לחיות עם פרשת השבוע – חשיפת העונג שבנגע
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת תזריע פרשת השבוע דורשת מאיתנו לעסוק בנושא הנגעים. לאחרונה אנו משתדלים לעסוק בנושא י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן, והדבר קשור בצורה מיוחדת לענין הנגעים. העיסוק בי"ג מידות נובע מן ההבנה שהמידות שהתורה נדרשת בהן, הן ביטויים לדרכים שונות שבהן מנהיג הקב"ה את העולם. כך מבארים האר"י, הרמ"ע מפאנו והרב קוק. לאור זאת, מתבקש לחפש את הקשר בין המידה ובין הדין הנלמד באותה מידה. אנו מבקשים להבין כיצד ההנהגה האלוקית הבאה לידי ביטוי במידה מסויימת, […]
פרשה ט – פסקה א' – מציאות האדם היוצרת
המדרש: [א, לא] וירא אלהים את כל אשר עשה וגו', רבי לוי פתח (משלי כה) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר, רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הוא הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר, כבוד דברי תורה שנמשלו במלכים שנאמר (שם /משלי/ ח) בי מלכים ימלוכו לחקור דבר.
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת פקודי
לחיות עם פרשת השבוע – פקודי פרשת פקודי ממשיכה את סדרת הפרשיות העוסקות בבניית המשכן, החל מפרשת תרומה. פרשתנו מתארת את הקמת המשכן (שמות מ', י"ז-י"ט): וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו: וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: מדוע "נטפלנו" לפסוקים אלה? כיון שהם הופיעו השבוע בדף היומי, ונדרשו בגזרה שוה. […]
פרשה ח – פסקה י'
המדרש: אמר רבי הושעיא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואפרכוס שהיו בקרוכין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דומינו ולא היו יודעין איזהו, מה עשה המלך דחפו והוציאו חוץ לקרוכין, וידעו הכל שהוא איפרכוס, כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ב"ה הפיל עליו תרדמה וידעו הכל שהוא אדם, הדא הוא דכתיב (ישעיה ב) חדלו לכם […]
לחיות עם פרשת השבוע – פרשת ניצבים וילך
לחיות עם פרשת השבוע – נצבים וילך – משהו חדש מתחיל פרשות "נצבים וילך" נקראות יחד ברוב השנים, ויש הרואים בהם פרשה אחת, שלפעמים מחולקת לשנים. צורת הסתכלות זו היא סיבה נוספת להרהר בשמה המיוחד של הפרשה – "נצבים וילך", המאחד שתי מילים שמשמעותן הפוכה. "נצבים" – לשון יציבות ועמידה, "וילך" – לשון הליכה והתקדמות.הצירוף המיוחד הזה מופיע גם בפסוק בפרשה, שיכול להעמידנו על משמעות הענין: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד […]
פרשה ו – פסקה ו'
המדרש: היכן גלגל החמה ולבנה נתונים, ברקיע השני, שנא' (בראשית א) ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, רבי פנחס בשם רבי אבהו אמר מקרא מלא הוא, ואנשי כנסת הגדולה פירשו אותו (נחמיה ט) אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם וגו', היכן הוא כל צבאם נתונים ברקיע שהוא למעלה מן השמים, ומן הארץ ועד הרקיע מהלך ה' מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ת"ק שנה, ומרקיע עד הרקיע מהלך ת"ק שנה, ראה כמה הוא גבוה, ותנן […]