המאגר התורני

משנה זבחים פרק י"ב (משנה ג'): (ג) עורות קדשים קלים לבעלים, ועורות קדשי קדשים לכהנים. קל וחמר, מה אם עולה שלא זכו בבשרה, זכו בעורה. קדשי קדשים שזכו בבשרה, אינו דין שיזכו בעורה. אין מזבח יוכיח, שאין לו עור מכל מקום. נראה פשט שהקל וחומר הוא בחי' של חיבור ופירוד כמ"ש במבוא לקל וחומר. קרבן עולה אינו "מחובר" לכהנים, שהרי כולו לשמים, ואעפ"כ זכו הכהנים בעור העולה. קדשי קדשים שמחוברים לכהנים, שהרי זכו בבשרה, קל וחומר שיזכו בעורן, ויהיו מחוברים. […]

מכות י"ז: ליה מאי ר' שמעון דתניא ותרומת ידך אלו בכורים אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הקל ומה מעשר הקל אוכלן חוץ לחומה לוקה בכורים לא כל שכן הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מבכורים עד שלא קרא עליהן שהוא לוקה ונדבותיך זו תודה ושלמים אמר רבי שמעון מה בא זה ללמדנו אם לאוכלן חוץ לחומה קל וחומר ממעשר הא לא בא הכתוב אלא לאוכל בתודה ובשלמים לפני זריקה שהוא לוקה […]

משנה בסוף חולין בפרק שילוח הקן: ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו על מצות חמורות שבתורה. יש להתבונן בקל וחומר זה. לכאורה הנהגת המצוה הקלה של שילוח הקן היא הנהגת הרחמים אין בה טרחה ושכרה גדול. מצוות חמורות, הן מצוות שבהנהגת הדין. לכאורה הנהגת הדין אין שכרה גדול ודווקא מצוות חמורות ראוי שיהיה שכרן מועט כמו שמידת הדין נוהגת. מכאן נראה פשוט, שהנהגת שכר ועונש אף היא הנהגת הדין. כשאדם מקבל שכר […]

בבא מציעא י"א (ע"ב): מתקיף לה רב ששת בריה דרב אידי ולאו קל וחומר הוא ומה גט דאיתיה בעל כרחה אי עומדת בצד ביתה ובצד חצרה אין אי לא לא מתנה דמדעתיה לא כל שכן. נראה פשוט שגט מידת הדין הוא, שכן הבעל מכריח האשה לקבל גיטה וההכרח הוא דין, ואעפ"כ בענין עומדת בצד חצרה, ולא תליא בבעל בלבד, במתנה שהיא בבחי' רחמים, ותלויה ברצון המקבל כ"ש דבעינן שיעמוד בצד שדהו. הקל והחמור הוא מצד דין ורחמים וגט הוא דין […]

מכות כ"ד (ע"א): בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך עשות משפט זה הדין אהבת חסד זה גמילות חסדים והצנע לכת זה הוצאת המת והכנסת כלה והלא דברים קל וחומר ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה והצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה. יש לדקדק שהגמ' אומרת "עשות משפט – זה הדין, אהבת חסד – זו […]

מכות כ"ד: וכבר היה ר"ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי מפלטה [ברחוק] מאה ועשרים מיל והתחילו בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו מפני מה אתה משחק אמר להם ואתם מפני מה אתם בוכים אמרו לו הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לעבודת כוכבים יושבין בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלהינו שרוף באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה. רבי […]

קידושין ע"ז (ע"א): תנו רבנן לא יחלל זרעו אין לי אלא זרעו היא עצמה מנין אמרת קל וחומר מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל היא שעברה עבירה אינו דין שמתחללת הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואין מתחלל מה להוא שכן אין מתחלל בכל מקום תאמר בהיא שמתחללת בכ"מ ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל זרעו לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל. צריך עיון מדוע לא אמרו מלכתחילה את הלימוד מן הפסוק, שהרי יש פירכא על הקל וחומר, ומדוע להביא […]

קידושין ע"ז (ע"א): תנו רבנן לא יחלל זרעו אין לי אלא זרעו היא עצמה מנין אמרת קל וחומר מה זרעו שלא עבר עבירה מתחלל היא שעברה עבירה אינו דין שמתחללת הוא עצמו יוכיח שעבר עבירה ואין מתחלל מה להוא שכן אין מתחלל בכל מקום תאמר בהיא שמתחללת בכ"מ ואם נפשך לומר אמר קרא לא יחלל זרעו לא יחולל זה שהיה כשר ונתחלל. צריך עיון מדוע לא אמרו מלכתחילה את הלימוד מן הפסוק, שהרי יש פירכא על הקל וחומר, ומדוע להביא […]

סנהדרין נ' (ע"ב) וקל וחומר ומה חנק שחמור מסייף שריפה חמורה ממנו סייף הקל לא כל שכן. מידת קל וחומר מבטאת רחמים ודין. הרחמים קלים הם והדין חמור. כן כתב האר"י  וכן כתב הרב בעולת ראי"ה. לפי"ז מיוחד הוא הביטוי בתוך תהליך הקל וחומר: סייף הקל לא כ"ש. זה ביטוי נפלא המלמדנו שקל וחומר אינם אלא מושגים יחסיים הנערכים זה לעומת זה ואינם מושגים מוחלטים (כדברי הרב קוק בביאור מידת קל וחומר1). נראה ש"סייף הקל" מבטא רחמים שבדין. גם בתוך […]

קידושין ע"ח (ע"א): תניא רבי יהודה אומר בת גר זכר כבת חלל זכר והדין נותן מה חלל שבא מטפה כשרה בתו פסולה גר שבא מטפה פסולה אינו דין שבתו פסולה מה לחלל שכן יצירתו בעבירה כהן גדול באלמנה יוכיח שאין יצירתו בעבירה בתו פסולה מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה חלל יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינן ברוב הקהל אף אני אביא את הגר שאינו ברוב הקהל ובתו פסולה מה להצד השוה שבהן […]