המקור לקניין כסף – קידושין ד' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
קידושין (ד' ע"ב) סוגיית הגמרא: ותנא מייתי לה מהכא, דתניא: "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה וגו'", אין קיחה אלא בכסף, וכן הוא אומר: "נתתי כסף השדה קח ממני". והלא דין הוא: ומה אמה העבריה שאינה נקנית בביאה – נקנית בכסף, זו שנקנית בביאה – אינו דין שתקנה בכסף! יבמה תוכיח, שנקנית בביאה ואינה נקנית בכסף. מה ליבמה שכן אין נקנית בשטר, תאמר בזו שנקנית בשטר. תלמוד לומר "כי יקח איש". הא […]
סנהדרין נ"ד (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
בדף נ"ג (ע"ב) אמרו: אלא אמר רבא קסבר רבי יהודה ערות אביך זו אשת אביך ומייתי לה בגזירה שוה. ובדף נ"ד (ע"א) אמרו את הגזירה השוה: עונש שמענו אזהרה מניין תלמוד לומר "ערות אביך לא תגלה" (ויקרא י"ח ז') "ערות אביך" זו אשת אביך אתה אומר אשת אביך או אינו אלא ערות אביך ממש נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר ומשמע בין אשת אביו שהיא […]
סנהדרין נ"ב (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין נ"ב (ע"ב): רוצח מנלן דתניא נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקימה זו סייף. דין סייף בג"ש כיון שגזירה לשון לגזור הקליפות כדברי רמ"ע מפאנו. כמו שברית מילה נלמד בג"ש "ערלתו" "ערלתו" כך כאן לומדים שנקמה בחרב בגזירה שוה. חרב נוקמת זו גזירה שוה "ינקם" "ינקם". כשמידת הדין פוגעת וגוזרת הקליפות מתגלה מידת הרחמים וזה מביא רחמים לעולם, על כן מתאימה גזירה שוה שהיא במידת הרחמים, ללמוד […]
מנחות ע' (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ע' (ע"ב): ולקצור לפני העומר: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אתיא ראשית ראשית מחלה. נאמר במצות העומר (ויקרא כ"ג, י'): דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן. ונאמר בדין חלה (במדבר ט"ו, כ'): ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה. יש בגזירה שוה זו דבר מדהים. קצירה היא לשון גזירה (הלא ג' וק' מתחלפות וצ' וז' אף הן […]
סנהדרין נ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין נ"ב (ע"א): מאי פתילה אמר רב מתנה פתילה של אבר מנא לן אתיא שריפה שריפה מעדת קרח מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים רבי אלעזר אמר אתיא שריפה שריפה מבני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים מאן דיליף מעדת קרח מנא ליה דכתיב ואת מחתות החטאים האלה בנפשותם שנשמתן נשרפת וגוף קיים ואידך ההיא שריפה ממש היא ומאי בנפשותם שנתחייבו שריפה על עסקי נפשותם כדריש לקיש […]
ירושלמי יומא פ"ב ה"ב – לימוד מקל וחומר
ירושלמי יומא פ"ב ה"ב: מניין למזבח הפנימי שהוא אסור בהנייה קל וחומר אם מזבח החיצון אסור בהנייה הפנימי לא כל שכן אם במזבח החיצון הדשן הולך "אל מקום טהור" ואסור בהנאה ק"ו דישון מזבח הפנימי הולך "אל מקום טהור" ואסור בהנאה. אל מול קדשי הקדשים באים קדשים קלים, ומדקרו להו רבנן קדשים קלים, משמעו שקדשי קדשים, קדשים חמורים הם. מזבח החיצון הוא בבחי' קל ביחס למזבח הפנימי המקודש יותר. ואם במזבח החיצון בדישונו, הקפידה התורה על מקום טהור ואוסרתו בהנאה, […]
מנחות ע"ב (ע"ב) – לימוד מגזירה שוה
מנחות ע"ב (ע"ב): והתניא רבי אומר וידבר משה את מועדי ה' מה תלמוד לומר לפי שלא למדנו אלא לתמיד ופסח שנאמר בהן במועדו במועדו ואפילו בשבת במועדו ואפילו בטומאה שאר קרבנות הצבור מנין תלמוד לומר אלה תעשו לה' במועדיכם מנין לרבות עומר והקרב עמו שתי הלחם והקרב עמהן ת"ל וידבר משה את מועדי ה' הכתוב קבע מועד לכולן. עי' פסחים ס"ו ודף פ"א ובמה שכתבנו שם. ועי' תוד"ה שנאמר בהן במועדו שכל הלימודים הם בגזירה שוה מ"מועדו" שבכולן נאמר לשון […]
בכורות י"ג (ע"א) – לימוד מקל וחומר
יש בסוגיא (בכורות י"ג ע"א) ארבעה קל וחומר שניים לישראל הקונה מעובד כוכבים ושניים לעכו"ם הקונה מישראל: אלא אמר אביי בדיניהם שפסקה להם תורה או קנה מיד עמיתך מיד עמיתך הוא דבמשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף ואימא מיד עובד כוכבים כלל כלל לא אמרי לא ס"ד ק"ו הוא אם גופו קונה ממונו לא כ"ש ואימא מיד עובד כוכבים עד דאיכא תרתי אמרי ולאו ק"ו הוא גופו באחת ממונו בשתים ואימא או בהא או בהא דומיא דעמיתך מה עמיתך בחדא […]
מנחות פ"א (ע"ב) – פ"ב (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
מנחות פ"א (ע"ב) – פ"ב (ע"א): יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר לא שנו אלא מחיטי מעשר שני אבל מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני יביא א"ל רבי אתה אומר כן אני אומר אפי' מחיטין הלקוחות במעות מעשר שני לא יביא ואימא טעמא דידי ואימא טעמא דידך אימא טעמא דידך תודה מהיכא קא ילפת לה משלמים ושלמים שם שם ממעשר [ומינה] מה שלמים אין גופן מעשר אף תודה נמי אין גופה מעשר והני חיטי הלקוחות במעות מעשר שני נמי […]
סנהדרין ע"ט – לימוד מגזירה שוה
סנהדרין ע"ט … דתניא רבי אומר ונתתה נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה נתינה למעלה מה להלן ממון אף כאן ממון. עי' חגיגה י"א וב"ק מ"ד ועי' מש"כ ב"ק מ' בג"ש "שיתה" "שיתה" ועי' מש"כ ב"ק ה' בג"ש ד"תחת נתינה ישלם כסף" במילת "נתינה". נראה שכשיש מציאות של נפשות ואעפ"כ יש תשלומי ממון זה ביטוי למיתוק הדין. המילה "נתינה" אף היא מבטאת מיתוק שכן הוא יכול לתת משהו על מנת […]