שן ורגל ברשות הרבים
נדון בשיעורנו בדין המיוחד של שן ורגל ברשות הרבים. הרי"ף מביא בהלכותיו: רי"ף מסכת בבא קמא דף א עמוד ב וכולהו בין אבות בין תולדות מועדין מתחלתן נינהו לבד מקרן דתם ולבסוף מועד הוא ושן ורגל ברשות הרבים פטורין משום דאורחייהו הוא: הרא"ש שואל על כך "ובער בשדה אחר" ולא ברשות הרבים וזה פשוט גזירת הכתוב! ומתרץ שהרי"ף כנראה רצה להביא את טעם המקרא כי אולי יש לזה נפקא מינות. אנחנו נשאל על כך-מדוע באמת הרי"ף הביא לנו את טעם […]
דרכי לימוד – כח אחר מעורב בו
השיעור היום יעסוק בהבנת אב הנזיקין "אש" ובהגדרת הגמרא לגביו "כח אחר מעורב בו". הראשונים בסוגיית אש מדברים על כך ש"כח אחר מעורב בו" מקנה לאש שתי תכונות האחת של קולא והשנייה של חומרא1: קולא – שהרי לא הכל הוא עושה, לכן יש מקום לפטור את הבעלים. חומרא – הכח אחר גורם לו להיות והולך ומזיק ולא סטטי במקומו2. יש מקום לברר את מעמד הקולא שהגדירו הראשונים, האם יש נפקא מינה להגדרה זאת? או שזו ידיעה תאורטית בעלמא? אם אין […]
לחיות עם פרשת השבוע – אתה מעיין או באר?
יש בפרשה כמה עניינים מיוחדים, שנעמוד עליהם בהמשך, אך נפתח בפסוק הראשון בפרשה (בראשית כ"ה, י"ט): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. רבים מהמפרשים עמדו על הקושי בפסוק – מה מוסיפות המילים "אברהם הוליד את יצחק", אחרי שאנו יודעים שיצחק הוא בנו של אברהם?! בהמשך הפרשה מופיע ענין הבארות. הורה מאריכה בתיאור הבארות שחפר יצחק והשמות שקרא להן. לאחר מכן, מופיע סיפור נוסף (בראשית כ"ו, כ"ג-ל"ג): וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי […]
חצי נזק צרורות
הגמרא פותחת "אבות מכלל דאיכא תולדות", ומשווה גם לתולדות של שבת שהן תולדות כיוצא מהאבות, וגם לתולדות הטומאה שהן תולדות שאינן כיוצא מהאבות. אחר כך רב פפא אומר "יש מהן כיוצא מהן ויש מהן לאו כיוצא מהן", ולאחר הסקירה של כל האבות הגמרא מגיעה למסקנה שהתולדה שאינה כיוצא מהאב באבות הנזיקין היא חצי נזק צרורות: תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ג עמוד ב וכי קאמר רב פפא – אתולדה דרגל. רגל? הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל! בחצי נזק צרורות, […]
דרכי לימוד – נזיקין ומידות שהתורה נדרשת בהן
השיעור היום יעסוק בהגדרת ארבע אבות נזיקין על פי י"ג המידות שהתורה נדרשת בהן. ניתן לחלק את י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן ל3 חלקים מרכזיים: 1. קל וחומר, גזרה שוה ובנין אב: חסד וגבורה(קל וחומר), תפארת(גזרה שוה), בנין אב(תפארת, נצח והוד). 2. מידות "כלל ופרט". 3. מידות "דבר שיצא מן הכלל". לעתים רבות ניתן לראות כיצד הדרשות מתאימות למידה ממנה הן נלמדות. דוגמה קצרה למשל היא מצוות פדיון הבן שנלמדת מבניין אב. ממש כמו שהבן הנפדה ממשיך את האב כך […]
תולדותיהם של אבות נזיקין
שמות פרק כא פסוק כח (פרשת משפטים): וְכִֽי־יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי: פרק כא פסוק לה וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ אֶת־שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־הַמֵּ֖ת יֶֽחֱצֽוּן: בבא קמא ב' ע"א – ע"ב מדקתני אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן או לאו כיוצא בהן, גבי שבת תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, אבות מכלל דאיכא תולדות, תולדותיהן כיוצא בהן… גבי טומאות תנן אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע […]
לחיות עם פרשת השבוע – זה מצחיק!
זכיתי לקבל מהמחזור שסיים את הישיבה את ספרו של הרב אברהם דב אויערבך זצ"ל (אב"ד טבריה) על פרשת השבוע. בפרשתנו הוא מדבר על הצחוק שמופיע בפרשה, וגם בפרשה הקודמת, בקשר ללידתו של יצחק. בסוף הפרשה הקודמת מובא הצחוק של אברהם (בראשית י"ז, י"ז): וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד. ובפרשת וירא מובא הצחוק של שרה והדיון שהתעורר בעקבותיו (בראשית י"ח, י"ב-ט"ו): וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי […]
מנין מצוות נזיקין
בשיעורנו נסתכל מהכלל אל הפרט, מהמצוות בתורה עד לסוגיות העוסקות במצוות הקשורות לנזיקין. על מי מוטלת המצווה לשלם את הנזק? הגמרא מגדירה את הנזיקין המלוה הכתובה בתורה, התוס' מבארים שמה שמחייב אותנו להחזיר את ההלוואה זו לא התורה אלא המציאות. אומנם פריעת בעל חוב מצווה, אך זו מצווה מציאותית. לכן אדם לא יכול להתעסק במצוות אחרות כל היום, לומר שהעוסק במצווה פטור מן המצווה ולא להחזיר את הלוואתו. זאת בניגוד לנזיקין ותשלומי הנזיקין. החזרת החוב של הנזק אינה מציאותית אלא […]