המאגר התורני

יבמות ג' (ע"א): בר אבדימי אתיא הנה הנה אתיא זמה זמה. המילה "הנה" מבטאת את המציאות של בתו מאנוסתו ואת איסור עריות. ידועים דברי הגר"א על מילת "הן" המורכבת משתי אותיות שאין להם בת זוג. זו לשונו ב"דברי אליהו" על מסכת שבת (ל"א): לפי שאות ה' אין לה בן זוג באותיות אחדים: א"ט, ב"ח, ג"ז, ד"ו כולם עשרה, וה' אין לה בן זוג, וכן נון בעשרות אין לו בן זוג: י"צ, כ"פ, ל"ע, מ"ס, כולם מאה, אבל הנון אין לו […]

יבמות דף ט' (ע"א): רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. ארבע גזירות שוות לרבי שלשה ולרבין אחד. לרבי "עליה" "עליה" למדו שב"ד חייבין על הוראה פר של העלם דבר של ציבור על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. נאמר בהוראת ב"ד (ויקרא ד', י"ד): ונודעה החטאת אשר חטאו עליה. ונאמר בנושא אחות אשתו (ויקרא י"ח, י"ח): ואשה אל אחתה […]

מכות י"ג (ע"ב): ר' יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. נאמר ביקרא (י"ח, כ"ט): כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם. הרי שכלל כל התועבות אשר הם חייבי כריתות בכלל אחד. ויצאת אחותו מן הכלל בפרק נפרד (ויקרא כ', י"ז): ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו […]

יבמות דף ט' (ע"א): יחיד ונשיא אתיא מצות מצות. נאמר בפר העלם דבר (ויקרא ד', י"ג): ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשמו. ונאמר בנשיא (ויקרא ד', כ"ב): אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות ה' אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם. ונאמר ביחיד (ויקרא ד', כ"ז): ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם. פשוט הוא, כיון שבפר העלם דבר של ציבור ההבנה של המילה "מצות" […]

סנהדרין נ"א (ע"ב): ובת [איש] כהן כי תחל לזנות בנערה והיא ארוסה הכתוב מדבר אתה אומר בנערה והיא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת הכל היו בכלל הנואף והנואפת הוציא הכתוב בת ישראל בסקילה ובת כהן בשריפה מה כשהוציא הכתוב את בת ישראל לסקילה ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה ארוסה ולא נשואה. ופרש"י: מות יומת הנואף והנואפת – כל מיתה סתם חנק. הכל היו […]

סנהדרין ס"ב (ע"א): דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי ורבי נתן אומר לחלק יצאה למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה למאן דאמר הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה דתניא רבי יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת ואמר רבי יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב […]

סנהדרין ס' (ע"ב): משנה העובד כוכבים אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה אבל המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ והסך והמלביש והמנעיל עובר בלא תעשה הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה הפוער עצמו לבעל פעור זו היא עבודתה הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה: גמרא מאי אחד העובד אמר רבי ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואפילו שלא כדרכה וליחשוב […]

במשנה: אף השמלה היתה בכלל כל אלו ולמה יצאת להקיש אליה לומר לך מה שמלה מיוחדת שיש בה סימנין ויש לה תובעין אף כל דבר שיש בו סימנין ויש לו תובעים חייב להכריז. עי' דברים פרק כ"ב א' – ג': לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך. ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו. וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן […]

יבמות נ"ה (ע"א): ולרבי יצחק דאמר כל חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצתה כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלקות. עי' מש"כ מגילה ז'

יבמות נ"ה (ע"א): אחותו דכתב בה כרת למה לי לכדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת. כבר ביארנו (עי' מגילה דף ז' על דברי רבי יצחק הנזכרים בסוגיין) שאיסור אחות יש בו בחינה של הנהגת ה"נסירה". אח ואחות קשורים בקשר טבעי אחור באחור והם היו נישואי הכרח בתחילת הבריאה. אח"כ נתרחקו הקרובים ואותה בחינה של חסד נעשתה ל"חסד הוא" שהוא בכרת. וכך נתבארו הדברים בזוהר ויקרא דף ע"ז: תאנא, בתר דאסתלקו קין […]