסעדו לבכם'. הלב נגנב, שנאמר: 'ויגנוב יעקב את […]
אני שמח!
אני שמח! לאדם החי בעולם המודרני קשה להיות שמח. התרבות המודרנית היא דבר המפריע לשמחה. האדם מתחנך כל העת לא להיות מרוצה ממה שיש לו, הפוך מדברי חז"ל1: "איזהו עשיר, השמח בחלקו". כדי להיות שמח צריך האדם התגברות מיוחדת על האווירה שסובבת אותו. עיקר הבעיה היא, שאפילו כאשר אדם שמח – הוא איננו יודע מזה. להבהרת העניין נביא דוגמא מתחום אחר.בחורה נפגשה עם בחור פעמים רבות, והכל נראה לה מתאים, אבל יש לה בעיה: היא לא "מרגישה". היא לא "אוהבת". […]
אל"ף זעירא
אל"ף זעירא חומש "ויקרא" – על שום מה? שמו של החומש שנחל זה עתה בקריאתו, נגזר מן המילה המופיעה בראשו: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר ותמוה, במה זכתה מילה זו לקבוע את שם החומש כולו? הרי בסך הכל מדובר במילה שמשמשת כאמצעי, בתוך פסוק שמשמש אף הוא כאמצעי לתוכן שידובר בו בפסוק הבא, שהוא אכן קולע לנושא של החומש – הקרבת הקורבנות: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה […]