דרכי לימוד – שבועה כעין דאורייתא
אחת מהנקודות המרכזיות בתורת ארץ ישראל שמופיעה כבר בדברי הרב ריינס על גבי המדרש: מדרש רבה בראשית פרשה ט"ז אות ב': אשר שם הזהב, זהב וודאי. וזהב הארץ ההיא טוב. אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתיה, טובוי דהוא בלוויתי. אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות… ומשם יפרד והיה לד' נהרים אין כתיב כאן, אלא לד' ראשים, אלו ד' גליות כנגד ד' ראשים… שם האחד פישון – זו בבל – […]
בשלח – רביעי – השלום קשה ממלחמה
בחלק היומי של הפרשה נמצאת שירת הים. ובעזרת ה' גם אנו נזכה עוד לשיר שירה על גאולתנו ועל פדות נפשנו. אך לאחר השירה מופיעים שני אירועים: משה צריך להסיע את העם, העם מתלוננים על חוסר במים ומגיעים למרתה. למה לא לסיים בחלק העליון? למה לא להישאר רק בהצלחות? נראה שהתורה מלמדת אותנו שעיקר הניסיון מתחיל אחרי הקושי הראשוני אלא בהתמודדות שלאחריו, בחיים אחר יציאת מצרים, אחר המלחמה. וכך מצינו גם במדרש: במדבר רבה (וילנא) (פרשת נשא) פרשה יא סימן ז […]
בשלח – שלישי – תשובה מעצמנו או תשובה בכפייה?
מול האירועים הקשים של מותם של 21 לוחמים, יש להתחיל לדבר ולעיין בפסוקי החלק היומי של אתמול: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק י וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם׀ נֹסֵ֣עַ אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְקֹוָֽק: שמות רבה (וילנא) (פרשת בשלח) פרשה כא סימן ה ופרעה הקריב אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו, א"ר ברכיה יפה היתה הקרבת פרעה לישראל ממאה צומות ותפלות למה שכיון שרדפו אחריהם וראו אותן נתייראו מאד ותלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו שנאמר […]
סוגי שבועות
נלמד היום את סוגיית "ההוא רעיא" בבבא מציעא, ודרכה ניגע בסוגי השבועות השונים. תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף ה עמוד א ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא בסהדי, יומא חד מסרו ליה בלא סהדי, לסוף אמר להו: לא היו דברים מעולם. אתו סהדי אסהידו ביה דאכל תרתי מינייהו. אמר רבי זירא: אם איתא לדרבי חייא קמייתא – משתבע אשארא. – אמר ליה אביי: אם איתא משתבע? והא גזלן הוא! – אמר ליה: שכנגדו קאמינא. השתא נמי, דליתא […]
בשלח – שני – גם בימינו: ה' ילחם לכם!
נתמקד היום בפסוק האחרון של החלק היומי: שמות (פרשת בשלח) פרק יד פסוק יג – יד וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֘ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְקֹוָ֔ק אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם: יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן: חז"ל דורשים שהיו כמה וכמה תגובות בעם ישראל ללחץ מן המצרים ומהחשש שיפגעו בהם: מכילתא דרשב"י פרשת בשלח פרק יד פסוק יג בארבע כתות עמדו ישראל על הים, אחת אומרת נפול לים, ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת […]
בשלח – ראשון – האם גם לערב רב יש מקום?
בפתיחה לפרשה מעיר אור החיים הקדוש על לשון הפסוק "ויהי בשלח" לשון ויהי מבטא צער, אך הנה כעת יש שמחה עצומה על יציאת מצרים ומדוע התורה משתמשת בלשון כזו? אור החיים שמות (פרשת בשלח) פרק יג פסוק יז (יז) ויהי בשלח וגו'. צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן… עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (זהר ח"ב מ"ה ב) כי כל מקום שיכנה ישראל בשם עם ירמוז על ערב רב, ולזה תמצא בענין זה לפעמים מזכיר שמם העם […]
בא – חמישי – איך לרצות באמת את מה שאנו מחויבים בו?
בחלק היומי של הפרשה אנו קוראים על ציווי הפסח, אחרי הציווי מופיע שבני ישראל אכן קיימו את הדברים: שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְקֹוָ֛ק אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ: ורש"י העיר שתי הערות על הפסוק: רש"י שמות (פרשת בא) פרק יב פסוק כח (כח) וילכו ויעשו בני ישראל – וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם כאלו עשו: וילכו ויעשו – אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן […]
דרכי לימוד – הלכה כבתראי – ירידת הדורות או עליית הדורות?
נתעסק היום באחד מכללי הלימוד ופסיקת ההלכה – הלכה כבתראי1. מקורו של הכלל הוא ככל הנראה בדברי הרי"ף בסוף מסכת עירובין: רי"ף מסכת עירובין דף לה עמוד א וקי"ל הלכה כתנא קמא ואף ע"ג דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה לית הלכתא כותיה דהא רב אשי דהוא בתרא עבד עובדא כתנא קמא אך הרי"ף כותב כלל זה כמה פעמים בחיבורו על הגמרא. נראה ברובד פשוט שכלל זה סותר את דרכי הגמרא שכן כאשר אמורא לא מסתדר על משנה, […]
לחיות עם פרשת השבוע – מה זה אומר לי?
דבר ידוע הוא, שאין נבואה בחוץ לארץ, אלא רק בארץ ישראל. ידיעה זו מעוררת לשים לב לפסוק מיוחד בפרשה (שמות י"ב, א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. התורה מדגישה שהדיבור היה בארץ מצרים. חז"ל בתחילת דבריהם במכילתא עומדים על ענין זה: ועד שלא נבחרה ארץ ישראל, היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל יצאו כל הארצות. מה פירוש "נבחרה ארץ ישראל"? והרי ארץ ישראל נבחרה מזמן בריאת העולם. "אבן השתיה" – שממנה הושתת העולם. ועוד […]
בא – שני – החשך יכסה רשעים ולבני ישראל אור במושבותם
בחלק היומי של הפרשה מדובר על מכת החושך: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק כג לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם: שמות רבה (וילנא) (פרשת בא) פרשה יד סימן ג היה הקדוש ברוך הוא שולח ענן וחשך ומחשיך למצרים ומאיר לישראל כשם שעשה להם במצרים וע"ז נאמר (תהלים כז) ה' אורי וישעי וגו', וכן לעתיד לבא יביא הקדוש ברוך הוא חשך שנאמר (ישעיה ס) כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. חז"ל מבינים שהאור […]
בא – ראשון – ביעור הרע מן העולם
אנו פותחים היום בקריאת פרשת בא: שמות (פרשת בא) פרק י פסוק א וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־לִבּוֹ֙ וְאֶת־לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּוֹ: אם נסקור את סדר הפרשיות מתחילת החומש עולה כך: שמות – המעבר מיחידים לעם וארא – שליחותו של משה רבינו להוציא את בני ישראל ממצרים בא – הפרשה עוסקת בהכנעת פרעה ולפי זה יש לשאול מה עניין כל כך גדול יש בעיסוק ובהתמודדות עם פרעה? ההתמודדות עם פרעה מלמדת שאין להתייחס רק […]
דרכי לימוד – לימוד דרך המצוות
בכללי הלימוד של תורת ישראל ישנו כלל שמגדיר דרך לימוד של המסכת או הסוגיה דרך התבוננות במצווה עליה הסוגיא מדברת. המצוות של התורה – תרי"ג מצוות ניתנו לנו מסיני, ועל שמן נקראת התורה: מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וילך סימן ב ולא נקראת תורה עד שנתנה בסיני ועל מנין המצות נקראת תורה כי המצות של תורה הן תרי"ג תורה עולה בגימטריא תרי"א והשנים שנפחתו מן תרי"ג אלו שנים שנתנו מפי הגבורה הראשונים מסתפקים, כיצד אנו אומרים בכלל שיש תרי"ג מצוות והרי […]