קיימים במאגר 9207 שיעורים  // שיעורים הבאים  //  שיעורים קודמים
י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין מ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין מ"ב (ע"א): אמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן כל המברך על החדש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה אלי ואנוהו. עי' מצפה איתן שהביא ב"ב ט"ז ע"ב שעשו כפר בעיקר. כתיב הכא "למה זה לי" וכתיב התם "זה אלי ואנווהו". ובמסכת שבת דף פ"ו ע"ב דרשו החדש הזה לכם בגזירה שוה. כתיב הכא "בחדש הזה באו מדבר סיני" וכתיב התם "החדש הזה לכם". ונראה שכוונתו שפסוקים אלו ניתנו […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בכורות נ"ו (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

בכורות נ"ו (ע"ב): דאמר אביי זונה כותית אתננה אסור וכהן הבא עליה אינו לוקה משום לא יחלל זרעו זונה ישראלית אתננה מותר וכהן הבא עליה לוקה משום לא יחלל זרעו זונה כותית אתננה אסור גמר תועבה תועבה מעריות מה עריות דלא תפסי בהו קדושי אף זונה בהך דלא תפסי בה קדושי. מתוך התבוננות בביטוי תועבה בתורה ובדברי חז"ל נראה שהוא בא במקום שהדבר אסור על פי חוקי התורה או חוקי עבודה זרה והחברה. כך נאמר "חקות התועבות", אלו תועבות על […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בכורות מ"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

בכורות מ"ט (ע"א): במשנה: … מת ביום שלשים כיום שלפניו ר' עקיבא אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. ובגמרא: מאי טעמייהו דרבנן גמרי חדש חדש ממדבר מה התם ומעלה אף הכא נמי ומעלה ור"ע מספקא ליה מדאיצטריך למכתב ומעלה גבי ערכין ולא גמרי ממדבר הוו להו שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין או דלמא כי אין מלמדין לעלמא אבל לגופייהו מלמדין ומשום הכי מספקינן ליה. וברש"י: ממדבר – כתיב הכא (במדבר […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק"ט (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק"ט (ע"א): רבי נתן אומר כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו כתיב הכא נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלהים אחרים לא תזכירו מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים. המילה "שֵם" בפסוק "ונעשה לנו שם" מבטאת מציאות חיצונית שניתן להצביע עליה והיא תעזור שלא לפוץ על פני כל הארץ. כמו שנאמר גם "אנשי השם". חכמים מזהים במילה זו כוונה פנימית של ע"ז וזה במידת גזירה שוה שהיא בחינת גילוי הנעלם (כמ"ש במבוא) ואף כאן מגלים את הנעלם מאחרי […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

בכורות מ"ג (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

בכורות מ"ג (ע"א): משנה מומין אלו בין קבועין בין עוברים פוסלין באדם… גמרא אמאי והאיכא יבלת דלא כתיב באורייתא באדם ותו דק תבלול דלא כתיבי בבהמה מילף ילפי מהדדי דתניא באדם לא נאמר בו יבלת בבהמה לא נאמר דק תבלול מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל גרב גרב ילפת ילפת לגזירה שוה מפני דאי לא מפני איכא למיפרך אדם מבהמה לא יליף שכן היא עצמה קריבה לגבי מזבח בהמה מאדם לא ילפא שכן […]

תגיות: ,

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק"ח (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק"ח (ע"ב): אמר רב חסדא ברותחין קלקלו בעבירה וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב התם וחמת המלך שככה. ופרש"י: חמת המלך שככה – נחה מרתחו, הכי נמי מים נחו מרותחן. הלימוד שנידונו ברותחין הוא ממנוחת המים, שכיון שנחו מרתיחתן משמע שהיו רותחין. חזרת הרתיחה למנוחתה היא בחינת השיווי. חוזרים הם לצורתן המקורית. כך גם רתיחת המלך חוזרת למנוחתה שהיא הצורה טבעית. זו היא מידת גזירה שוה השואפת אל השיווי שהיא מידת האמצע שאינה נוטה אל הקצוות. אדרבה הקצוות […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

יבמות צ"ה (ע"א) – לימוד מקל וחומר

יבמות צ"ה (ע"א): אחות אשה דבמזיד לא אסירא מדאורייתא בשוגג לא גזרו בה רבנן ומנלן דלא אסירא דתניא אותה אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שבא על איסור קל נאסר האוסר מקום שבא על איסור חמור אינו דין שנאסר האוסר א"ר יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בבא על חמותו שפוסל את אשתו על מה נחלקו בבא על אחות אשתו שבית שמאי אומרים אומרים פוסל ובית הלל אומרים לא פוסל א"ר יוסי […]

י"ג מידות >> גזירה שוה

בכורות נ"א (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה

בכורות נ"א (ע"ב): מת לאחר שלשים יום אף על פי שלא נתן יתן מנא לן א"ר שמעון בן לקיש אתיא ערך ערך מערכין. מושג הערך "וזהב הארץ ההיא טוב" – אמר רבי אבהו אדם פורט זהוב אחד ומוציא ממנו כמה יציאות. כבר בראשית העולם נתחדש מושג הערך. הזהב נברא בעולם להיות ערך לכל נמצא. כשיש לאדם חפץ, הרי יש לו דבר לשימוש ויש לו גם את ערכו של החפץ. הערך הוא מושג מופשט. השימוש שונה הוא בכל חפץ. כל אחד […]

תגיות:

י"ג מידות >> גזירה שוה

סנהדרין ק"י (ע"א) – לימוד מגזירה שוה

סנהדרין ק"י (ע"א) כל המחזיק במחלוקת… רב אשי אמר ראוי ליצטרע כתיב הכא ביד משה לו וכתיב התם ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך. עי' רש"י על התורה במדבר (י"ז, ה') על הפסוק: ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ה' ביד משה לו. ופרש"י: ומדרשו על קרח ומהו ביד משה ולא כתב אל משה רמז לחולקים על הכהונה שלוקין בצרעת כמו שלקה משה בידו שנא' (שמות ד) ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. נראה שביאור הפסוק הוא שלא יהיה […]

תגיות:

י"ג מידות >> קל וחומר

יבמות פ"ז (ע"ב) – לימוד מקל וחומר

יבמות פ"ז (ע"ב): אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר ר' מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי. אף כאן מכנה הגמרא בפירוש את המיתה כ"חמורה" ואת הקרבן כ"קל". המיתה הוא דין קשה שאין רשות לעשותו אלא כשיש הוכחה גמורה של עדים. הקרבן הוא "קל" שאין חיובו דין קשה ואינו אלא ממון שמוקדש לגבוה על מנת לכפר ועל כן […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • נושא

  • שם הרב



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן