המאגר התורני

קידושין ט"ז (ע"ב): אמר ריש לקיש אמה העבריה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מק"ו ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון מיתה שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון. ובבא מציעא י"ב (ע"ב): דאמר ריש לקיש אמה העבריה קנה עצמה במיתת האב מרשות האדון מקל וחומר ולאו איתותב ריש לקיש נימא מהאי נמי תיהוי תיובתא לא לעולם דאיתיה לאב ומאי הרי הן שלהן לאפוקי דרבה. נראה שלריש לקיש הק"ו לאו פירכא הוא, ושינוי הגוף לאו […]

בדין גר תושב שואלת הגמ' על סתירה אם גולה או נהרג ומתרץ רב חסדא: אמר רב חסדא לא קשיא כאן שהרגו דרך ירידה כאן שהרגו דרך עלייה. שואל רבא: ולאו ק"ו הוא ומה דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות דרך עלייה דישראל פטור איהו נהרג? ועי' בתוד"ה אמר ליה רבא שברור שדרך עליה קל יותר מדרך ירידה, שהא בחי' של אונס, שכוונתו הפוכה מלפגוע. לכן ברור הקל וחומר שאם דרך ירידה גולה, לא יתכן להורגו בדרך עליה. […]

בבא מציעא י"א (ע"ב): רב פפא אמר דעת אחרת מקנה אותן שאני ומנא תימרא דתנן ראה אותן רצין אחר המציאה כו' ואמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן והוא שרץ אחריהן ומגיען ובעי רבי ירמיה במתנה היאך קבלה מיניה רבי אבא בר כהנא אף על פי שרץ אחריהן ואין מגיען מאי טעמא לאו משום דדעת אחרת מקנה אותן שאני אמר ליה רב שימי לרב פפא הרי גט דדעת אחרת מקנה אותה ואמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה שאני […]

מכות ה' (ע"ב): תנא בריבי אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין אמר אביו בני לאו קל וחומר הוא אמר לו לימדתנו רבינו שאין עונשין מן הדין דתניא איש אשר יקח [את] אחותו בת אביו או בת אמו אין לי אלא בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת אמו ובת אביו מנין ת"ל ערות אחותו גילה עד שלא יאמר יש לי בדין אם ענש על בת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו בת […]

משנה זבחים פרק י"ב (משנה ג'): (ג) עורות קדשים קלים לבעלים, ועורות קדשי קדשים לכהנים. קל וחמר, מה אם עולה שלא זכו בבשרה, זכו בעורה. קדשי קדשים שזכו בבשרה, אינו דין שיזכו בעורה. אין מזבח יוכיח, שאין לו עור מכל מקום. נראה פשט שהקל וחומר הוא בחי' של חיבור ופירוד כמ"ש במבוא לקל וחומר. קרבן עולה אינו "מחובר" לכהנים, שהרי כולו לשמים, ואעפ"כ זכו הכהנים בעור העולה. קדשי קדשים שמחוברים לכהנים, שהרי זכו בבשרה, קל וחומר שיזכו בעורן, ויהיו מחוברים. […]

מכות י"ז: ליה מאי ר' שמעון דתניא ותרומת ידך אלו בכורים אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אוכלן חוץ לחומה לוקה בכורים לא כל שכן הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מבכורים עד שלא קרא עליהן שהוא לוקה ונדבותיך זו תודה ושלמים אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הא לא בא הכתוב אלא לאוכל בתודה ובשלמים לפני זריקה שהוא לוקה […]

משנה בסוף חולין בפרק שילוח הקן: ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו על מצות חמורות שבתורה. יש להתבונן בקל וחומר זה. לכאורה הנהגת המצוה הקלה של שילוח הקן היא הנהגת הרחמים אין בה טרחה ושכרה גדול. מצוות חמורות, הן מצוות שבהנהגת הדין. לכאורה הנהגת הדין אין שכרה גדול ודווקא מצוות חמורות ראוי שיהיה שכרן מועט כמו שמידת הדין נוהגת. מכאן נראה פשוט, שהנהגת שכר ועונש אף היא הנהגת הדין. כשאדם מקבל שכר […]

בבא מציעא י"א (ע"ב): מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולאו קל וחומר הוא ומה גט דאיתיה בעל כרחה אי עומדת בצד ביתה ובצד חצרה אין אי לא לא מתנה דמדעתיה לא כל שכן. נראה פשוט שגט מידת הדין הוא, שכן הבעל מכריח האשה לקבל גיטה וההכרח הוא דין, ואעפ"כ בענין עומדת בצד חצרה, ולא תליא בבעל בלבד, במתנה שהיא בבחי' רחמים, ותלויה ברצון המקבל כ"ש דבעינן שיעמוד בצד שדהו. הקל והחמור הוא מצד דין ורחמים וגט הוא דין […]

מכות כ"ד (ע"א): בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. יש לדקדק שהגמ' אומרת "עשות משפט – זה הדין, אהבת חסד – זו […]

מכות כ"ד: וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. רבי […]