זוהר ויקרא (ה') וספרא (ב' ה"ד) – לימוד מקל וחומר
שתי מימרות לר"ש על הפסו ק "קרבן לה'" האחת בזוה"ק והשניה בספרא. בזוה"ק נדרש ר"ש על ידי רבי חזקיה לבאר מילת "קרבן" וזה לשון הזהר (ויקרא ה'): רבי חזקיה הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, האי דאקרי קרבן, קירוב מבעי ליה או קריבות, מאי קרבן: אמר ליה, הא ידיע הוא לגבי חברייא, קרבן מאינון כתרין קדישין, דמתקרבי כלהו כחדא, ומתקשרן דא בדא, עד דאתעבידו כלהו חד ביחודא שלים, לאתקנא שמא קדישא כדקא חזי: הדא הוא דכתיב קרבן לה', קרבן […]
חגיגה ט"ו (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
חגיגה ט"ו (ע"ב): איה שוקל שהיו שוקלים קלין וחמורין שבתורה. ופירש"י: שוקלין – לדרוש קל מחמור וחמור מקל, לפי המשקולת של קל וחומר. יש כאן הבנה במידת קל וחומר שדומה היא למשקולת. הקל בצד אחד והחמור בצד אחר. כל צד יש בו את הדברים המובהקים שלו ויש לו השפעה על הצד השני של המשקולת. נשקלים הם זה לעומת זה ועל כן אפשר ללמוד מצד אחד על השני, מן הקל על החמור, שאם בצד של הקל יש בחינות של חומר בוודאי […]
שבת (צ"ו ע"ב – צ"ז ע"א) – לימוד מגזירה שוה
הקשר בין הדין הנלמד למידה גזירה שוה מבואר בלימוד זה ע"פ האר"י. שבת צ"ו (ע"ב) – צ"ז (ע"א): תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר: 'ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו" ולהלן הוא אומר: 'אבינו מת במדבר', מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו ר' יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. נראה […]
חולין ס"ה – לימוד מבנין אב ומכלל ופרט וכלל
חולין ס"ה: דבי ר' ישמעאל תנא אלו כללי כללות ואלו פרטי פרטות ארבה זה גובאי למינו להביא ציפורת כרמים אין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת מנין ת"ל סלעם זה ניפול למינהו להביא את האושכף ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת הבא ואין לו זנב הבא ויש לו זנב מנין ת"ל חרגול זה רשון למינהו להביא את הכרספת ואת השחלנית ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת […]
בבא קמא פ"ו (ע"ב), סנהדרין י' (ע"א), סנהדרין ל"ג (ע"ב), מכות ה' (ע"ב), כתובות ל"ה (ע"א) – לימוד מגזירה שוה
כתובות ל"ה (ע"א): חייבי מלקיות כחייבי מיתות היכן ריבתה תורה אמר אביי אתיא רשע רשע רבא אמר אתיא מכה מכה. עי' תוספות סנהדרין ל"ג: ד"ה אתיר רשע רשע שהסיק: ויש לומר דרבא אית ליה ג"ש אלא דלהנך מילי (בהם חלק על אביי ואמר סבר עצמו) קאמר דלא צריך. ועוד חילק התוס' בין לימוד דרשה העוסקת בגוף המלקות לבין פטור ממון. ועדיין צריך עיון במה בדיוק נחלקו. נראה שנחלקו בעצם הבנת דין מלקות. לאביי ילפינן גזירה שוה "רשע" "רשע" שמצד עצם […]
חולין ע"א – לימוד מקל וחומר
חולין ע"א: אשכחן טומאה בלועה טהרה בלועה מנלן קל וחומר ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל שאינו מציל על טומאה שבתוכו מלטמא דאמר מר טומאה רצוצה בוקעת ועולה עד לרקיע מציל על טהרה שבתוכו מליטמא אדם שמציל על טומאה שבתוכו מלטמא אינו דין שמציל על טהרה שבתוכו מליטמא מה לכלי חרס שכן אין מטמא מגבו תאמר באדם שמטמא מגבו אטו אנן מגבו קאמרינן מתוכו קאמרינן אדרבה כלי חרס חמור שכן מטמא מאוירו אשכחן בלוע דלמעלה בלוע דלמטה מנלן קל וחומר […]
חגיגה י"ח (ע"א) – לימוד מקל וחומר
חגיגה י"ח (ע"א): מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה מנהני מילי דתנו רבנן את חג המצות תשמור שבעת ימים לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר אינו צריך קל וחומר ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן אסור בעשיית מלאכה חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה מה לששת ימי בראשית שאין […]
שבת פ"ד (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
שבת פ"ד (ע"ב): ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורין בזב טמאים במת מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא במת ואמאי הא לית ליה טהרה במקוה. וברש"י ד"ה "מפץ שטמא בזב": … ומהכא נפקא לן בעלמא (נדה דף מט:) דכל המטמא במדרס מטמא טומאת מת ואפילו פשוטי כלי עץ: נראה פשוט שהמטמא בזב כיון שהוא חי טומאתו קשורה בנגיעה או במשא ובהיסט שהן פעולות אדם חי. לעומת זאת מיוחדת טומאת מת שמטמאה באהל שזה עצם הימצאות הטומאה ולא נגיעה וכד' […]
חולין ע' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
חולין ע' (ע"ב): משנה בהמה שמת עוברה בתוך מעיה והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה טמאה בין בבהמה טהורה טהור ר' יוסי הגלילי אומר בטמאה טמא ובטהורה טהור. גמרא מאי טעמא דתנא קמא אמר רב חסדא קל וחומר אם הועילה אמו להתירו באכילה לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה. רש"י פירש את הקל וחומר, וזו לשונו: אם הועילה לו מחיצת אמו להתירו באכילה בשחיטתה אע"פ שהוא מת לא תועיל לו כשהיא חיה לטהרו מלטמא? משמע שהדגש הוא שלהתיר […]
סנהדרין ג' (ע"ב) – לימוד מקל וחומר
הקשר בין הדין הנלמד למידה קל וחומר מבואר בלימוד זה ע"פ ביאור האר"י. דין רוב לומדים לר' יאשיה בדיני ממונות מדיני נפשות: רבי יאשיה מייתי לה בקל וחומר מדיני נפשות. ומה דיני נפשות דחמירי אמר רחמנא זיל בתר רובא דיני ממונות לא כל שכן. במה דיני נפשות חמירי? "חמור" הוא ביטוי לדין (כדברי האר"י בביאורו לק"ו). המהר"ל מגדיר את הדין (נצח ישראל פרק כ"ז): כל דין מחוייב ומוכרח. הדין הוא מוכרח. כל סיבה ומסובב ממידת הדין הוא. אף חוקי הטבע […]