בדרך בצאתכם ממצרים
"בדרך בצאתכם ממצרים" שלש פעמים בכל התנ"ך מופיע הביטוי "בדרך בצאתכם ממצרים", וכל השלושה מופיעים בפרשתנו:בענין עמון ומואב – "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים"1.ובשתי מצוות זכירה:בזכירת לשון הרע של מרים – "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים"2.ובזכירת עמלק – "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים"3. בתנחומא דרשו4 את הביטוי על ידי משל: בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כ"ה, י"ז), אמר ר' לוי: מן הדרך בא עליהם כליסטים, משל […]
פרק ראשון – הדביק פת בתנור
הדביק פת בתנור (דף ד.) ביאור קושית התוס' במסקנת הסוגיא השאלה של רב ביבי בר אביי אם הדביק פת בתנור במזיד, התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי איסור סקילה או לאו.והקשו בתוס' ד"ה קודם: "וא"ת מאי בעיא היא זו אם התירו לרדותה, פשיטא שלא ישמע לנו אם נאסור לו". ושני פרושים עיקריים יש בדברי התוס' כפי שבאו באחרוניםא. לא ישמע לנו – היינו שאינו מחויב לשמוע לנו.ב. לא ישמע לנו – היינו על פי החלטתו אף כנגד הוראתנו.ועל הפירוש הראשון […]
"מקומך אל תנח"
"… מקומך אל תנח… " הפסוק אומר1 "אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים".לפסוק זה ישנם פירושים שונים, שניתן ללמוד מהם הדרכות לחיינו. ראשית נעיין בתרגום על הפסוק: אין רוחא דיצרא בישא מתל בך ומתגבר למיסק עלך, אתרך טב די הויתא נהיג למיקם ביה לא תשבק, ארום פתגמי אורייתא אתבריאו אסו בעלמא למשבק ולמנשי מן קדם ה' חובין רברבין. תרגום לתרגום: אם רוח יצר הרע מושל בך, ומתגבר עליך, מקומך הטוב שהיית נוהג לעמוד […]
פרק ראשון – מלאכת הוצאה
מלאכת הוצאה יציאות השבת ראשונים ואחרונים דנו מדוע פתח התנא דוקא בהוצאה. ואף לשון הפתיחה צריכה עיון – מדוע 'יציאות' ולא 'הוצאות'? ומדוע השבת נזכרת דוקא במלאכה זו – 'יציאות השבת'?מלאכה גרועההראשונים דנו ביחודה של מלאכת הוצאה משאר המלאכות, והתוס' הגדירו אותה "מלאכה גרועה" ואף ראשונים אחרים דנו בחידושה של מלאכה זו. כמה הסברים נאמרו בראשונים לחידושה של מלאכה זו. תוס' כתבו1: דהוצאה מלאכה גרועה היא דמה לי מוציא מרה"י לרה"ר מה לי מוציא מרה"י לרה"י. ה"אור זרוע" כתב2: משום […]
פרשת הביכורים
פרשת הביכורים והיה כי תבוא אל הארץ ה' אלוהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלוהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו1. בפרשת כי תבוא בולטת מאד המילה "היום": היום הזה ה' אלוהיך מצוך לעשות את החוקים והמשפטים…את ה' […]
וילך משה
וילך משה וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. רבים מהפרשנים1 התקשו בביטוי "וילך משה", מהיכן ולאן הלך. עם ישראל נמצא לפני הכניסה לארץ במעבר שבין שתי ההנהגות, הנהגת המדבר והנהגת ארץ ישראל. עד עתה משה מנהיג את דור המדבר, הוא זה שמסר להם את התורה והוביל אותם ארבעים שנה במדבר ועתה משה "הולך למות", הוא עובר תהליך של שינוי במנהיגותו על ידי כך שמעביר אותה אל הבאים אחריו שעתידים להנהיג את העם בארץ ישראל.עם ישראל עלול לחשוב […]
אתם ניצבים
"אתם ניצבים" פרשת ניצבים פותחת בכריתת ברית בין הקב"ה לעם ישראל על כל חלקיו השונים.הפסוק1 מדגיש: ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום. עומקם של הדברים הוא שהברית נכרתת עִם עַם ישראל, וזה כולל בתוכו גם את הפרטים שעדיין לא קיימים היום. חז"ל אומרים: "ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם"2 אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרוים אדם3. דימוי […]
סנפיר וקשקשת – שתי תורות
סנפיר וקשקשת – שתי תורות בין דיני מאכלות אסורות מופיעים בפרשתנו סימני הטהרה של הדגים: סנפיר וקשקשת.בשיחה לפרשת שמיני דובר על סימנים אלו, והפעם נרחיב מזוית שונה מעט.השל"ה מסביר את המשמעות של סימני הטהרה של הדגים: הנה תלמידי חכמים נמשלו לדגים הפרים ורבים, ואמרו בחגיגה על הפסוק "כמסמרות נטועים", מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרים ורבים, והעוסקים בסודות התורה צוללים במים אדירים ועמוקים והם קדושים וטהורים כמותם. ותנן "קשקשים הם הקבועים בו, וסנפיר הפורח בהן". ועתה אפרש […]
בין "שמע" ל"והיה אם שמע"
"שמע" – "והיה אם שמע" בפרשת השבוע מופיעה הפרשה השניה של קריאת שמע, פרשת "והיה אם שמע". פרשה זו ופרשת "שמע" דומות מאד בביטויים ובמצוות המופיעים בהם ולכן יש לעיין בהבדלים שבין שתי הפרשיות:א. פרשת "שמע" נאמרה בלשון יחיד ופרשת "והיה אם שמוע" נאמרה בלשון רבים.ב. בפרשת "שמע" נאמר – "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ובפרשת "והיה אם שמע" נאמר – "בכל לבבכם ובכל נפשכם", ולא נאמר "ובכל מאדכם".ג. בפרשת "שמע" לא מוזכר "ואספת דגנך" המופיע בפרשת "והיה אם […]
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה
"אנכי ה' אלקיך" – מצות האמונה בפרשת השבוע מופיעים עשרת הדברות, ומתוכם נייחד את הדיבור על הראשון שבהם: "אנכי ה' אלקיך".כותב הרמב"ם בספר המצוות: מצוה א' היא הציווי אשר ציוונו בהאמנת האלוהות, והוא שנאמין שיש שם עילה וסיבה הוא פועל לכל הנמצאים, והוא אומרו: "אנכי ה' אלקיך"… הרמב"ם הבין שבמילים אלה נצטווינו במצות האמונה בבורא העולם.אולם, לא כל הראשונים הסכימו לדעת הרמב"ם. הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות בא להסביר את שיטת הבה"ג, שהרמב"ם חלק עליו בכמה מקומות, ואחד מהם הוא במצוה […]
הפרט והכלל בישראל
הפרט והכלל בישראל בפרשת מטות אנו מוצאים שלושה עניינים: א – נדרים ושבועות, ב – נקמת מדין, ג – בני גד ובני ראובן.נראה ששלושת אלו הם כנגד: תורה, ישראל וארץ ישראל. פרשת נדרים באה כנגד התורה. בנדרים אדם מוסיף על הדברים האסורים לו מהתורה, וכמו שדרשו חז"ל: "לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"1. על ידי הנדר, שהוא מוצא פי האדם, האדם הופך את דבריו לחלק מהתורה, בכך שדבריו שעד עכשיו היו מחוץ לתורה, […]
הטבע הישראלי
הטבע הישראלי פרשת בלק היא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. היא עוסקת בברכות וקללות, קסמים, ניחוש ואתון שמדברת. יש לעיין כיצד משתלבת פרשה זו במהלך של התקופה הקודמת לכניסה לארץ. ועוד יש לבאר את תחילת הפרשה: "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי".מדוע ראה בלק במלחמות ישראל מול מלכי האמורי ענין גדול יותר מיציאת מצרים, שבה היו ניסים יותר גדולים שכל העמים נתיראו מהם (כמתואר בשירת-הים)? נראה, שאין זה מקרי שדוקא בתקופה זו, תקופה שבה עם […]
ההכנות לכניסה לארץ
ההכנות לכניסהלארץ בפרשת השבוע יש תופעה מעניינת. הרבה מחטאי בני ישראל בעבר מוזכרים בפרשה:קורח (כ"ו, ט' – י"א, כ"ז, ג'), נדב ואביהוא (כ"ו, ס"א), המרגלים (כ"ו, ס"ד – ס"ה), מימריבה (כ"ז, י"ד). חז"ל מוסיפים שדברי בנות צלפחד "כי בחטאו מת" רומזים לכך שלאהיה מהמרגלים או מהמתאוננים. יש להבין את הצורך באיזכור החטאים כחלק מההכנהלכניסה לארץ.נראה, שבעת הכניסה לארץ יש צורך לחזור אל חטאי הגלות, ולהתבונן בהם על מנתשנדע כיצד לבנות בארץ ישראל חיים מתוקנים ולא ניפול שנית באותם חטאים.המחשבה שבעת […]
אלה הדברים
"אלה הדברים" "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל…"ספר דברים פותח במילים "אלה הדברים" שיש לעמוד על תוכנן, והאם יש בהן ללמד על עניינו של כל הספר.נראה לבאר זאת לפי המדרש1 הראשון בפרשה הדורש את היחס של התורה למשה: אלה הדברים – … אמר הקב"ה ראה לשונה של תורה מה חביבה שמרפאה את הלשון, מנין? שכן כתיב "מרפא לשון עץ חיים" ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה"… ר' לוי אמר מה לנו ללמוד ממקום […]
חטא מי מריבה
חטא מי-מריבה אחרי מות מרים עומד עם ישראל בתקופת מעבר מהמדבר לארץ ישראל, וכדברי רש"י1: "כל העדה" – כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם, שכבר כלו מתי מדבר ואלו מאותן שכתוב בהן: (דברים ד') "חיים כולכם היום". המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית של ארץ ישראל הוא קשה מאד.המדבר היה מקום שבו הקב"ה השגיח על ישראל בהנהגה הניסית. משה, אהרן ומרים דאגו לכל צרכי העם: מן, באר ועמוד הענן. לעומת הנהגה זו ישנה את […]
'ויקח קרח' – מה לקח?
"ויקח קרח" – מה לקח? וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן. חז"ל נדרשו לביאור המילה "ויקח", שהרי בפסוק לא מבואר מה לקח. לכן הבינו שה"לקיחה" באה לבטא ענין עמוק יותר.במדרש רבה דרשו כך את הביטוי1: "ויקח קרח" – אין "ויקח" אלא לשון 'פליגא' שלבו לקחו, וכענין שנאמר (איוב ט"ז): "מה יקחך לבך", הוא שמשה אומר להם, שנאמר "המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל". דברי המדרש צריכים ביאור, מה הקשר […]
שליחות המרגלים
שליחות המרגלים בתנ"ך אנו מוצאים מספר שליחויות של מרגלים ושליחים. כשאנו משווים את שליחות המרגלים אצלנו בפרשה לשליחויות אחרות ניתן ללמוד על כוונתם האמיתית של המרגלים. בפרשת וישלח אנו קוראים1: וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו. וביהושע נאמר2: וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבואו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המוצאות אותם. ולעומת זאת המרגלים בפרשתנו3: וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום. וילכו ויבאו אל משה […]
נפלה ותוסיף קום
נפלה ותוסיף קום תאור דרכו של עם ישראל במדבר מחולק בפרשתנו לשני חלקים שמפסיקה ביניהם פרשת "ויהי בנסוע". בחלק הראשון מתארת התורה כיצד כל השבטים מסודרים לדגליהם סביב המשכן, "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו". מיד לאחר הסמניות שבשני צידי פרשת "ויהי בנסוע" בא החלק השני, העוסק בתלונות בני ישראל – "ויהי העם כמתאוננים" – והמשכו של חלק זה בפרשיות הבאות: מרגלים, קרח ועוד. איזו נפילה! קודם נעשה הכל על פי ה', ועמוד הענן ועמוד האש הולכים לפניהם […]
בנין אב משני כתובים
בנין אב משני כתובים בברייתא של י"ג מידות, המופיעה בתחילת 'תורת כהנים', מובא: מבניין אב משני כתובים – כיצד, לא הרי פרשת הנרות כהרי פרשת שילוח טמאים ולא הרי פרשת שילוח טמאים כהרי פרשת הנרות, הצד השווה שבהן שהן בצו מיד ולדורות, אף כל דבר שהוא בצו יהא מיד ולדורות. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן הן י"ג צורות התייחסות לדבר ה' ולימוד ממנו, וניתן לקבל מהן הדרכות כלליות של תורה. ננסה לעיין במידה זו של "בניין אב משני כתובים", שאחד […]
ברכת ה' היא תעשיר
"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה"1 פירוש הפסוק הוא, שדבר שבא מהקב"ה, מגיע ללא טורח וללא יגיעה – ללא עצב.לאחר חטא האדם הראשון נענש האדם: "…ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"2. החטא גרם לכך שהדברים באים בעצב, אך יש מציאות שחוזרים למצב שלפני החטא – כאשר השפע מגיע בברכת ה' והוא איננו כרוך בעצב.מהו העצב הכרוך בעושר שאיננו בא מברכת ה'? ניתן להגדיר שלושה שלבים בהם יש עצב:1. בהשגת הממון. ההשתדלות והטרחה בהשגת הממון גורמים לעצב.2. […]