דרכי לימוד

היראה מן המקדש

נדבר על מצוות "מורא מקדש". הרמב"ם כתב במצווה כ' על מצוות בניין בית הבחירה, ועל רקע זה מגיעה מצווה כ"א: ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה כא והמצוה הכ"א היא שצונו לירא מן הבית הזה הרמוז אליו מאד מאד עד שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה וזה הוא מוראת מקדש והוא אמרו יתעלה (קדושים יט וס"פ בהר) ומקדשי תיראו. וגדר זאת היראה כמו שזכרו בספרא (קדושים פ"ז ה"ט) אי זהו מורא לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל גבי רגליו […]

גמרא >> חגיגה

"שלמי שמחת חגיגה"

שלוש מצוות נצטוו ישראל ברגל: ראייה, חגיגה ושמחה. היום נדבר על השמחה. בגמרא אנו מוצאים שני כיוונים לעניין השמחה: תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ח עמוד א-ב תנו רבנן: ושמחת בחגך – לרבות כל מיני שמחות לשמחה. מכאן אמרו חכמים: ישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ובמעשר בהמה, והכהנים בחטאת ואשם ובבכור ובחזה ושוק. יכול אף בעופות ובמנחות – תלמוד לומר ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם, יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קט עמוד […]

דרכי לימוד

קדושת ירושלים וקדושת ארץ ישראל

נדון היום בשני עניינים: עניין אחד, קדושת ירושלים מול קדושת ארץ ישראל, ומתוכו נגיע לשני, והיחס בין קדושה ראשונה לקדושה שניה. נראה את הרמב"ם בהלכות תרומות: רמב"ם הלכות תרומות פרק א הלכה ב ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות, ומפני זה חלק יהושע […]

פרשת שבוע

בחוקותי – גם כששוממים ירושלים עומדת

הישיבה נוסעת לירושלים לשבת, ואנחנו נכנסים עכשיו ל"שבוע ירושלים", ששיאו ביום ירושלים בכ"ח באייר. זהו יום מרגש, שצריך לעמוד על משמעותו. החויה האישית שלי בכיבוש ירושלים היא מאוד מיוחדת. במלחמת ששת הימים הייתי בשיעור א'. עד אז, גדלתי במובן מסויים בלי "ירושלים". ילדותי עברה עלי במרכז הארץ, בין תל אביב לבני ברק. אמנם נסענו מידי פעם לירושלים ואף למדתי בירושלים בישיבה תיכונית, אבל לא התרגשנו בירושלים. הכותל לא היה בידינו, וירושלים לא היתה משהו שיושב בלב, לא היו געגועים לירושלים […]

גמרא >> חגיגה

פתיחה למסכת חגיגה

"שלוש מצוות נצטוו ישראל ואלו הן הראייה החגיגה והשמחה" בבלי חגיגה דף ב' ע"א בית שמאי אומרים: הראייה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים: הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. בית שמאי שמים יותר דגש על הראייה, קרבן העולה שהוא כולו כליל, ובית הלל שמים יותר דגש על החגיגה, קרבן שלמים אותו אוכל המקריב. מהו שורש המחלוקת? נראה לומר בפשטות על פי היכרות עם שיטותיהם, שאצל בית שמאי יש פחות אמון בעולם הזה ויותר בעולם הרוחני, ואילו בית […]

דרכי לימוד

דרכי לימוד – קדושה עצמית וקדושת קניין

בשיעור הקודם דיברנו על שלוש מדרגות בקדושת ארץ-ישראל: קדושה מהבריאה – אדם הראשון נברא בארץ ישראל, זה מבטא קדושת הארץ מצד עצמה, קדושת האבות – קניין פרטי של האבות את הארץ, הכניסה לארץ – קניין לאומי של עם ישראל את ארצו באמצעות כיבוש. נדבר היום על שתי בחינות בקדושת ארץ-ישראל, ונראה אותן מתבטאות בהבדלים הלכתיים בין מצוות התלויות בארץ. דוגמה לכך, ההבדל בין ביכורים לתרומות ומעשרות: משנה מסכת כלים פרק א משנה ו עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל […]

גמרא >> חגיגה

חיוב קטן בעלייה לרגל ומיזוג התלמודים

בשיעור הזה נעסוק ביחסי הבבלי והירושלמי. הרב קוק הגדיר אותם כ"איחוד התלמודים", בנו הרצי"ה דיבר על "שילוב התלמודים", ואנחנו נעסוק היום בהסתכלותו של הרב חרל"פ – "מיזוג התלמודים". הסוגייה שנתבונן דרכה בעניין מיזוג התלמודים היא מקור חיוב קטן בעלייה לרגל: תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף ד עמוד א וטומטום ואנדרוגינוס כו'. תנו רבנן: זכור – להוציא את הנשים, זכורך – להוציא טומטום ואנדרוגינוס, כל זכורך – לרבות את הקטנים. אמר מר: זכור – להוציא את הנשים. הא – למה לי […]

דרכי לימוד

קדושת ארץ ישראל

השיעור יעסוק בשאלה: מה המקור לקדושתה של ארץ ישראל? תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד א-ב אמר רב אושעיא משמיה דרב: אדם הראשון גופו מבבל וראשו מארץ ישראל, ואבריו משאר ארצות. ספר כפתור ופרח פרק י וכן פרק דרישה וחקירה (סנהדרין לח, ב) על אדם הראשון ראשו מארץ ישראל לפי שהיא חשובה מכל הארצות. המקור הראשון לחשיבות ארץ ישראל הוא בבריאת אדם הראשון, שנברא בארץ משום שהיא חשובה מכל הארצות. ספר כפתור ופרח פרק י הרי שקדושת הארץ ומעלתה […]

אמור – לא לפחד מדרך ארוכה

בפרשת השבוע יש פסוק מרכזי, שנותן כיוון להבנת התהליכים שעם ישראל עובר גם בימים אלה (ויקרא כ"ב, כ"ז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַה'. דרשו חכמים (בבא קמא ס"ה ע"ב): אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור שור שנולד – נקרא מיד שור. אצל האדם, לעומת זאת, זה לוקח הרבה זמן. בזוה"ק על הפרשה מאריכים לפרט את התהליכים שעובר האדם – ברית מילה, פדיון לבכור, בר מצוה, […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

תזריע חמישי – איך הופכים את הניתוק לתיקון?

בחלק היומי עוסקת הפרשה בצרעת הראש והזקן, שני סוגי הצרעת הללו שנוגעות בראשו של האדם מתייחדות משאר הצרעת שבגופו וגם מתייחד לצרעת זו שם – נתק. השפתי כהן כתב לבאר את הדינים המיוחדים הללו כך: שפתי כהן ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק כט יג, כט] ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן. לומר כמו שבאה המכוה על ידי הרהור וחמימות הלב כמו שאמרנו, כן בא הנתק בראש על המחשבה שהיא המוח, ועל המצהיב פנים לחבירו רצה […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

תזריע ראשון – ארבעה מראות נגעים כנגד ארבע מלכויות

אנחנו פותחים היום בלימוד פרשת תזריע נפתח בלימוד דיני צרעת: משנה מסכת שבועות פרק א משנה א ארבע מראות נגעים שנים שהם ארבעה: ודרשו חז"ל: מדרש תנחומא (ורשא) פרשת תזריע סימן יא לכך נאמר אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת וגו' הכתוב מדבר במלכיות, שאת זו בבל שנא' (שם /ישעיהו/ יד) ונשאת המשל הזה על מלך בבל וגו', ספחת זו מלכות מדי שהיה המן מספח עם אחשורוש להשמיד להרוג ולאבד, בהרת זו מלכות יון שהיתה מבהרת […]

דרכי לימוד

"והגדת לבנך"

בשיעור זה ניגע בשתי נקודות הקשורות לסיפור יציאת מצרים: מצוות הזכירה בכל יום ומצוות הסיפור בליל הסדר. מצוות הזכירה בכל יום שלושה פסוקים מרכזיים בתורה עוסקים בהזכרת יציאת מצרים: שמות יג ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ רש"י שם זכור את היום הזה" – למד שמזכירין יציאת מצרים בכל יום שמות יג ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה […]

שיעורים לדרך >> לחיות עם פרשת השבוע

הכנעה, הבדלה והמתקה

אחד העניינים המופיעים בפרשה בהרחבה גדולה הוא סימני הטהרה המתירים לנו לאכול יצורים שונים – בהמות, דגים ועוד. הרמב"ם מונה זאת כמצוה, ויש מקום להתבונן בהגדרת המצוה (מצות עשה קמ"ט): והמצוה הקמ"ט היא שצונו לבדוק בסימני בהמה וחיה, והוא שיהיו מעלים גרה ושוסעים שסע ואז יהיה מותר לאכלן. והיותנו מצווין לבדוק אותן באלו הסימנין הוא מצות עשה והוא אמרו ית' (שמיני יא) זאת החיה אשר תאכלו. ולשון ספרא (רפ"ג) אותה תאכלו אותה באכילה ואין בהמה טמאה באכילה. כלומר הבהמה שיהיו […]

גמרא >> מועדים

קורבן פסח – קורבן ציבור או קורבן יחיד?

בתורה יש לנו "קרבן ציבור" ו"קרבן יחיד", וצריך להבין מה פשר הביטויים הללו. הרמב"ם בהקדמתו לסדר קדשים מחלק את הקרבנות לארבעה סוגים: קרבן ציבור, וקרבן יחיד, וקרבן ציבור כעין קרבן יחיד, וקרבן יחיד כעין קרבן ציבור. קרבן יחיד הוא קרבן שצריך להביא בעקבות מעשה שעשה אדם יחיד. אם חטא – יביא חטאת, אם אירע לו מאורע משמח – יביא תודה, אם אישה ילדה – תביא קרבן יולדת, וכן על זה הדרך. קרבן ציבור אינו נובע ממעשה, אלא קבוע לו זמן, […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

שמיני שלישי – להקשיב לאחר

אנו קוראים היום על חטאם של נדב ואביהוא: ויקרא (פרשת שמיני) פרק י פסוק א – ג וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עָלֶ֖יהָ קְטֹ֑רֶת וַיַּקְרִ֜יבוּ לִפְנֵ֤י יְקֹוָק֙ אֵ֣שׁ זָרָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה אֹתָֽם: וַתֵּ֥צֵא אֵ֛שׁ מִלִּפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ק וַתֹּ֣אכַל אוֹתָ֑ם וַיָּמֻ֖תוּ לִפְנֵ֥י יְקֹוָֽק: וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְקֹוָ֤ק׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן: יש המון מה ללמוד מחטאם של בני אהרן, אצל חז"ל החטא של נדב ואביהוא מתפרט לחטאים רבים. יש פסקה […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

שמיני ראשון – שמחה אמיתית

אנחנו פותחים בלימוד פרשת שמיני: ויקרא (פרשת שמיני) פרק ט פסוק א וַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י קָרָ֣א מֹשֶׁ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו וּלְזִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: ודרשו חז"ל: תלמוד בבלי מסכת מגילה דף י עמוד ב אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. מדרש תנחומא (בובר) פרשת שמיני סימן ג [ג] ויהי ביום השמיני וגו'. זש"ה אמרתי להוללים אל תהולו וגו' (תהלים עה ה), מהו אמרתי להוללים אל תהולו, למי שהוא […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

צו חמישי – ימי מילואים גם בצבא וגם בבית המדרש

פרשת צו מזכירה לנו את כך שבשעה שאדם מקבל צו הוא פושט את בגדיו לובש מדים ויוצא למילואים: ויקרא (פרשת צו) פרק ח פסוק כב וַיַּקְרֵב֙ אֶת־הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֔י אֵ֖יל הַמִּלֻּאִ֑ים וַֽיִּסְמְכ֞וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל: רש"י ויקרא (פרשת צו) פרק ח פסוק כב (כב) איל המלואים – איל השלמים, שמלואים לשון שלמים, שממלאים ומשלימים את הכהנים בכהונתם המילואים משלימים את הכהנים. ובמה? רש"י ויקרא (פרשת צו) פרק ח פסוק טו (טו) ויחטא את המזבח – חטאו וטהרו מזרות להכנס […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

צו שלישי – גדול השלום שכל הברכות כלולות בו

החלק היומי פותח עובר ומסיים בשלמים. ויקרא (פרשת צו) פרק ז פסוק יא וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיקֹוָֽק: ויקרא (פרשת צו) פרק ז פסוק לז זֹ֣את הַתּוֹרָ֗ה לָֽעֹלָה֙ לַמִּנְחָ֔ה וְלַֽחַטָּ֖את וְלָאָשָׁ֑ם וְלַ֨מִּלּוּאִ֔ים וּלְזֶ֖בַח הַשְּׁלָמִֽים: התורה פותחת בשלום ומסיימת בשלום. ומכאן כלל גדול וכמו שתפילת עמידה וברכת כהנים מסיימת בשלום. מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק שלום הלכה ה חזקיה אמר גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת, ובזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

צו שני – שחיטת עולה במקום חטאת – לא להגדיר מקומות כפסולים

בחלק היומי של היום מופיע הפסוק: ויקרא (פרשת צו) פרק ו פסוק יח דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְקֹוָ֔ק קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הִֽוא: ודרשו חז"ל: תלמוד ירושלמי מסכת קידושין פרק ד הלכה א רבי לוי בשם רבי שמעון בן לקיש [ויקרא ו יח] במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת לפני י"י שלא לפרסם את החטאים. [ישעי' לא ב] וגם הוא חכם ויבא רע. לא מסתברא דלא וגם הוא חכם ויבא טוב. אלא […]

אקטואליה >> החיזוק היומי על פי פרשת היום

ויקרא רביעי – האליה – הנהגת הגלות והגאולה

ויקרא (פרשת ויקרא) פרק ג וְאִם־זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־זָכָר֙ אִם־נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְקֹוָֽק: … וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֘ אִשֶּׁ֣ה לַיקֹוָק֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־הַקֶּֽרֶב: בספרא דרשו על הפסוקים כך: ספרא ויקרא – דבורא דנדבה פרשה יד פרק יט אות ד (ד) את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב מה ת"ל שיכול יתרבה בחלב דפנות, ודין הוא ומה אם בן הבקר שנתרבה בנסכים […]


אינדקס השיעורים ואפשרויות החיפוש השונות באתר

חיפוש שיעורים

  • שם הרב

  • מסכתות

  • נושאים

  • תגיות

  • סוג מדיה



חיפוש מתקדם


נושאים

דילוג לתוכן