המאגר התורני

כך לשון המכילתא דר' ישמעאל פרשה ט"ז: וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה. ר' ישמעאל אומר שיפקיד אצלו ויאמר לו הילך שמור לי זה אבל אם אמר לו עיניך בו הרי זה פטור. חמור או שור או שה. אין לי אלא חמור או שה שאר כל בהמה מנין תלמוד לומר וכל בהמה לשמור. אקרא אני כל בהמה ומה תלמוד לומר חמור או שור או שה אם נאמר כך שומע אני לא יהא חייב עד שיפקיד אצלו […]

א. הפרשיות שמות (כ"ב, ט'): כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה. דברים (כ"ב, ג'): וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם. ב. דרשות חז"ל פרשת שומרים במשפטים נאמרה בצורה מובקהת במידת פרט וכלל והיא הדוגמא בברייתא דתו"כ (א'): מפרט וכלל כיצד "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה" פרט, "וכל בהמה לשמור" […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י ולמידה כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד לא ללמד על עצמו יצא ביאור האר"י. פסחים צ"ה (ע"א): משנה מה בין פסח הראשון לשני הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא והשני חמץ ומצה עמו בבית הראשון טעון הלל באכילתו והשני אינו טעון הלל באכילתו זה וזה טעון הלל בעשייתן ונאכלין צלי על מצה ומרורים ודוחין את השבת. גמרא תנו רבנן ככל חקת הפסח יעשו אתו במצוה שבגופו […]

פרשת אבידה בכלל ושמלה בפרט נלמדת גם במידת פרט וכלל. ספרי דברים (כ"ב, ג'): השמלה היתה בכלל כל אלו, ולמה יצאת? להקיש אליה – מה שמלה מיוחדת, שיש לה סימנים ויש לה תובעים; כך כל שיש לו סימנים ויש לו תובעים. אין לי אלא אלו בלבד, שאר אבדה מנין? תלמוד לומר לכל אבדת אחיך. בספרים מובאת פרשה זו כדוגמא למידת פרט וכלל:   המדה החמישית. פרט וכלל. כמו שאמר הכתוב בהשבת אבידה "וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו" דמשמע דאלו […]

הקשר בין הדין הנלמד למידה כלל ופרט וכלל מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י.   כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור (שמות כ"ב ו'). כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור (שמות כ"ב, ט'). פרשה ראשונה נאמרה בשומר חינם ושניה בשומר שכר. פרשיות שומר חינם שומר שכר, בחלק העוסק בדברים שניתנו לשמור, נאמרו במדת פרט וכלל. הכלל בפרשיות אלו הוא כל רכושו של אדם והפרט הוא פרט אחד מרכושו. משמעות מדת […]

נאמר במשנה (קי"א ע"ב): והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים. ואומרת על זה הגמ' (קי"ג ע"ב): לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה אין דנין אותו בכלל ופרט. ופרש"י ד"ה כלל בעשה ופרט בלא תעשה: כגון והיתה תל עולם כלל, דאפילו גנות ופרדסים לא תעשה […]

כלל ופרט המרוחקים ע' בראשונים שכתבו שכלל ופרט המרוחקים הוי כלל ופרט וכלל ולכן מרבין כעין הפרט (ע' מאירי). יש להבין על פי מה שכתבו בביאור הנהגת כלל ופרט. הרמ"ע מפאנו כתב שהוא כתר ות"ת וי"ל שהמרוחקים הוי כאילו הגיעו למלכות. על כן נחשב לכלל ופרט וכלל שהרי מלכות כלל היא אליבא דהרמ"ע מפאנו. ועוד יש לומר (ויתכן אליבא דשיטת האר"י) לפי דברי הר"ן בסוגיין: אי הוי מקרבי להדדי אין בכלל אלא מה שבפרט הני אין מידי אחרינא לא פירוש […]

בספרי (ובמנחות ע"ח ע"א): דבי רבי ישמעאל תנא "מצות" – כלל "חלות" ו"רקיקין" – פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט חלות ורקיקין אין מידי אחרינא לא. רמח"ל בספר "אדיר במרום" מבאר את מושג הזמן. בתוך דבריו יש התייחסות ל"כלל ופרט" וזו לשונו (עמ' ק"ז): … והענין הוא כי הם ב' מיני הארות, המין הא' הוא שאור אחד בהתפשטו אינו מניח גילוי לשאר האורות. והמין הב' הוא, ששום אור אינו מעכב זה על זה. וסוד הענין הוא כלל ופרט. […]

בבא קמא פ"ד (ע"ב) – פ"ה: צער כוואו בשפוד או במסמר וכו': צער שלא במקום נזק משתלם מאן תנא אמר רבא בן עזאי היא דתניא רבי אומר כויה נאמרה תחילה בן עזאי אומר חבורה נאמרה תחילה במאי קא מיפלגי רבי סבר כויה דלית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דאית בה חבורה אין אי לא לא ובן עזאי סבר כויה דאית בה חבורה משמע כתב רחמנא חבורה לגלויי עלה דכויה דלית בה חבורה מתקיף לה רב פפא […]

  דברים כ"ט (ט' – י'): אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך. בתחילה היה נראה שפרשה זו כתובה בכלל ופרט וכלל: … כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל… כלכם – כלל ראשיכם וכו' – פרט כל איש ישראל – כלל אלא שאי אפשר לומר כן שהרי ממשיכה התורה לפרט "טפיכם נשיכם וגו'" ועוד שהרי אין כאן […]